ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אני אוהב נתונים. כשהתגלגל לידי הספר של החוקר פרופ' דרור פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, "עידן הימין – ישראל 1977-2018 בראי הנתונים" (הוצאת כרמל, ירושלים, 2019) – שמחתי. התחלתי לקרוא בו וגיליתי המון מידע מעניין בתחומים שאפילו לא ידעתי שהם כאלה. פייטלסון מעוניין שהמידע יהיה נגיש לכל ולכן הסכים שנפרסם חלק מהגרפים ונזמין את כולכם וכולכן לעיין בספר המלא.
נתחיל עם אחוז ההצבעה בבחירות. אחוז ההצבעה בישראל נשאר קבוע יחסית, עם ירידה משמעותית באחוז ההצבעה בבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001. הסיבה, ככל הנראה, קשורה לפרוץ האינתיפאדה השנייה. בבחירות 2019 מועד ב', אחוז ההצבעה עמד על 69.8%.
מה לגבי גודל ממשלות? ניתן לראות שבמשך השנים הממשלות הלכו וגדלו מבחינת מספר השרים ומספר משרדי הממשלה. לפני תחילת שנות ה-2000, גודל הממשלה קפץ בעיקר בתקופת ממשלות אחדות. ממשלות שרון ונתניהו השנייה מובילות בגודלן בכל הזמנים.
גם בבחינת מספר השרים ללא תיק – ניכר כי רוב השרים הללו כיהנו בממשלות אחדות, כולל בממשלת שרון ובממשלת נתניהו השנייה.
כאן תוכלו לראות בבירור כמה שרים ללא תיק כיהנו במקביל למספר השרים המחזיקים במספר תיקים:
הגרף הבא מרגש במיוחד מפני שפרופ' פייטלסון השתמש בנתונים שלנו על ועדת שרים לענייני חקיקה כדי לייצר אותו! במהלך השנים מספר הצעות החוק נמצא במגמת עלייה משמעותית, בעוד מספר הצעות החוק שעוברות בפועל נמצא במגמת עלייה קטנה יחסית. הדבר ניכר בעיקר בהצעות חוק פרטיות – דבר שיכול להצביע על רצון אישי של חברי כנסת להתבלט ולהעלות נושאים חמים לסדר היום.
בגרף הבא ניתן להבחין במהפכת הטלפונים הניידים: מסוף שנות ה-90 יש ירידה במספר הטלפונים הקווים ועליה בטלפונים הסלולריים עד שבתחילת שנות האלפיים יש יותר טלפונים ניידים. הערה חשובה לגבי הטלוויזיות: הירידה במספר הטלוויזיות בשנות ה-80 לא נובעת מהמשבר הכלכלי, אלא דווקא משינוי שיטת המדידה. משנת 1986 החלו לספר טלווזיות צבעוניות בלבד והתעלמו מטלוויזיות שחור-לבן.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק