הסכנה שקיימת להייטק הישראלי ממשברים כלכליים בארצות הברית

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

ישראל מדורגת במקום העשירי בעולם ברמת החדשנות של השוק ובמקום השני בעולם באחוז ההשקעה במחקר ופיתוח – צמודה לדרום קוריאה שנמצאת במקום הראשון. מצד אחד, חברות ההייטק הישראליות מתמודדות מול תחרות בינלאומית גדולה, ומצד שני דווקא התחרות הגדולה מאלצת את התעשייה להישאר יעילה ולייצר מוצרים חדשניים ואיכותיים על מנת להוביל בשוק.

לפני כשבועיים, אגף הכלכלנית הראשית באוצר פרסם סקירה מרתקת על גיוסי ההון בתעשיית הסטארטאפים הישראלית. הדו"ח חשף עד כמה תלויה תעשיית ההיי-טק הישראלית בשווקי חוץ, דבר שעלול להוביל למצב שבו משבר בצד השני של העולם, עלול יהיה לפגוע בתעשייה המקומית הישראלית ובעובדים המקומיים אשר לוקחים בה חלק.

כפי שמסבירה הסקירה, חברות סטארטאפ מאופיינות בתחילת דרכן במעט נכסים פיזיים, בחוסר רווחיות ובפערי מידע גדולים בין החברות הצעירות למשקיעים, ולכן לא פעם מתקשות לגייס כספים מגופים ממוסדים כמו בנקים.

כדי לתת מענה לצורך הזה, ההשקעות בסטארטאפים מתבצעות בעיקר על ידי קרנות הון-סיכון שמגייסות כסף ממספר רב של משקיעים. קרנות ההון-סיכון מחפשות חברות בעלות פוטנציאל צמיחה ומשקיעות בהן למשך מספר שנים (לפי משרד האוצר: 7 שנים בממוצע), בהתאם לצרכים וליכולות החברות לגדול, עד לאקזיט המיוחל או ההנפקה בבורסה. בשלב הזה, הקרן מחזירה את השקעותיה בתוספת רווחים גדולים.

35% מההשקעות – מארה"ב

במקביל לפעילות קרנות ההון-סיכון הפרטיות, מדינת ישראל מפעילה את רשות החדשנות, המספקת גם היא הון לחברות סטארטאפ ישראליות. המטרה של רשות החדשנות היא לתמוך בפעילות של סטארטאפים שלא יכולים לקבל מימון בשוק הפרטי, אך עוסקים בתחומים בעלי פוטנציאל עתידי משמעותי. המדינה לא עושה זאת בחינם – הכסף חוזר אל הממשלה בצורת תמלוגים – מספר אחוזים קטן מהמכירות עד שההשקעה הראשונית חוזרת אל תקציב המדינה. במידה והחברה נמכרת לחו"ל, הסטראטאפ צריך להחזיר את הכסף בסכום של פי 3 עד 5 מסכום ההשקעה הראשונית, בהתאם לאם שמר על בסיס פעילות מקומי. הרעיון הוא ליצור תמריץ של שימור פעילות החברה בישראל.

חלק מעניין בסקירה של משרד האוצר עוסק בקשר שקיים בין הגיוסים מול קרנות ההון-סיכון לבין הגיוסים מול רשות החדשנות. כפי שמוסבר בסקירה, בשנת 2018 כ-35 אחוזים מכל ההשקעות בישראל בוצעו על ידי משקיעי הון-סיכון מארצות הברית. לשם השוואה, החלק של המשקיעים הישראלים עמד על 30 אחוזים.

המשמעות של הנתון היא שנוצרת תלות בין תעשיית ההייטק הישראלית והשוק האמריקאי. כפי שניתן לראות בגרף המצורף, קיים קשר הדוק מאוד בין הביצועים של השוק האמריקאי לכמות ההון הזמינה לחברות הסטארטאפ הישראליות. אם השוק האמריקאי צומח, החברות בישראל יגייסו כסף, אך אם השוק האמריקאי במשבר, החברות ימצאו עצמן בבעיה.

מניתוח נתוני גיוס (בסקירה של האוצר) ההון בזמן פיצוץ בועת הדוט קום והנתונים בזמן משבר הסאב פריים בשנת 2008, עולה כי כשחברות מוצאות את עצמן בקשיים, הן פונות עם בקשות לגיוס הון דווקא מרשות החדשנות.

הממשלה – לא לוקחת בחשבון את הסיכונים

מאחר שקיימת תלות חזקה בין ההייטק הישראלי לבין השוק האמריקאי, משרד האוצר ממליץ לרשות החדשנות לחשוב על ניהול סיכונים טוב יותר עבור ההייטק הישראלי ולפעול בצורה אנטי מחזורית. הרעיון הוא שהממשלה תנצל את הרווחים משנים של צמיחה כלכלית על מנת לשמור בצד הון שיאפשר לה להגדיל את ההשקעות דרך רשות החדשנות, ולספק תזרים כספי לחברות הסטארטאפ הישראליות בתקופות בהן ארצות הברית מתמודדת עם משבר כלכלי.

כיום, על פי הדו"ח, הממשלה לא לוקחת בחשבון את הסיכונים המחזוריים שקיימים מול הכלכלה האמריקאית. בשנים הקודמות, כשהיו משברים בארצות הברית, הרשות לא החזיקה במספיק הון על מנת לתת מענה לגידול במספר הבקשות ולדרישה לכמות ההון הגדולה שהחברות היו זקוקות לו. חשוב לציין שתקציב הרשות תלוי במשרד האוצר, וההכנסות מתמלוגים מועברות בחזרה לתקציב האוצר.

לדעתי, מדובר בזווית מעניינת לניהול סיכונים בשוק ההייטק הישראלי אך גם זווית שדורשת חשיבה על הדרך ליישום המדיניות בפועל. מחד – רוב הזמן אין משברים כלכליים ולכן שמירה על כספי רווחים, ללא כל שימוש, היא בזבוז הפוטנציאל הגלום ברווחים. מנגד, בזמן משבר כלכלי, רשות החדשנות תהיה זקוקה להון בצורה מהירה ונגישה, וירידות בשווקים יכולות לגרום לכך שהכסף לא יהיה זמין דווקא כשהיא הכי תזדקק לו.

ייתכן והפתרון הוא שמשרד האוצר ישקיע את הרווחים באג"ח קצר טווח בשוק ההון, וזאת במטרה שהחיסכון העודף לזמנים של משבר כלכלי לא יאבד בגלל אינפלציה. בכל מקרה מדובר בשאלה מעניינת שכדאי לחשוב עליה לעומק. משמח לראות שמשרד האוצר מקדיש מחשבה מעמיקה לניתוח הסיכונים באחד השווקים החשובים במשק הישראלי.

• למה אנחנו מפרסמים טורי דעה אורחים?
• יש לך דעה אחרת? כתבו לנו!

*

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.