עד שתוקם ממשלה: הסכם האבטחה עם חברת אל על הוארך בשלושה חודשים 

בתחילת השבוע (ראשון), אישרה הממשלה את הארכת הסכם מימון האבטחה למטוסי חברות התעופה הישראליות, שהיה אמור להסתיים בסוף השנה, בשלושה חודשים נוספים.

מאז שעלה אחוז השתתפות המדינה בהוצאות החברה, קפצו גם הוצאות האבטחה הכוללות, והן ממשיכות לעלות מדי שנה – ללא קשר לכמות הנוסעים, כפי שחשפנו בעבר. לאור ההסכם שעתיד לפוג בקרוב, פנינו לגורמים הרלוונטים כדי לשאול כיצד הם מתכוונים להתארגן לקראת חתימתו מחדש כשתוקם ממשלה.

תקציב האבטחה של אל על – כמעט לגמרי במימון המדינה 

כזכור, ב-2008 החלה המדינה להעלות את השתתפותה בתקציב האבטחה של אל על ויתר חברות התעופה הישראליות, כפיצוי על הרפורמה המבורכת של "שמיים פתוחים". רפורמה זו פתחה את שוק התעופה המקומי לתחרות, והסירה את ההגבלות על מספר החברות שיכולות להפעיל טיסות בין ישראל ומחוצה לה, ועל התדירות של טיסות אלה. מאחר וחברות התעופה הישראליות נדרשות לסידורי אבטחה הדוקים יותר מהחברות הזרות  – המדינה מסבסדת מאז את עלויות האבטחה. 

טרם הרפורמה, השתתפה המדינה בכ-65% מהוצאות האבטחה. אלא שב-2013, שר האוצר דאז יאיר לפיד, אישר לחברות התעופה העלאה בהשתתפות במימון האבטחה ל-97.5%. 

החל מאבטחה דיפרנציאלית ועד הפסקת מימון לחכירה רטובה  – מגוון דרכים לצמצום ההוצאה

אבטחת מטוסים היא סוגיה מורכבת על כן ויש לגשת אליה במשנה זהירות. עם זאת, כפי שתיארנו בעבר, ישנם מוקדי חסכון שאפשר להתחיל בהם:

• אבטחה מטוסים ב"חכירה רטובה" (מצב בו חברות תעופה ישראליות עושות שימוש במטוסים וצוותי תעופה של חברות זרות): השב"כ המליץ בעבר על ביטול האבטחה למטוסים בטיסות אלו, אולם הממשלה לא יישמה המלצה זו.
• אבטחה דיפרנציאלית: האם יש צורך באבטחה של החברה מכל יעד בעולם? האם טיסה שיוצאת מארה"ב או גרמניה זקוקה באמת למעגל הביטחון של השדה וגם של חברת אל על? אולי בשנות ה-90. בחלק גדול של המדיניות המערביות, שדות התעופה של שנות ה-90 אינם דומה לשדות התעופה של שנת 2020 ואין מקום לאבטחה כפולה. 
• ניהול כספי ממשלתי סגור : תקציב האבטחה הנוכחי מנוהל בשיטת השיק הפתוח, המאפשרת לחברה חריגות תקציביות ללא תקרה, שאף הגיעו בעבר גם למאה מיליון שקל. סגירת התקציב, ואולי אף הכפפת ניהולו למשרד ממשלתי, תשים לכך סוף. 

במשרד האוצר פועלים לעצור את שיטת השיק הפתוח לאבטחה 

במשרד האוצר מסרו לנו כי הם מעריכים שבשנת 2019 יעמוד תקציב האבטחה על 933 מיליון שקל. שאלנו מהם הכשלים המרכזיים שהם מזהים בהסכם הקיים, ומה עיקרי הצעתם לממשלה. במשרד ענו שאכן הם "מגבשים בימים אלו לקובעי המדיניות הצעה שתיתן מענה לבעיות המרכזיות במערך:

   א.      בשונה מיתר הוצאות הביטחון לתקציב אבטחת התעופה אין גג (צ'ק פתוח).

   ב.      מבנה תמריצים מעוות ולא יעיל – לאף גורם אין תמריץ אמיתי לחסוך.

   ג.    מודל האבטחה לא השתנה מאז הקמת המערך בתחילת שנות ה-70 למרות עלייה משמעותית בסטנדרט האבטחה בשדות תעופה בעולם".

על פי התגובה, מסתמן כי במשרד האוצר אכן מודעים לבעייתיות העמוקה בהסכם הנוכחי, וניתן לקוות שההצעה המתגבשת תוכל לחסוך למדינה (ולציבור) המון כסף.

בנוסף, השבוע פורסם כי גם רשות התחרות תבחן את ההסכם (אל על מספקת שירותי גם לחברות הישראליות המתחרות – כדוגמת ישראייר וארקיע), בעקבות חשש לפגיעה בתחרותיות של החברות הישראליות.