על ההבדל בין 'אהבתי' (Like) לשיתוף (share) – היכן עובר קו האחריות שלנו בלשון הרע? מפרגנים למשרד המשפטים, שהחל לפרסם את מאגר התייצבויות היועמ"ש

גלית ויואל שאול שיתפו פוסט בפייסבוק בו רואים את המקומון – 'רמת גן גבעתיים' – מושלך לפח. במקום אחר, הם לחצו לייק על פוסט בו נראה כלב משתין על המקומון. המקומון לא נשאר חייב, ותבע אותם בגין לשון הרע. לכאורה – סכסוך אזרחי. אלא שהיועמ"ש, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש חוות דעת בנושא: הוא קבע כי פעולת 'אהבתי' (לייק) אינה לשון הרע, אך פעולת השיתוף כן. בית המשפט אימץ את דעתו של היועמ"ש, והטיל חובת פיצוי של 5,000 שקלים על גלית ויואל.

זו רק דוגמא אחת ממאגר שהחל לפרסם לאחרונה משרד המשפטים על התייצבות היועמ"ש בבתי המשפט בהליכים חיצוניים.

איך זה עובד?

במקרים בהם מזהה היועמ"ש כי המדינה או הציבור יושפעו מהליכים שבין אדם לחברו – אז גם אם המדינה איננה צד בנושא – יש לו סמכות ייחודית להתייצב ולהשמיע דעתו בהליך המשפטי. 

ומה חדש? מעכשיו מפרסם משרד המשפטים את התייצבויותיו של מנדלבליט באופן שקוף, לעיתים גם לצד ההחלטה שהתקבלה לבסוף בבית המשפט.

השקיפות הזו מאפשרת לכל אחד לגשת לחומר הגלם וללמוד ממקור ראשון מה עמדת המדינה בהליכים שעשויים להשפיע על כולנו, הליכים שלעיתים נקרא עליהם בהמשך בתקשורת.

דוגמא נוספת: בשנת 2017 הגיש אזרח בשם נועם זיצמן תביעה ייצוגית כנגד ידיעות אחרונות לאחר שנחשפו תמלילי נתניהו מוזס (תיק 2000). זיצמן טען כי ידיעות אחרונות רימו את הציבור, כאילו האינטרס הציבורי לנגד עיניהם בזמן שפעלו למען האינטרס האישי של בעל העיתון (נוני מוזס). היועץ המשפטי לממשלה ביקש לדחות את הדיון מאחר ובאותה העת התנהלה חקירת משטרה בנושא. בית המשפט קיבל את עמדת היועץ, הדיון נדחה וטרם התקיים.

במאגר תמצאו (נכון לפרסום הכתבה) עוד 100 הליכים שונים שפורסמו מינואר 2017.

 אנחנו שמחים לפרגן למשרד המשפטים על הצעד שמגביר שקיפות, ובינתיים – היזהרו משיתופים בפייסבוק.

שמעתם על צעדי שקיפות חדשים במשרדי הממשלה? ספרו לנו ונשמח לפרגן.

קישור למאגר המלא.