ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אחרי שחשפנו את הכספים שמקבלים יו"רי הכנסת בדימוס ונשות הנשיאים שנים לאחר פרישתם, החלטנו לבדוק מה קורה אצל שופטי העליון.
על פי הנוהג, נשיאי בית משפט העליון בדימוס זוכים לציור דיוקן בדמותם, הנתלה סמוך לפרישתם בקיר המיועד לכך בקומת לשכות השופטים בבית המשפט העליון.
בעוד שעלות הציור של נאור כבר נחשפה, שאר העלויות היו סודיות. לראשונה – הנה עלויות הדיוקנאות המלאות למשלמי המסים.
לעומתם, כב' השופטת בדימ' דורית דורית בֶּינִיש בחרה בצילום של דיוקן שעלה עשירית: 5,336 ₪. פנינו לבייניש ובדקנו את העניין. מסתבר שהיא אכן הייתה מודעת לעלויות הגבוהות של האיורים, ולכן בחרה בחלופה הזולה. בייניש היא היחידה.
בקומת לשכות השופטים בבית המשפט העליון מוצגים 7 דיוקנאות נוספים של נשיאים בדימוס. אלא שבשל חלוף הזמן, אין להנהלת בתי המשפט תיעוד מדוייק של עלות הדיוקנאות.
שם האומן המופיע על גבי הדיוקנאות הוא P.KorAH. כך או אחרת, מה שמרתיח במיוחד הוא שהציבור לא יכול לצפות בדיוקנאות. כן, כן. הם תלויים בקומה שאינה פתוחה לציבור הרחב, ורק שופטים ועוזריהם רשאים להיכנס אליה.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "עם פתיחת ההיכל החדש של בית המשפט העליון בקריית הממשלה על-שם דוד בן גוריון בשנת 1992, החלה מורשת הנצחת נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם על-ידי ציור דיוקנאותיהם והצבתם בהיכל המשפט. על פי החלטת האדריכלים נתלו הציורים במבואה של קומת השופטים".
על פי החוק המדינה מממנת שירות נוסף ללשעברים: שופט עליון שפרש, זכאי גם להחזר כספי בסך 26,570 שקל בשנה עבור "שירותי מזכירות".
בדקנו כיצד מיצו את התקציב והפעם יש חדשות טובות.
במקום למצות את הסכום, השופטים בדימוס משתמשים כיום בלשכות פנויות בספריית בית המשפט העליון ללא תשלום. בהנהלת בתי המשפט מסרו כי "בכך נחסך כסף רב לקופה הציבורית בלא צורך בדרך כלל בהשכרת משרד גם מחוץ לבית המשפט העליון ותוך ייחוד ההחזר הקיים להוצאות מזכירות של ממש".
רק שני שופטים כן השתמשו בתקציב: השופט בדימוס מאיר שמגר ז"ל שהוציא 626 שקל, והשופט בדימוס אליקים רובינשטיין, שביקש וקיבל החזרים על סך 24 אלף שקל (מחצית מהסכום הוצאה בשנת 2018, ומחצית ב-2019). זהו.
אנחנו בודקים לגבי עלויות נוספות – ונמשיך לעדכן. ובנתיים, ספרו לנו בתגובות: מה דעתכם? האם אתם סבורים שזוהי דרך מתאימה ונכונה להנצחת שופטי עליון בישראל?
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
10 תגובות
שיעור ההשתתפות בהוצאות מזכירות הוא 31,500 ש"ח בשנה,ואם השופט מקבל לשכה בביהמ"ש,הוא איננו זכאי להחזרים נוספים.
הלשכה בביהמ"ש מאפשרת לאהרון ברק לבחוש מאחורי הקלעים למימוש האג'נדה המשפטית השמאלנית שלו במתרחש באולמות המשפט.
הלשכות בספריה נבנו,כנראה, למטרות אחרות וזה ממש לא תקין להעמיד אותן לרשות השופטים בדימוס.
יש טעם גדול לפגם בכל פולחן האישיות הזה. חמור מאוד בעיני שהשופטים עצמם עיוורים לבעיתיות שבכל הענין, וכל הכבוד לשופטת בדימוס הגברת דורית בייניש שויתרה על הענין המגוחך.
