גם במשבר הקורונה: שקיפות היא חלק מהפתרון / טור דעה אורח

כל העולם מתבונן כעת במדינות המצליחות להתמודד עם מגיפת הקורונה (COVID-19). שתיים מהן, סינגפור ודרום קוריאה, מסתמכות לא מעט על שקיפות. בסינגפור הנגישו, מהרגע הראשון, את הנתונים באינטרנט ובאמצעות דיווח לציבור אודות כל חולה, והשקיעו גם במתן הנחיות לציבור באופן בהיר ופשוט הן מבחינת המונחים והן על ידי שילוב ציורים פשוטים המדגימים את האמור בהנחיות (תעיפו מבט).

על פי סגן ראש ממשלת סינגפור, הממשלה רואה בשקיפות כלי יעיל להתמודד עם הפאניקה שעלולה להתגבר במצב של חוסר ודאות ועל כן משקיעה בהנגשת מידע. גם דרום קוריאה ציינה את חשיבות הנגשת המידע והקפדה על שקיפות לעניין הנתונים המצויים בידי הממשלה כצעד הראשון להתמודדות עם המגיפה, וזאת בנוסף לבדיקות מרובות, בידוד אנשים נשאים, טיפול וחיטוי של סביבות מזוהמות.

אכן, במדינות אלו יש מאפיינים נוספים התורמים להתמודדות המוצלחת. מאפיינים אלו כוללים לקחים שהופקו ממגיפת ה-SARS (כגון הכשרת מעבדות), נכונות לפגיעה גדולה יותר בפרטיות על ידי מעקב אחר חולים מנתוני הפלאפונים וכרטיסי אשראי ותרבות של משמעת ציבורית ואכיפה נוקשים יותר. ועדיין, שקיפות בדבר הנתונים העדכניים ודרכי ההתמודדות נזכרת ככלי מרכזי להתמודדות אפקטיבית עם יכולת הציבור להתגונן כראוי ולבקש סיוע, ככל שנדרש.

מלבד השקיפות המקומית, ישנו צורך למפות ולשתף את הידע הנצבר בכלל המדינות (כגון קצב ההידבקות, נתונים אודות הנדבקים – דמוגרפיים ורפואיים), לצורך מציאת דרכי פעולה יעילים להתמודדות.

על חשיבות השקיפות ניתן ללמוד גם מהניסיון הרע בסין אשר ניסתה בתחילה לטשטש את התפרצות המגיפה. כחלק מניסיון ההסתרה החליט הממשל בסין לחקור שמונה אנשים שניסו להתריע מפני קיומה של מחלה ויראלית חדשה ומסוכנת. אנשים אלו נחקרו והוזהרו, אם כי עם היוודע היקף המגיפה וחומרתה, הוחלט שלא לנקוט נגדם בצעדים נוספים. המקרה שנחרט בזכרוננו, הוא של הרופא בן ה-34, ד"ר לי וואנליאנג (Li Wenliang), אשר ניסה להתריע על קיומו של וירוס חדש וקטלני, נחקר על ידי השלטונות, ומצא לאחרונה את מותו מהמחלה עליה ביקש להתריע.

דרוש: המשקיף הלאומי

גם הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (ארגון המונה 57 מדינות), קרא לשקיפות בנתוני המגיפה. יש להניח שהחשדות בדבר מהימנות הדיווחים מאירן, המהווה מוקד פעיל ומדאיג של הקורונה, תרמו לקריאה זו של הארגון, כמו גם העובדה שמרבית המשטרים במדינות אלו אינם מצטיינים בשקיפות.

בישראל נראה כי משרד הבריאות מנסה לאמץ את גישת ה"שקיפות כפתרון". אתר מקיף הוקם במהירות כמו גם פתיחת ערוץ טלגרם לעדכון הציבור ופיתוח אפליקציה, שזכה לביקורת בין היתר בשל כשל באבטחת המידע. אולם, יש להשקיע עוד בהעברת מסרים פשוטים וברורים לציבור – ונראה אכן כי המשרד משתכלל בנושא זה על ידי הוספת הסברים קצרים מלווי גרפיקה ידידותית. כמו כן יש לזכור כי קיימת חשיבות להצגת התמונה המלאה, עד כמה שניתן, גם במקום בו יש חוסר במענה – על מנת שהציבור לא ייפתח ספקולציות.

לעת הזו, יותר מתמיד, אנו נדרשים למשמעת ואמון במקבלי ההחלטות. המשך השקיפות בתחום ההתמודדות עם המגיפה, תמקד את ההסתמכות על הגורם הרשמי ותפחית הסתמכות על פייק ניוז. שקיפות כזו דורשת מינוי דובר אחד רהוט וענייני שיידאג להעביר מסרים פשוטים על פי הצורך (מעיין "נחמן שי" עכשווי); העברת אותם מסרים בשלל ערוצים עם גרפיקה פשוטה וידידותית (נקודה בה משרד הבריאות השתכלל מתחילת המשבר); והנגשת מירב הנתונים המשמשים את משרד הבריאות בקבלת החלטותיו – מלווה בגרפים נהירים, תוך הבהרה מדוע ננקטת מדיניות זו או אחרת (ראו, כדוגמא, את השאלות סביב הצורך לשימוש באיכון סלולרי).

נקווה כי גם בישראל יתייחסו לשקיפות כחלק מהפתרון, ולא כמטלה מכבידה ומיותרת. בכך, אם נלמד מאחרים, נשפר את מצבנו.

עו"ד רבקי דב"ש היא מומחית בתחום משפט וטכנולוגיה ולשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע.