דווקא עכשיו: מבקר המדינה שלח 70 אחוז מעובדי המשרד הביתה

משרד מבקר המדינה צמצם את כמות העובדים בו ל-30% – על אף שלא היה מחויב לעשות זאת. תקנות החירום של הממשלה, המנחות את המגזר הציבורי להוציא לחופשה כ-70% מהעובדים, לא חלות על משרד המבקר, אך לאחרונה הוא החליט באופן וולנטרי לצמצם פעילות.

 "תקנות שעת חירום אלה", לשון החוק, "לא יחולו על כנסת ישראל, מערכת בתי המשפט, בתי הדין הדתיים, משרד מבקר המדינה, לשכת נשיא המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת".

אם כך, מדוע החליט מבקר המדינה להחליש את כוחו בתקופה רגישה כזו וכיצד ידאג לבחון את תקינות פעולות הממשלה והכנסת? "בהתאם להנחיות הממשלה ובדומה לכלל המגזר הציבורי", מסרו לנו בתגובה, "משרד מבקר המדינה עבר לעבוד במתכונת חירום הכוללת עד 30% מעובדי המשרד ואשר מתואמת להשלמת מטלות הביקורת אשר ניתן לקדמן. משרד המבקר רואה חשיבות במתן דוגמה והקפדה על בריאותם ושלומם של העובדים ובני משפחתם". 

שלא יעבירו לנו החלטות מעל הראש

למה חשוב לדאוג שמבקר המדינה ימשיך לפעול במלוא כוחו דווקא עכשיו? בזמן שאנחנו יושבים סגורים בביתנו, במסדרונות הממשל ממשיכים בעלי אינטרסים לבחוש ועלולים לנצל את המצב ולהעביר החלטות לטובתם. רק לא מזמן ניסו בממשלה להעביר החלטה כזו ולממן את קו הגז למצרים, בתקנות לשעת חירום. 

• תחקיר מבקר המדינה השלם של "שקוף
• ניקיון פסח: חוזרים לדו"ח מבקר המדינה האחרון
• בחסות המגיפה: 30 ראשי רשויות שלחו את המבקר הביתה

בנוסף, חברות הדלק פנו לשר האנרגיה לעצור את הירידה במחיר הדלק וכי"ל דורשת היתר לכריית פוספטים בשדה בריר (מחלוקת בת 20 שנה). כל אלו הן החלטות שאינן נוגעות למצב הנוכחי, וככל הנראה יחמקו מעיני הציבור בחסות המגיפה.

מעבר לכך, חשוב מאוד לדאוג שמדיניות הממשלה הנוכחית ביחס לטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי לא תחמוק מעין מפקחת. בשבוע שעבר פרסמה הוועדה המיוחדת להתפשטות הקורנה מסקנות ביניים, בהן היא מצביעה על שורת כשלים בניהול המשבר, שאם לא יתוקנו במהרה יעלו בחיי אזרחים. 

חלק מהכשלים באים לידי ביטוי בהיעדר מידע בסיסי, שמצביע על ניהול כושל במשרד הבריאות. כך לדוגמה, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, לא הצליחה הוועדה בכנסת לכמת את מספר מכונות ההנשמה בישראל ואת אלו שהתווספו מרגע שהחל משרד הבריאות לפעול בנושא. 

לשמחתנו, הכנסת חולשת על גוף ביקורת סטטוטורי, עתיר משאבים, שיכול לבדוק את הנושאים האלו גם בזמן אמת. גוף שיכול לפנות לכל מוסד רפואי בארץ ולבקש, מתוקף החוק, פירוט של כל מכונות ההנשמה שיש לו. גוף ביקורת שרק בחודש הקודם פרסם דו"ח שמצביע על ליקויים בהיערכות המדינה להתפשטות מגיפה, ואולי גם לו יש מה לומר בנושא. לצערנו, דווקא בשעת משבר הוא מחליט לסגת מרצון. 

אין מי שיפקח על המפקח

יש מי שיטען שההחלטה לצמצם את פעילות המבקר היא סבירה, והמהלך אפילו נראה אחראי, בעת שיש עובדים חיוניים יותר בשעה קריטית זו. מצד שני, כדי לוודא שלא תיעצר עבודת הביקורת, יש לוודא שהצמצום מידתי. הרי ההנחיה קובעת שניתן להקטין את עבודת המגזר הציבורי "עד 30 אחוזים מכח האדם", כלומר משרד המבקר יכול גם להחליט שהוא מוריד את כמות העובדים לחמישה אחוזים. 

בהתחשב בכך שבמשרד כ-560 עובדים (נכון לנתונים מ-2018) מדובר בכ-170 עובדים פעילים. בנוסף, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כבר טען שהוא מסתייג מביקורת בזמן אמת. 

אז מי מפקח על המבקר, כדי שלא ייעלם בשעת משבר כזו? התפקיד הזה ניתן לוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שלא עובדת מעל לשנה, בגלל מערכת הבחירות המתמשכת. בכוחה של ועדה זו לבקש הסברים על השינויים שנעשו במשרד וגם לדרוש בדיקה בזמן אמת, לטובת הציבור, על רכש מכונות ההנשמה בישראל. אם הוועדה הייתה פועלת עכשיו, היא הייתה יכולה גם לזמן את מבקר המדינה לדיון ולבחון כיצד משרדו יכול להמשיך ולבקר את עבודת הממשלה למרות המצב הסבוך. 

כאמור, הוועדה לביקורת המדינה לא התכנסה כבר 16 חודשים. המבקר אנגלמן אמנם מונה ביולי 2019, אך הוא טרם נקרא לדיון בוועדה ואיש לא פיקח עד עבודתו. נמשיך לעקוב ב"שקוף" אחרי הצמצום בעבודתו בתקופה הזו ובשעת הצורך נפעיל את סיירת השקיפות שלנו כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.