ללא תקצוב, התוכנית השאפתנית לצמצום בזבוז מזון תרקיב על המדף

המשרד להגנת הסביבה הציג בחודש שעבר תוכנית לאומית חדשנית ושאפתנית לצמצום בזבוז המזון בישראל. אלא שספק אם התוכנית, שעליה עבדו מומחים מתחומים שונים ונקבעו בה יעדים מספריים לצמצום בזבוז המזון בשנים הקרובות, תצא אל הפועל בשל היעדר מקור תקציבי ברור. גם בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת הכלכלה של הכנסת הביעו גורמים שונים ספק ביחס להיתכנות יישום התוכנית. 

"התקציב של 220 מיליון שקלים נועד לאפשר לנו לעמוד ביעדים של התרחיש המתון", אמרה בדיון רותם שמאי, אחת ממחברות התוכנית מטעם המשרד להגנת הסביבה. "אם הממשלה תשקיע, נחסוך כסף רב", הוסיפה. "את האוצר ואת הממשלה לא מעניין כמה ייחסך אלא כמה ייצא מהכיס שלהם" אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). "הכול תיאוריה, יש תוכנית אבל אין תקציב. אני מעריך שבעוד חמש שנים היעדים יתרחקו לשנת 2055, וכך הלאה, כשדוחים יעדים זו דרך לדחות את היישום. אם היו קובעים לי יעד של 2050, הייתי מחפש ערוצים אחרים, זו הצהרת כוונות שלילית". נציג משרד האוצר הסתייג מהתוכנית לביטחון המזון של משרד החקלאות וטען כי לא היו שותפים לתקצובה. 

יעדי התוכנית לשנת 2050 מתייחסים לשני תרחישים – מתון עם 25% הפחתה בבזבוז המזון ומתקדם עם 50% הפחתה. על פי התוכנית, יישום התרחיש המתון, בהשקעה כוללת של כ־220 מיליון לאורך חמש שנים, צפוי להביא להפחתה של כ־670 אלפי טונות מזון אבוד, ולהניב תועלת ישירה של 343 מיליון שקלים. יישום כל מרכיבי התוכנית לאורך השנים 2026–2030 כרוך בהשקעה ממשלתית של כ־220 מיליון שקלים, במסגרת התרחיש המתון. כדי לעמוד ביעד התרחיש המתקדם תידרש השקעה ממשלתית גבוהה יותר, הנאמדת בכ־399 מיליון שקלים.

אלא שלמרות עבודותן המקצועית של מחברות התוכנית, ותשומת הלב שמעניק משרד ממשלתי לנושא צמצום בזבוז המזון, ללא מקור תקציבי ברור, הכוונות הטובות יירקבו על המדף ויושלכו לבסוף לפח. במענה לפניית "שקוף" בנושא במשרד האוצר אישרו כי לא סוכמו לפי שעה המקורות התקציביים ליישום התוכנית. "במסגרת העבודה על בניית התכנית נערכו התייעצויות עם משרד האוצר בנוסף לגורמים אחרים אך משרד האוצר לא לקח חלק באישור התכנית", נמסר ממשרד האוצר. "כאשר הנושא יובא לדיון עם האוצר יבחנו בין היתר המקורות התקציביים לתכנית". במשרד להגנת הסביבה העבירו את האחריות למשרד החקלאות ומסרו ל"שקוף" כי "בכוונת המשרד לפעול לכך שהתוכנית תאומץ ותתוקצב על ידי הממשלה כחלק מהתוכנית הלאומית לביטחון מזון" (בהובלת משרד החקלאות י.ט).

התוכנית גובשה בליווי ועדה בין־משרדית עם משרדי הכלכלה, הבריאות, הרווחה והביטחון החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון המקומי ופורום ה־15 במסגרת התהליך התקיימו מפגשי שיח ותהליכי שיתוף ציבור עם כ־130 בעלי עניין ומומחי תוכן – ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מגזר עסקי וחקלאי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה. התוכנית ממליצה על יישום ערוצי פעולה שונים, המעוגנים בכמה מהלכים – הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, והרחבת הצלת מזון.

מצטלם טוב, פחות יעיל

על פי הנתונים שהוצגו בתוכנית, מזון אבוד בישראל בשנת 2022 נאמד בכ־2.6 מיליון טונות איסוף הנתונים לאורך השנים מצביע על גידול מתון בהיקף המזון האבוד, וירידה בשיעור המזון בר ההצלה, שהיווה בשנת 2015 54% מכלל המזון האבוד, ו־44% בלבד ב־2022. בשל גידול האוכלוסין בישראל, כמות המזון האבוד לנפש בישראל נותרת דומה, ועומדת בשנים האחרונות סביב 270 ק"ג לנפש בשנה.

