ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לוחם גולני גור קהתי נהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון, ב-20 בנובמבר 2024. הכוח, בהובלת אלוף-משנה יואב ירום, רמ"ט חטיבת גולני, נקלע לחילופי האש לא כחלק מפעילות מבצעית. הוא איבטח את איש ידיעת הארץ זאב (ז'אבו) ארליך, שנהרג גם הוא בתקרית.
בעקבות האירוע, ירום ביקש לסיים את תפקידו ובספטמבר האחרון הודיעה הפרקליטות הצבאית על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום באשמת המתה בקלות דעת, בכפוף לשימוע, עקב כך שהכניס את ארליך, אזרח, בניגוד לנהלים, לשטח הלחימה.
התקרית הטרגית חשפה גם כי זו לא היתה הפעם הראשונה שהדבר קרה, ועוררה זעם ציבורי על האופן המופקר בו התנהלו קצינים בצה"ל במערכת היחסים עם ארליך, שגבה לבסוף את חייו של ארליך עצמו – ואת אלו של גור קהתי.
בערוץ 14, המשדר דרך קבע הסתה ותעמולה ממשלתית, שודר השבוע (10.11) סרט של שדרנית הערוץ, טל מאיר, שהוקדש לארליך. תחת הכותרת "זאב בודד" מתוארת דמותו של המנוח, ממקימי ההתנחלות עופרה, כמי שפעל לאורך השנים בחיפוש אחר ממצאים ארכיאולוגיים להתיישבות יהודית, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון, ויצר קשרים ענפים עם מפקדי האוגדה והמח"טים באיזור שהתירו לו להתלוות לסיורים בערים ובכפרים פלסטיניים, "עם ספר תנ"ך ביד וקסדה על הראש".
בסרט הקצר מבקשת מאיר לקפוץ מיד להנחת העבודה, לפיה הזעם כלפי ארליך לא נובע מיצר הסקרנות המסוכן שלו, אלא מסימונו כ"יהודי מדי". לצד בני משפחה וחברים, תופס חלק נכבד מזמן המסך שדרן אחר בערוץ 14, שמעון ריקלין, המוגדר כ"ארכיאולוג ועיתונאי", בסדר הזה. לפי משנתו של ריקלין, הסיבה לכך שהפיקוד הבכיר התנער מארליך לאחר מותו איננה טמונה במחדל שהביא למותו שלו ושל קהתי, אלא משום ש"אסור שידעו שהם היו איתו בקשר. יהדות זה מסוכן, זה פאשיזם".
לפי ריקלין, המוות המיותר של השניים מעורר אמוציות לא בגלל שהוא חושף את המשמעת הרופפת ואת העובדה ששנה לאחר טבח 7 באוקטובר, הפיקוד הבכיר המשיך לטפח את תרבות ה"סמוך", אלא מדובר בשנאת יהדות של פלח מסוים באוכלוסיה. "זה מעורר אמוציות כי הוא רצה לחבר את עם ישראל ליהדות, קציני הצבא רצו להסתתר מזה", הסביר "הארכיאולוג והעיתונאי". "תראי מה עושים לזיני עכשיו. למה? כי הוא יהודי עם ציצית וזקן. זה נורא".
לכל אורך הסרט עולות הטענות לפיהן ארליך התלווה לאורך השנים אל המפקדים בשטח לשם צורך מבצעי קונקרטי. בערוץ 14 הגדילו לעשות ושוחחו גם עם ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליווה, שאומר כי ארליך "עזר לי להבין את השטח". ההופעה של חליווה מעניינת במיוחד משום שמדובר באחד מהמושאים הבולטים של קמפיין השמצה רחב היקף שערוץ 14 מנהל נגד בכירי מערכת הביטחון, המשפט והתקשורת, במטרה לגלגל עליהם אחריות למחדל ה-7.10 ולהסיר אותה מנתניהו.
קטעי הארכיון שליוו את הסרט מציגים את ארליך לצד לוחמי צה"ל בשכם ובכפרים באיזור, כחלק מהרצאה שניתנת על ההיסטוריה היהודית של המקום. מהתיעוד נראה כי ארליך אכן שמר על קשרים טובים עם מפקדים באיזור, אך קשה להבין איזה צורך מבצעי הדבר הניב פרט לסיפוק הסקרנות ההדדית ו"חיבור ערכי למשימה" כפי שמגדירים זאת בערוץ.
מהסרט נעדרים כמעט לחלוטין שמותיהם של שתי דמויות מרכזיות בפרשה. שמו של קהתי מוזכר בהתחלה ובסוף, ללא תמונתו. הוויזואליה היחידה שצורפה היא סרטון קצר שבו נראה רון קהתי, אביו של גור, מתפרץ בסערת רגשות לכנס שנערך לזכרו של ארליך בחטיבה המרחבית שומרון (שגם בו לא הוצגה תמונתו של גור).
מאיר ציינה כי נעשתה פנייה למשפחת קהתי וזו סירבה להתראיין לסרט. קטע וידיאו נוסף מציג ויכוח סוער שבו אישה שזהותה לא ידועה אומרת "הוא לא הרג את הבן שלכם, זה חיזבאללה". אחרי שהוצגה המשפחה הכואבת של חלל צה"ל קהתי כשהיא בסערת רגשות מתלהמת, עולים בזה אחר זה בני משפחתו וחבריו של ארליך שמספרים על נדיבותו ועל דמותו האהובה.
שם נוסף שנעדר מהכתבה ומוזכר רק בדרגתו הוא אלוף-משנה ירום, שהיה חברו של ארליך ואספן עתיקות חובב. כאמור, לאחרונה הודיעה הפרקליטות הצבאית על כוונתה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ירום, בגין מעורבותו בנסיבות מותם של קהתי וארליך בלבנון.
ירום שאישר להכניס את ארליך לביקור במבצר צלבני בכפר שמע בניגוד לנהלים, ונפצע בעצמו בהיתקלות במהלך הביקור בה נהרגו קהתי וארליך. בחקירותיו עמד ירום על כך שהיה צורך מבצעי להכניס את ארליך, אך גרסתו אינה מתיישבת עם עדויות שפורסמו ב"הארץ" בחודש דצמבר 2024. לפי עדויות חבריו של קהתי, הכניסה למבצר לא הייתה בתוכניות המבצעיות, המפקדים בשטח התנהלו בניגוד לפקודות והרושם לא היה של משימה בשטח אויב.
סרטה של מאיר יכול היה בקלות להיות סרט זיכרון משפחתי שבו חבריו של החוקר האהוב מספרים על השפעתו העמוקה והניכרת על חייהם של רבים. אהבתו של ארליך לארץ ולהיסטוריה שלה ניכרים ולא נראה שיש ספק לגביהם. אלא שבערוץ 14 לא מעוניינים באהבת אדם או באהבת הארץ אלא כתירוץ לשיסוי, קיטוב ושנאה. האריזה הסנטימנטלית עוטפת את כמוסת הרעל הנחבאת מתחתיה.
"ז'בו הוא אויב, מי שמדבר על יהדות הוא אויב", אמר ריקלין כשהוא מוחק באגביות את טענות משפחת קהתי על ההפקרות בצבא שאיפשרה את המחדל. בשביל לסמן את השמאלנים, אפשר אפילו להחזיר למילואים את חליווה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