רודפי כבוד ואין כבוד.
לנתי . אני ממש לא מבין את הביקורת שלך ? מכיר את פסק הדין ? מכיר את הסיפור ?
אני שואל את זה מכיוון שכן הסמיכו אותו להחליט, אפילו ממש דחקו אותו לפינה כדי שיחליט .
למעשה, לא היתה לו ברירה אלא להחליט , גם דחיית העתירה משמעותה היא ביטול המונח "חוקי יסוד" והלכה למעשה שלילת זכות הקניין כזכות יסוד , גם זאת החלטה , אבל בשום אופן לבית המשפט לא היתה את היכולת לדחות את העתירה על הסף כיוון שהיא נידונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים.
לנושא הפיל בחנות החרסינה, טענתי בדיוק את ההפך , והנימוקים דומים .. לצורך העניין המדינה שמה בידיים של בית המשפט שני רימוני יד בשני הצדדים , לכל הכרעה בנושא היו משמעויות הרסניות . לדעתי אהרון ברק קיבל החלטה נכונה! אתה מוזמן לתקן אותי כשתהיה לך הצעה לפסק דין אלטרנטיבי
פוטש ! לא פחות .
קח לעצמך שעה נוספת ותקרא על מנת להבין את פס"ד בנק המזרחי נגד אגודה שיתופית מגדל . זה פס"ד שהלכה למעשה הופך את חוקי היסוד למעין חוקה .
אחרי שתקרא , אשמח אם תגיב על כמה נקודות :
1. מה לדעתך היה צריך לפסוק במקום מר ברק?
מצד אחד, נניח ובית המשפט היה דוחה את העתירה (הפסיקה היתה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים) , זה אומר שזכות הקניין אינה מעוגנת בחוקי יסוד , וזה גם אומר שמעתה אין שום משמעות למונח 'חוק יסוד' ומעקר אותו מתוכנו .
אתה מוכן לזה ? אולי אם תבין את המשמעות של הפס"ד תשתכנע בנחיצותו .
רק תדייק בדברים, אהרון ברק לא שינה סדרי עולם, הוא נדחק על ידי הממשלה להחלטות ששינו סדרי עולם, ושהן נכונות מאוד לעניות דעתי .
ועל מנת לדייק – בית המשפט לא יכול היה לדחות על הסף את העתירה כיוון שמדובר בערעור ולא בהחלטת בג"צ , הוא לא יכול היה להתחמק מהחלטה בנושא .
ועכשיו לתוספת קטנה- כבר כתבתי שלדעתי מדובר בהחלטה הנכונה ביותר, אך חשוב לציין שמדובר בהחלטה שאינה באה להתערב באופן כינון החוקה. כלומר, ברק ציפה מנבחרי הציבור שישבו בכנסת להמשיך את התהליך, לעמוד מאחורי החוקים שהיא כוננה ולהמשיך לדון בנושא . האם הוא היה צריך להחליט עבורה באיזה רוב מתקבל חוק יסוד ? זאת כבר התערבות גסה של בית המשפט (ביחס לנושא העתירה) . רק שבכנסת כאמור לא היו הסכמות ולכן גם המצב הקיים הוא כל כך בעייתי .
מה פירוש, ברק ציפה??? אין תפקידו לצפות, ואף אחד לא הסמיך אותו להחליט במקום הכנסת, כשזו לא ענתה על ציפיותיו. הסיבה שהכנסת לא מחליטה בכל מיני נושאים היא, שגיוון האוכלוסיות במדינה הוא רחב, ובמקרים רבים אי אפשר להגיע להחלטה חותכת שתביא בחשבון את כל הצרכים והניגודים. בית המשפט העליון מתנהג כמו פיל בחנות חרסינה, נוקט עמדה הנראית לו 'סבירה', ובכך מנתץ את כל האמון של האוכלוסיות השונות במדינה.
זה עיסוק בזוטות. בית המשפט העליון בניצוחו של אהרון ברק,ביצע פוטש(הפיכה) משפטי,כאשר הפך חוק יסוד שנחקק בקולות של כרבע בלבד מחברי הכנסת לחוקה בפועל,שמתירה לו ללא שום הסמכה מפורשת בחוק כלשהו לפסול חקיקה של הכנסת. לא אני "הבבון הימני" אומר זאת,חתן פרס ישראל למשפט פרופסור דניאל פרידמן ומומחים נוספים במשפט ובמדע המדינה אומרים זאת. לאחרונה,העליון עשה צעד ענק נוסף לתהום כשהחליט שיש לו גם סמכות לקבוע את תוכן "החוקה" שהמציא ע"י דיון בחוק יסוד הלאום. הדמוקרטיה הישראלית נשדד ע"י 15 פקידים ממונים,עם בד"כ השכלה משפטית בלבד,לפעמים רק תואר ראשון בלבד,שחושבים שבכל נושא עלי אדמות הם מבינים יותר מכל מומחה לנושא,שמוחם מבין יותר מכל אדם אחר מה "סביר",מה "מידתי",מה זאת "מסה קריטית של ראיות",מה זאת "אמת לשעתה" ושאר הבלים סובייקטיביים בעליל. על זה צריך לדון ולא על תמונות שוליות.
תכל'ס, אני ממש סבבה עם ההוצאות האלה.
מדובר בטיפה יותר מעלות שכר חודשית של עובד הייטק מתחיל (או ברוטו של אותו עובד במשך חודשיים וקצת).
הוצאה כזו פעם בשש שנים (זה בערך ממוצע הכהונה של נשיאי העליון עד כה) היא זניחה ביחס להוצאות השכר המוצדקות של השופטים.
בית המשפט הוא מוסד ממוסדות המדינה, וצריך להקרין "מכובדות" כזו או אחרת. לכן מכריחים את עורכי הדין לבוא לדיונים בגלימה, ולכן יש מקום לטקסים כאלה.
תאמר – אבל לא רואים את זה? בסדר. אבל גם במצב הנוכחי זה מסייע לשמור את האווירה הפורמלית "בתוך המשרד", אפשר להסתכל על זה כעל ציוד משרדי, וזה יהיה סביר.
אני חושב שההסתכלות על השורה התחתונה בלבד אינה במקום כאן – דווקא קשה לי יותר עם הבחירה של בייניש לבחור בסמל זול יותר (אני מניח שיש הבדל באיך שהדיון נראה, התמונות פה לא עושות חסד עם הדיוקנאות), וזה לא היה מקומה לוותר על הכבוד למינוי שקיבלה.
אז אם אתה כלכך ' סבבה ' עם ההוצאות המטורפות כן מטורפות האלה על צילומים בוא ותסתכל על זה כך – יחליפו נא צילומים את הציורים ובאלפייה קטנה אפשר להשיג תוצאה מעולה בנתוני הגרפיקה והמיחשוב של היום והתוצאה אותה תוצאה . ויפה עשתה הגברת שוויתרה . הסכום הוא מטורף- יהיו חיילים זקנים חסידי אומות עולם ועוד סקטורים שיוכלו ליהנות מהשטות הזאת שכל כולה האדרת הריק וכלום ואין בו כלום .
וצילום, במה הוא היה גורע מהתיעוד ומתן הכבוד הראוי?
לדעתי כל המערכת מתנהלת בצורה פרימיטיבית. משום שמערכת השיקולים של שופט רואה חוקים בלבד.תיקים בלבד. האדם מורכב גם מהפאן הפסיכולוגי וגם מהפאן הסוציולוגי…וגם הכימיה של גוף האדם לוקחת חלק בהיתנהלות שלו.. זה לא סוד בכלל שאם נותנים לאדם איקס חומרים כימיים איקס וזד… הוא יתנהג וואיי וקיו …. חוסרים בויטמינים הם גם גורם במישוואה… ולכן מערכת המישפט היא ארכאית ופרימיטיבית…. מערכת הענישה היא גם ארכאית ופרימיטיבית. . אבל כאן אפשר להשוות למדינות אירופיות מסוימות ולראות את ההבדלים ואת התוצאות…בישראל אין נינסים המיידעים האחרונים ואין התפתחות בהרבה מישרדים ובהרבה תחומים…