 עוד עולה מהנתונים כי כמחצית מהאובדן מתרחש בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונות וההפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. המחצית השנייה של בזבוז המזון מתרחשת במקטע של הצריכה הביתית והמוסדית. 

הנתונים שמוצגים בתוכנית מדגישים בעיה נוספת שעולה ממנה לצד, הסיכוי הנמוך ליישומה. לדברי ד"ר מיכל ביטרמן, מנכל"ית ארגון TNS ישראל, שעוסק בהטמעת קיימות וחוסן מערכת המזון, עצם הצגת התוכנית היא חשובה ומראה התייחסות רצינית כמעט ראשונה של הממשלה לנושא. "קיימו תהליך רציני ועצם הצגת התוכנית זה דבר חשוב מאוד, יש תוכנית סדורה וזה נהדר. יש גם שיתוף פעולה בינמשרדי שהוא חשוב, אבל בשורה התחתונה משרד האוצר לא שם". לדברי ביטרמן, שלקחה חלק בתהליך ההיוועצות לכתיבת התוכנית, "אין לנו שם אינדיקציה אם האוצר הולך לאמץ את זה, מתי אפשר יהיה לדבר על יישום ואם בכלל זה נראה באופק. אם משרד האוצר לא שם, יש קושי בלראות היתכנות אופרטיבית של התוכנית החשובה הזאת".

מעבר לכך, ביטרמן טוענת כי התוכנית שמה דגש רב מדי על נושא הצלת המזון על פני מניעת הבזבוז בשלבים מוקדמים יותר. "ההצלה היא מפעל בזבזני של משאבים וזמן ואנרגיה, שפולט גזי חממה בפני עצמו ומייצר איפקט סביבתי שלילי". לדבריה, מדובר באמצעי מוגבל ביכולת שלו להשפיע על כמות המזון שנזרק בכל שנה "לחברות מסוימות ולממשלה הרבה יותר קשה לצמצם במקור, אבל זה המפתח להפחית בזבוז מזון. במקום להשקיע בעוד מארג בזבזני. המדינה משקיעה כבר בהצלת מזון לכן יש נטייה להמשיך להשקיע בתחום הזה, בנוסף, זה עיסוק שמצטלם טוב ויש לו 'יחסי ציבור'טובים יותר. כרגע זה פשוט בחירה בפיתרון הנוח ולא בזה שחשוב לטווח הרחוק". 

אחת ההצעות המוזכרות בתוכנית, במתכונת של פיילוט בלבד היא בדיקת תמחור דינמי של מוצרים ברשתות השיווק. לפי הנתונים המופיעים בתוכנית, מדי שנה מושמדים מוצרי מזון בשווי של מיליוני שקלים ברשתות השיווק. לפי הערכות, כ־2% מהמוצרים מוחזרים ליצרנים. אלא שהסכמי ההחזרה הקיימים בין קמעונאים ליצרנים יוצרים לעיתים חוסר תמריץ כלכלי למכירת מוצרים עם תוקף קצר במחיר מוזל. בתוכנית מוצע  לתמוך בפיילוטים של תמחור דינמי ברשתות שיווק, שבו עלות המוצר משתנה בהתאם לזמן שבו אמור לפוג תוקף המוצר.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

התוכנית שפרסם המשרד להגנת הסביבה מהווה הרחבה והעמקה של פרק הנוגע לסוגיית צמצום אובדן ובזבוז מזון בתוכנית הלאומית לביטחון מזון שמוביל משרד החקלאות וביטחון המזון בשיתוף מספר משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים נוספים. בכוונת המשרד לפעול לכך שהתוכנית תאומץ ותתוקצב על ידי הממשלה כחלק מהתוכנית הלאומית לביטחון מזון.

כחלק מהעבודה על התוכנית, הוקם צוות בין משרדי בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון, ובהשתתפות נציגים ממשרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, וכן נציג ממשרד האוצר שהשתתף בעבודת הצוות באופן חלקי. בצוות זה השתתפו גם נציגים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המועצות האזוריות, מרכז שלטון מקומי ופורום ה-15. 

המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בתוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון וסבור כי התוכנית תשפיע לטובה על אזרחי ישראל, הסביבה, והמשק כולו.