ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
סגן שר האוצר לשעבר ח״כ מיקי לוי פעל למען "חוק המלט" המטיב לכאורה עם ענקית המלט "נשר" – בניגוד להסכם ניגוד העניינים עליו חתם, כך עולה מבדיקת המיזם.
הסיפור מתחיל בשנת 2011 – עוד לפני השבעתו של לוי לכנסת. באותה שנה מונתה במשרד האוצר ועדה לעידוד תחרות בשוק המלט בתקווה להוזיל את מחירי הדיור. הוועדה פרסמה ב-2013 את המלצותיה שכללו בין השאר הצעה להסיר חסמי יבוא כדי להוזיל את מחיר המלט.
במקביל העלה בכנסת באותה עת חבר הכנסת (כיום השר) חיים כץ (הליכוד) הצעת חוק פרטית שזכתה לכינוי "חוק המלט". ההצעה לא עסקה בתחרות ובכלל ביקשה להגביל את משקל שקי המלט ל-25 קילו במקום 50, כדי להקל לכאורה על הסבלים, נושאי השקים.
אלא שייבוא מלט בשקים כמעט ואינו אפשרי במידות שנקבעו בהצעת החוק, שכן השקים בחו״ל הינם בגודל קבוע של 50 קילו. לכן גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה התנגדו לחוק וטענו שיגדיל את חסמי הייבוא וייקר את מחירי הדיור. גורמי מקצוע בממשלה אף הבהירו כי החוק סותר אמנות בינלאומיות, וכי בנמצא מוצרים נוספים – למשל קפה- שמאוגדים גם כן בשקים של 50 קילו, לכן מתעורר חשד כי מדובר בחוק שנתפר למידות מונופול המלט נשר.
גורמי המקצוע חששו אם כן כי החוק נועד לכאורה לחבל בתחרות מחו״ל. חרף התנגדות האוצר- המשרד בו כיהן לוי כסגן שר, וגם בסתירה להסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם לבסוף מול משרד המשפטים – לוי לקח חלק בקידום חוק המלט והצביע בעדו. האיסור על לוי נבע מכך שכיהן עד מרץ 2013 (חודש אחרי השבעת הכנסת) כמנכ״ל אגד תעבורה שאחד מבעליה היא ענקית המלט ׳נשר׳. המשנה ליועמ"ש במשרד המשפטים דינה זילבר קבעה בהסכם (המוסתר מהציבור) כי אסור ללוי לטפל בכל עניין הנוגע לקבוצת תעבורה והשולטים בה, בונדי לבנת ו"נשר- מפעלי מלט ישראליים", למשך שנתיים.
9 מחברי "יש עתיד" הצטרפו ללוי לאחר שהקואליציה תמכה בחוק – חרף ההתנגדויות המקצועיות של משרדי האוצר והכלכלה. החוק אושר סופית בקריאה שלישית ב-30 בדצמבר 2013.
בהסדר מתאר לוי גם את יחסיו עם בונדי לבנת- הבעלים של ׳תעבורה׳ – כ"חבריים" ומציין שהוא נפגש עימו בביתו ובמשרדו. כתוצאה סויגה תקופת ההסדר כך שתמשך ׳כל עוד יחסים אלו מתקיימים׳.
הסדר ניגוד העניינים של לוי- אותו סייע לנתח מתנדב מיזם מאה ימים של שקיפות גיא זומר – רואה כאן אור לראשונה. בניגוד לכל הגיון דמוקרטי הסדרי השרים וסגני השרים כיום הם סודיים. בקשות שהגשנו לחשיפתם למשרדי המשפטים ומבקר המדינה – נתקלו בחומה בצורה. זאת למרות שפרסום ההסכמים יעניקו לציבור אפשרות לפקוח עין יעילה על השלטון לאורך הקדנציה.
מלשכתו של לוי נמסר בתגובה כי ״מדובר בסתם השמצה חסרת בסיס. חבל שיש מי שלוקח פרטים לא רלוונטיים וקושר ביניהם תוך יצירת מראית עין של שחיתות. באשר לפרטים הרי שלפני שנתיים וחצי מכרה חברת תעבורה את האחזקות בנשר זאת כזכור טרם השבעתו של מיקי כחבר כנסת. למרות זאת ביוזמתו של מיקי הוא הגיש מכתב לניגוד עניינים ליועמ"ש של משרד האוצר כדי שהדברים יובהרו ויהיו על השולחן. בהתאם למכתב ולהתחייבותו הוא נמנע מעיסוק בכל נושא הקשור לחברת תעבורה או חברת המלט נשר״.
עוד הודגש כי ״ההצבעה המדוברת בכנסת היתה תוך הטלת משמעת קואליציונית ללא השפעה כלשהי מצידו כסגן שר ולפי החלטת הקואליציה הצביע במליאה כח״כ. למותר לציין שלהצבעתו לא היה משקל מכריע בהעברת החוק במליאה״.
אגב בניגוד למשתמע מהתגובה של לוי, נשר מחזיקה ב-50% מקבוצת תעבורה שמחזיקה ב50% מחברת אגד תעבורה.
בהסכם גם כתוב במפורש כי על לוי להימנע מטיפול בנושאים העלולים להשפיע על תקניהם או על קידומם של בני משפחתו, ובכל נושא ׳אוצרי׳ המשפיע על תנאיהם ועל בני המשפחה. כמו כן מודגש כי חל איסור שבני המשפחתו יעסקו בכל תחום הדורש מעורבות של משרד האוצר.
אלא שבנו של לוי – כפי שנחשף כבר בדהמרקר – התקבל לרשות המסים בינואר 2014 כעובד מן המניין לאחר שעבד שם כסטודנט. מדובר בתפקיד זוטר וכלל לא הייתי מתייחס לנושא הפעוט הזה, אולם לוי היה אחראי על רשות המסים באוצר. ומההסדר עולה כי הייתה כאן לכאורה עבירה על אחד מסעיפיו. קטנה ככל שתהיה אותה עבירה – אמות המידה המצופות מפוליטיקאים חייבות להיות גבוהות מהרגיל, ולמרות שנראה שלא ישתנה דבר בעקבות הפרסום, ראוי כי הפוליטיקאים יפנימו כי ביקורת היא כלי חיוני בדמוקרטיה אמיתית.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי ״סוגיית העסקת בנו של לוי ברשות המיסים אינה מוכרת לנו, והיא הועברה להתייחסות הגורמים הרלוונטיים״.
מלשכתו של לוי נמסר בנושא כי "בניגוד לתמונה שעלולה להצטייר בנו של מיקי ניגש לבחינות מטעם נציבות שירות המדינה ועבר את הבחינות ועל סמך עובדה זו התקבל לעבודה ללא שום מעורבות של מיקי ישירה או עקיפה. כמו כן, יש לציין כי מדובר בתפקיד זוטר ובדרגה הנמוכה ביותר הקיימת בנציבות שירות המדינה".
לכתבה ב׳הארץ׳
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות