כאוס והנחיות מבולבלות בשירותי הדת בעת משבר הקורונה מסכנים את כולנו

| תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

אנחנו בימים של משבר בינלאומי ולאומי. ההנחיות של משרד הבריאות מדברות על ריחוק חברתי, הקפדה על איסור התקהלות והימנעות ביציאה מהבית. זה אתגר לקובעי המדיניות: היכן ומתי ניתן לאפשר יציאה, מה גודל הקבוצה המותרת ולאיזה צורך? אלא שהמשבר הביא עמו משבר נוסף – הצורך בקבלת החלטות לגבי סגירתם של מוסדות דת שונים, והוא בהחלט חשף חלק מבעיות העומק של שירותי הדת בישראל.

מוסדות הדת הנפוצים ביותר הם בתי הכנסת והמקוואות, אך יש הבדל גדול ביניהם מבחינת קביעת המדיניות. בתי הכנסת אמנם נהנים מהקצאת קרקע ומבני ציבור אך מנוהלים באופן פרטי לחלוטין, ללא רגולציה מלמעלה. כל בית כנסת והרב או הגבאי שלו. לעומת זאת, המקוואות בישראל מנוהלים באופן ציבורי לגמרי (להוציא מספר חריגים קטן). הרשויות המקומיות מקצות להן שטח ובונות אותן בסיוע המשרד לשירותי דת. המועצות הדתיות המקומיות אמונות על תפעולם והעסקת הבלניות.

למרות זאת, לא התקבלו החלטות אחידות לגבי המקוואות ובתי הכנסת עד יום שלישי בלילה (24/03/20), אך גם הן חלקיות. מפרוץ המשבר ועד אמש, הגורמים הממשלתיים האחראיים – הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת – לא סיפקו הנחיה ברורה מלבד, "יש להישמע להנחיות משרד הבריאות". אלא שההנחיות לא ברורות, בלשון המעטה. הסכנה לציבור – ברורה. לפי נתונים עדכניים, כ-29% מהנדבקים בקורונה נחשפו לנגיף בבתי כנסת.

המקוואות – היעדר הנחיות וחוסר בהירות

לפני כשבוע יצאו הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית במכתב משותף המתנגד לעמדה הלכתית שפרסם הרב חיים אמסלם, בה הוא מציע אפשרות של טבילה באמבטיה בתנאים מסוימים כתחליף לביקור במקווה. במכתב הם טוענים שאפשר להמשיך לטבול במקוואות הנשים ללא פירוט או הנחיה נוספת, ושבעיקר יש להתנגד לעמדתו של הרב אמסלם. מה לגבי הנחיות לטובלות? האם להגיע בתיאום מראש או להתקשר לפני כן? האם ניתן לטבול ללא נוכחות הבלנית?

המשרד לשירותי דת פרסם יום לאחר מכן הנחיה לקונית הקובעת כי יש לאפשר עד 10 אנשים באזור ההמתנה ורק אדם אחד בבור הטבילה, כל זה בכפוף לשמירה על מרחק של שני מטרים בין הטובלות. האם הגיוני להשאיר מקוואות טהרה פתוחים ללא מגבלות נוספות כשבריכות שחייה ומקומות נוספים נסגרו לחלוטין בצו בריאות העם? האם לאחר שאשה שנדבקה בוירוס טבלה במקווה באפרת לא כדאי לבחון את ההנחיות מחדש? אין מי שינפק הסברים או הנחיות מפורטות יותר.

המצב בבתי הכנסת – מבולבל עוד יותר

כאמור, בתי הכנסת פועלים באופן פרטי, אך בעת משבר לאומי, הגבאים ורבני הקהילות מבקשים המלצות מגורמים הלכתיים בכירים. בפועל, רבנים מקומיים שונים קיבלו החלטות מגוונות. יש בתי כנסת שנסגרו עד הודעה חדשה, חלקם עשו זאת לראשונה מזה עשרות שנים. ואילו במקומות אחרים, כמו בפתח-תקווה, רב העיר הוציא הנחיה לקראת השבת האחרונה להמשיך ולהתפלל ברישום מראש במניינים שלא יעלו על 15 מתפללים, מה שלכאורה מנוגד להנחיות משרד הבריאות.

משרד הבריאות בעצמו הוציא המלצה למתפללים לא להגיע לבתי הכנסת, אך הרבנים הראשיים הוציאו ביום חמישי האחרון הנחיות סותרות. כל אחד שלף המלצה נפרדת, הפעם ללא חתימה של חברי מועצת הרבנות הראשית. הרב יצחק יוסף ביקש למשל להשאיר את בתי הכנסת פתוחים למניינים של עשרה מתפללים בלבד, בריחוק המתאים. הרב דוד לאו טען שניתן וחשוב להתפלל בבתי הכנסת בהתאם למגבלות הקיימות, אך הבהיר שהחובה להתנהל בהתאם לדרישות וההנחיות שהוציא משרד הבריאות, שכזכור המליץ למתפללים להתפלל בביתם.

ההוראות המבולבלות בנוגע לתפילה

כאילו שאי האחידות הזו לא הספיקה, הגיע מסמך של המשטרה שפורסם ביום ראשון, בו נכתב כי יש לאפשר תפילה של עד עשרים מתפללים, מה שמנוגד אף הוא לצו בריאות העם ולא ברורה ההחרגה.

הסאגה הגיעה לשיא כאשר ביום שלישי הוציאו ברבנות הראשית קריאה לקביעת תענית ציבור למען מאבק במחלה. רק שבקריאתם הם מציינים שעל כל רבני הערים והקהילות בארץ ובעולם לקיים תפילות בבתי הכנסת עצמם, לרבות קיום מניינים נוספים בעזרת נשים ובחדרים סמוכים, במגבלה של עד עשרה אנשים ובריחוק של שני מטר. למעשה, הרבנים הראשיים חותמים בזה על קיום של התקהלויות שיכולות להגיע לשלושים וארבעים איש במתחם אחד, זאת בזמן הממשלה דנה בהגבלות נוספות וכאשר מתברר כי בתי הכנסת אחראיים לכרבע ממקרי ההדבקה בארץ עד כה (נכון ל-22/3/20).

המשותף לכל אלה הוא שהגורמים הממשלתיים האמונים על שירותי הדת בישראל נמצאים בעצמם בכאוס. ההנחיות שיוצאות אינן אחידות, ולעתים חסרות פרטים רבים. הדבר מוביל גורמים מקומיים לקחת יוזמה ולעיתים לקבל החלטות שרירותיות, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות. מספיק לבדוק את מסלולי החשיפה של חולים רבים שעוברים בבתי כנסת שונים, ולהבין שמוסדות דת בישראל הם מקומות משמעותיים שיש לבחון מחדש את הצורך בהגעה אליהם בעת כזו.

בהנחיות החדשות שיצאו הלילה ניכר שהממשלה והרבנות החלו להפנים את הבעיה. בתי הכנסת צפויים להיסגר אך תותר תפילה במניין בשטח פתוח ומקוואות הנשים ימשיכו להיות פתוחים. האמת? מעט מדי ומאוחר מדי. סכנת ההדבקה במקומות אלה, שכאמור התרחשו בהם מעל לרבע ממקרי ההדבקה המוכרים בישראל, ברורה ומוחשית לכולנו. אין להקל ראש באף שיקול, דתי ובריאותי.

שאלות רבות נותרו עדיין פתוחות: כיצד למנוע התקהלות במקווה? כיצד יש לחטא את המים והמשטחים במקום? מה ההנחיות בקשר להוצאת ספר תורה בתפילה? מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד עודד פלוס צריך להוציא עוד היום הנחיות מסודרות ואחידות המתואמות עם ההוראות החדשות ומפיגים את הערפל בקשר לשאלות שנותרו פתוחות. לטובת ציבור הבכלל, וציבור שומרי המסורת בפרט.

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה:

מפרוץ משבר הקורונה המשרד לשירותי דת מוציא הנחיות ברורות. הם פורסמו לציבור בכלי התקשורת. ההנחיות נגזרות בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובתיאום מלא עם משרד הבריאות.
אנו מעדכנים בכל יום את ההנחיות שלנו בהתאם להוראות משרד הבריאות. ניתן להיכנס לאתר המשרד, לדף הפייסבוק והטוויטר ולראות את ההנחיות של המשרד לשירותי דת. השינויים שנעשים הם נגזרת לשינויים אותם עורך משרד הבריאות מעת לעת.
בסוגיית מקוואות הנשים; חשוב לציין, אנו פועלים לפי תנאים מחמירים ביותר ובעת כתיבת התגובה יושבים אנשי המשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות לצורך כתיבת נהלים חדשים בסוגיית מקוואות הנשים.
צר לנו שיש אנשים היושבים על הטריבונה ומחלקים שלל עצות ורעיונות המנותקים מן המציאות. בניגוד גמור לנכתב במאמר של פרנק המשרד פועל ליישם את ההנחיות במערך שירותי הדת. כאשר בריאות הציבור היא ערך עליון.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.