אלקין וליאון עברו על החוק בבחירות בירושלים ויש בשורות טובות: לאחר הפצרות שלנו, בפעם הבאה ההלוואות יהיו שקופות

לאחר עיכוב של חודשים רבים, ומתחת לרדאר, פירסם מבקר המדינה את הדו"ח שלו על הבחירות לרשויות המקומיות. מבדיקה של המועמדים בירושלים, שאחריהם עקבנו לפני ואחרי הבחירות, אנחנו לומדים שאין הפתעות: זאב אלקין ומשה ליאון עברו על החוק, עופר ברקוביץ' עמד בו. מועמד נוסף שהוציא מיליונים אפילו לא טרח לדווח על פעילותו – ולמבקר אין מה לעשות בנושא.

במסגרת חוק מימון מפלגות, מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות זכאים למימון ציבורי אם הצליחו להיבחר (היקף המימון תלוי בכמות התושבים באותו היישוב). עד לקבלת המימון, המועמדים יכולים לממן את המירוץ באמצעות תרומות (המוגבלות ל-5,000 שקלים לתרומה), או לקבל מקדמה למימון כנגד ערבות פרטית. הערבות מופקדת עד לקבלת כספי המימון. אם כספי המימון אינם מספיקים לכיסוי הוצאות הקמפיין, הערבים הופכים לתורמים, ותרומתם עשויה להיות גבוהה מ-5,000 השקלים המותרים.

במקרים מסויימים כמעט בלתי אפשרי שלא לעבור על החוק המוזר הזה. אם בתהליך הביקורת המבקר מגלה ליקויים בדיווח שקיבל מהמועמדים, כמו חריגה ממגבלות התקציב או תרומות אסורות, הוא יכול לקנוס את אותו המועמד.

• לכתבה קודמת: המבקר מתעכב בפרסום הדו״ח על הבחירות המקומיות

מהדו״ח עולה כי יש יותר מועמדים ברשויות המקומיות שעברו על החוק מאשר מועמדים שעמדו בו.

בסך הכל קנס המבקר ברחבי הארץ 360 סיעות ו-19 מועמדים בסכום מצטבר של 4.5 מיליון שקלים. 84 סיעות נוספות שלא ניתן להן דו״ח חיובי קיבלו רק אזהרה. 189 סיעות ו-10 מועמדים לא הגישו דו״חות כספיים. 46 מאותן סיעות שזכאיות למימון ייאלצו להשיב את כל המימון הממלכתי שקיבלו, בסך מצטבר של כ-1.8 מיליון שקלים.

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים – דו״ח שלילי וקנס של כ-246 אלף שקלים 

ליאון הוציא כשמונה מיליון שקלים בבחירות לראשות העירייה, אך הצליח לגייס רק 4.4 מיליון שקלים. 4.1 מתוכם הם מימון שקיבל מקופת המדינה (בהתאם לכך שנבחר לראשות העירייה אך לא קיבל מושב במועצה), ורק 298 אלף שקל מתרומות. את שאר הסכום מימון מכיסו, פעולה האסורה אף היא, מאחר והיא יוצרת אי שיוויון בהתמודדות למשרות ציבוריות. המבקר גם מציין שליאון, רואה חשבון במקצועו, הגיש את הדו"ח הכספי באיחור רב. הוא קיבל קנס של 246 אלף שקלים ממבקר המדינה.

• לכתבה קודמת – משה ליאון לא מצליח לגייס תרומות

סיעת התעוררות בראשות עופר ברקוביץ' סיימה בעודף תקציבי

יריבו של ליאון, שהתמודד מולו בסיבוב השני לראשות עיריית ירושלים, זכה דווקא לאיזכור חיובי בדו"ח. ברקוביץ' הוציא קרוב ל-12.4 מיליון שקלים, בעוד הכנסותיו הגיעו ל-13 מיליון שקלים. עודף של 635 אלף שקלים.

• למה התעוררות לא דיווחו על מקורות ההכנסה של הרשימה? 

זאב אלקין קיבל קנס של 81 אלף שקלים

השר זאב אלקין הוציא 9.4 מיליון שקלים בבחירות לראשות העירייה, אך הכניס לקופה שלו באופן חוקי רק 2.9 מיליון שקלים, מתוכם 2.7 מיליון מקופת המדינה. כלומר אלקין קיבל כ-6.5 מיליון שקלים בכספי תרומות בלתי חוקיות בסכומים גבוהים. מה קרה? אלקין לקח ערבויות בגובה מיליוני שקלים, ערבויות שהפכו לתרומות כשנבצר ממנו להשיב את הכסף. כמו ליאון, גם אלקין הגיש את הדו"ח באיחור רב. הוא נקנס בסכום של 81 אלף שקלים.

• זאב אלקין מתקשה להחזיר את המיליונים שלווה

אבי סלמן לא הגיש דו"ח למבקר – ולמבקר אין מה לעשות בנדון

אבי סלמן, מועמד נוסף בירושלים שהוציא מיליוני שקלים במירוץ לראשות העירייה, פשוט עבר על החוק ולא הגיש דו"ח למבקר. "הסיעה לא מסרה את החשבונות ואת הדו״ח הכספי למבקר המדינה כנדרש, למרות בקשות חוזרות ונשנות", כתב המבקר. ידיו של המבקר, למרבה הצער, כבולות, שכן סלמן לא זכה ולו במושב אחד במועצה ולא קיבל תקציב מהמדינה. סלמן אינו היחידי: 189 סיעות ועשרה מועמדים כלל לא מסרו למשרד חשבונות ודו״חות כספיים לתקופת הבחירות, חרף פניות חוזרות ונשנות ממשרד המבקר.

• לחובות של משה ליאון וזאב אלקין לאחר הבחירות

 דו"ח חסר ללא פירוט

כחלק מהשינויים שביצע המבקר באופן פרסום הדו״חות, דו״חות על הבחירות לרשויות המקומיות אינם מפורטים. אמנם הדו״ח החדש מונגש יותר, כך שכל מי שרוצה לדעת איך התנהלו המועמדים יכול לחפש את השורה התחתונה בקלות, אך באותה נשימה ויתר המבקר על פירוט של כל מקרה לגופו והסתפק רק באמירות כלליות, כמו במקרה של המועמדים בירושלים. מה, למשל, היה התירוץ של אלקין וליאון להגיש דו"ח באיחור? אין לדעת. הדו"חות של המבקר הקודם היו אומנם פחות דיגיטליים, אך יותר מפורטים.

• לחצו כאן כדי לגלות מה עשו המועמדים ברשות שלך

בשורות טובות: ההלוואות יהיו שקופות

עם פירסום הדו״חות הודיע מבקר המדינה כי ממערכת הבחירות הבאה והלאה יפורסמו פרטי ההלוואות שמקבלות הסיעות, בדומה לפרטים על התרומות והערבויות (ערבויות מאפשרות לקבל מקדמה למימון כנגד ערבות בנקאית של אדם פרטי בעוד הלוואות מתקבלות ישירות מן המלווה). בעבר קראנו שוב ושוב להפוך את ההלוואות שמקבלים המועמדים לשקופות. פנינו בנושא למבקר המדינה, שענה אז כי הנושא ייבחן.

זה חשוב. לציבור יש זכות לדעת מי מממן את הפוליטיקאים שהוא בוחר בהם, עוד בזמן שהם מתמודדים ולא רק לאחר שנבחרו.

היום כותב המבקר מתניהו אנגלמן: "בתקופת הבחירות התקבלו במשרדי פניות המבקשות כי יינתן פרסום להלוואות הנוגעות לבחירות שקיבלו סיעות ומועמדים, לרבות שמות המלווים וסכומי ההלוואות. לאחר ששקלתי ובחנתי את הנושא לעומקו, אני סבור כי יש מקום לפרסם לציבור נתונים בדבר פרטי הלוואות שהתקבלו בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. וזאת בעיקר כי הרציונל העומד מאחורי חובת הפרסום של פרטי תרומות וערבויות – לרבות הרצון להבטיח שקיפות ובקרה ציבורית על זיקות בין תורמים וערבים לבין סיעות ומועמדים, בייחוד ערב בחירות – תקף בוודאי גם לגבי הלוואות; פרסום לציבור בהקשר זה יאפשר חשיפת זיקות וקשרים בין מלווים לבין סיעות ומועמדים, ובייחוד כאשר המלווים הם אנשים פרטיים".

לדבריו, ״אם העמדת ערבות – שאין בצידה העברת כספים בזמן אמת – מחייבת דיווח שוטף לציבור, הרי שהעברת כספים במישרין באמצעות הלוואה פרטית בתקופת הבחירות אמורה לחייב דיווח לציבור, בבחינת קל וחומר".

כל הכבוד!