ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לאן נעלמו 5,623 רוקחות?

בחודש שעבר ציין משרד הבריאות את "יום הרוקח". לכבוד המאורע, הופצו שלל כרזות בבתי המרקחת ברחבי הארץ. הכרזות נוסחו כולן בלשון זכר: היום החגיגי זכה לסלוגן "הרוקח יודע! מה השאלה?", זאת, למרות שנשים רוקחות מהוות כשני שליש מהעוסקים ברוקחות בישראל. מדוע במשרד הבריאות התעלמו מהרוקחות? היום ב"טרחנות לשבת": טרחנות מגדרית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"נשיא המדינה: מקצוע הרוקחות הוא דוגמא למרחב מגוון ופתוח שקבוצות רבות ושונות בחברה הישראלית זוכות בו לייצוג. אני מקווה שרב-הגוניות של ציבור הרוקחים והרוקחות ישתקף במקצועות ובמערכות נוספות בישראל באותו האופן", כך נפתחה ההודעה על "יום הרוקח" באתר משרד הבריאות. למרות הפתיחה המרגשת, אותו גיוון לא בא לידי ביטוי בניסוח הרשמי של הפרסומים שהוצאו על ידי משרד הבריאות לכבוד היום החגיגי – שנוסחו כולם בלשון זכר.

בחודש שעבר, צוין לראשונה "יום הרוקח הבינלאומי" במשרד הבריאות, תחת הכותרת "הרוקח יודע". לפי אתר משרד הבריאות, נערכו לכבוד המאורע כנסים ופעילויות בבתי החולים ובקופות החולים והופצו כרזות בבתי המרקחת.

אני (יעל) ראיתי כרזה כזאת בבית המרקחת שבשכונה שלי, והופתעתי לראות שהיא הפנתה אותי לבקש עזרה מ"רוקח" – אף שמאחורי הדלפק עמדה רוקחת.

בכלל, בישראל יש סיכוי גבוה יותר להיתקל ברוקחת מאשר ברוקח: לפי דו"ח כוח האדם במקצועות הבריאות (שפורסם בזכות התעקשות סיירת השקיפות), בשנת 2018 נשים רוקחות היוו כ-61% מכלל הרוקחות והרוקחים בישראל: 5,623 רוקחות ו-3,628 רוקחים. היום, שנה מאוחר יותר, בהודעה על "יום הרוקח" שפורסמה באתר משרד הבריאות נכתב, בנימה מופתעת מעט, כי "2 מתוך 3 רוקחים הן למעשה רוקחות". למרות זאת, במשרד הבריאות בחרו להתייחס רק לרוקחים הגברים במילים שנבחרו לתאר את יום החג הסמלי של המקצוע.

כרזה ל"יום הרוקח" בבית מרקחת

השפה העברית אינה ניטרלית מבחינה מגדרית וככזאת מקשה על דיבור שוויוני. גם לנו, ב"שקוף", קשה לעתים להתנסח באופן שוויוני לגמרי, ולפעמים ניסוח כזה דורש זמן והשקעה רבים יותר – אבל חשוב שנשקיע אותם כדי לא להתעלם מחלק גדול מהאוכלוסיה.

האם לא ראוי שגם גוף ציבורי כמו משרד הבריאות ישקיע את הזמן הנוסף בניסוח כזה?

במשרד המדע והטכנולוגיה עשו זאת בהצלחה לאחרונה, כששינו את "ליל המדענים" ל"ליל המדענים והמדעניות". יש שיגידו שזה מסורבל; אך האם המילה הנוספת לא שווה את הסיכוי שילדה שתראה את השלט תבין שגם היא יכולה להיות מדענית?

לאחר פניית "שקוף" למשרד הבריאות בנושא, חזר אלינו אלי מרום, מנהל אגף הרוקחות בפועל במשרד הבריאות. זאת תשובתו המלאה:

"בפעם הראשונה החלטנו לציין בישראל את World Pharmacists Day כפי שהוכרז על ידי International Pharmaceutical Federation (FIP). גובש צוות של משרד הבריאות, קופות החולים וארגוני בתי מרקחת ורוקחים סקטור ציבורי ופרטי יחד!
התלבטנו רבות בניסוח הקמפיין על מנת להציג את פעילות הרוקחות והרוקחים לשיפור בריאות הציבור.
כידוע, כפי שפרסמנו ישנן יותר רוקחות מרוקחים. "עברית שפה קשה" ולכן למרות שבחו"ל הקמפיין הוא: ASK YOUR PHARMACIST, בעברית כתבנו "יש לך שאלה" על מנת למנוע את בעיית הניסוח לזכר ולנקבה.
בשלט החלטנו לרשום בכותרת  "הרוקח יודע. מה השאלה?" ומתחתיו בלשון המתאימה לשני המינים את השאלות, הנוסח פורסם בעברית ערבית ורוסית. חשבנו שלהוסיף: /ת או *כל מה שבלשון זכר מתאים גם לנקבה, יסרבל ולא יראה יפה בפרסום. כדאי לשים לב שבברכות כתוב: רוקחות ורוקחים יקרים.
נציין שצוות ההיגוי מנה יותר רוקחות מרוקחים והנושא של המגדר היה מול עיננו. אני לוקח לתשומת לב את הערתך ונפעל תמיד לניסוח נכון ומכבד לשני המגדרים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל פינקלשטיין

Picture of יעל פינקלשטיין
כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה. לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

2 תגובות

  1. אני רק שאלה.
    אני לא רוצה להיכנס לשאלת "איך נכון להתנסח במודעות ציבוריות", כי הדיון הזה נלעס עד זרא וכל אחד כבר בחר לו עמדה. מי שמתעקש להתחבא מאחורי "צורת הסתמי בעברית פשוט זהה לצורת הזכר", יעשה זאת ומי שרוצה לטעון שצורת הזכר כברירת מחדל מעלימה את הנשים, יעשה זאת.
    מה שיותר מעניין אותי לדעת הוא מה הקשר של הכתבה הזו לאתר "שקוף"? ובפרט – עם כותרת בומבסטית שכזו.
    כשנכנסתי לקישור הנחתי על בסיס המוניטין של "שקוף" שמדובר כאן בהעלמת תקציבים, או הערמת קשיים בהכשרה, או תנאי עבודה לא מותאמים, או בעיות מהותיות עם השלכה ישירה על חיי הרוקחות. במקום זה, יש כאן כתבה מהסוג שאפשר למצוא בכמעט כל מקומון סוג ג'.
    גם אם "שקוף" לא מתעסק רק בסוגיות שקיפות ושחיתות (אני לא זוכר מה הייתה ההחלטה לגבי הטורים הכלכליים, אבל שם עסקנו בשאלה הזו), עדיין הבמה הזו צריכה לתת איזשהו ערך מוסף על כלי התקשורת הסטנדרטיים, ואני לא רואה ערך כזה כאן.
    כתבות כאלה (שאינן שונות מכתבות במדיה המסחרית הרגילה) מבזבזות את המשאב הכי חשוב של שקוף – קשב של הקוראים.
    זה טוב מאוד שיש לכתבי שקוף שעושים עבודת קודש גם מקום לכתוב בו על הנושאים שמפריעים להם באופן אישי, אבל עם הבמה הזו ישנה גם האחריות לשאול "האם מה שאני כותב עכשיו מוסיף ערך שחסר בתקשורת הציבורית?"
    חג שמח

    1. הוצאת לי את המילים מהפה (וניסחת זאת יפה יותר מכל דבר שביכולתי לכתוב). יישר כוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,867 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק