אחרי עיכוב ניכר: משרד הבריאות פרסם תוכנית היערכות למשבר האקלים

משרד הבריאות פרסם אתמול (שני) את התוכנית שגיבש להיערכות מערכת הבריאות לשינויי אקלים. המשרד פעל בשנים האחרונות לגבש תוכנית סדורה, שנבנתה בשיתוף עם נציגי מערכת הבריאות, האקדמיה, משרדי ממשלה ונציגי ציבור.

התוכנית שהציג משרד הבריאות מגיעה באיחור ניכר מהמועד שבו הייתה צריכה להיות מוגשת. באוקטובר 2022 העבירה ממשלת בנט-לפיד תיקון חשוב להחלטת ממשלה בת יותר משש שנים: על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים לא יאוחר מסוף 2023. למשרדי הממשלה השונים עמד זמן רב טרם פרצה המלחמה, כדי להיערך עם תוכנית כזו, ולהגישה בזמן למשרד להגנת הסביבה שמרכז את הנושא.

ישראל נמצאת באחד מהאזורים המושפעים ביותר משינוי האקלים, וחווה מגמת התחממות הכוללת קיץ ארוך וחם יותר ועלייה בתדירות, במשך ובחומרתם של גלי חום, לצד שינויים בדפוסי המשקעים. הנתונים החמורים בישראל משפיעים על בריאות האוכלוסייה באופן ישיר ועל כן ההיערכות לשינויי אקלים בישראל חשובה במיוחד. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז שנות ה־50 עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביותר מ־1.5 מעלות צלזיוס, נתון שמגדיל באופן דרמטי את הסיכון לפגיעות בריאותיות.

במוקד התוכנית של משרד הבריאות עומדת הקמת מערך מדידה והערכה לאומי, לצד הכשרת צוותי הרפואה להתמודדות עם תחלואה הקשורה לאקלים – עם דגש על אוכלוסיות פגיעות. בנוסף, ימונה גורם ייעודי במשרד הבריאות שירכז את התחום ויבטיח חיבור בין המטה לשטח.

כמו כן, התוכנית מבקשת להקים "מערכת בריאות ירוקה". היות ומערכת הבריאות עצמה אחראית על כ-5% מפליטות הפחמן, היא תחויב להפחתת טביעת הרגל הסביבתית שלה. ההמלצות כוללות הקמת ועדת היגוי לקביעת קריטריונים ל"בית חולים ירוק", יצירת תמריצים ורגולציה מוסדית, וכן קביעת מדדים לאומיים למדידה שוטפת. המשרד כבר יצר קשר עם קופות חולים, בתי חולים ולשכות הבריאות המחוזיות כדי לוודא איך אותם גופים מגבשים תוכנית להפחתת הפליטות, טיפול בפסולת ובחינת התזונה של המטופלים.

במשרד הבריאות ציינו עוד כי עלייה בתדירות שריפות וסופות חול צפויה להוביל לעלייה בתחלואה נשימתית כרונית ובתסמינים נשימתיים אקוטיים, ומצבי קיצון אקלימיים כמו שריפות, הצפות, גלי חום ממושכים ועוד עלולים להביא לפגיעה מיידית בחיי אדם. כמו כן, נמצא קשר בין טמפרטורות גבוהות לבין משקל לידה ומשך ההיריון: משך ההיריון מתקצר בגלל חשיפה לחום, וכן משקל הלידה הממוצע היה מעט נמוך לעומת יתר האוכלוסייה.

במסגרת המוכנות לשעת חירום ולמצבי קיצון אקלימיים הוחלט על איחוד כלל תרחישי האקלים לתרחיש חירום אקלימי ייעודי, כלומר דרך להתמודד עם איום ספציפי הרלוונטי לישראל כולל את תרחישי החירום הבאים: גלי חום קיצוניים, עומס חום ממושך, שיטפונות, בצורות, שריפות לטענת משרד הבריאות, המהלך יתרום להבנת נושא תרחישי החירום של שינויי האקלים שהוא תחום חדש, עם משמעויות נרחבות בעיקר בהיבט תכנון עתידי תפעולי ומבני של מוסדות הבריאות בשונה ממרבית המתארים. לפי המשרד, כבר נבנו תרחישי קיצון לתרגולת, והמערכת תתחיל לתרגל אותם בקרוב. אלא שבמדרש מציינים את נושא התקציב כחסם שעשוי למנוע את יישום חלק זה של התוכנית.

לצד הטמעת רגולציה ותמריצים לקידום מזון מוסדי מבוסס צומח במוסדות ממשלתיים, משרד הבריאות מציע לקדם גם הנגשת מזון בריא לאוכלוסיות פגיעות, שנפגעו כתוצאה משינויי אקלים. מדובר על שיתוף פעולה עם משרד הרווחה, השלטון המקומי ועמותות להצלת פירות וירקות, להעשרת סלי המזון במזון בריא ומקיים לאוכלוסיות הנמצאות באי ביטחון תזונתי ונגישות מוגבלת למזון מזין בגלל תהליכים הנגזרים משינויי אקלים כמו מחסור בפירות ויקרות, עליית מחירים של מזון בריא ומקיים. אוכלוסיות מוחלשות, בפרט במצב סוציו-אקונומי נמוך מועדות לוותר על מוצרי מזון חיוניים כשיש עליית מחירים. הנגשת מזון זה יסייע לשמור על הביטחון התזונתי ולהבטיח נגישות למזון בריא וחיוני. לפי המשרד, המהלך נוח באופן יחסי ליישום והוא דורש שינוי תמהיל המוצרים והתאמות לסל המזון הקיים כך שאינו דורש להקים תשתית מאפס.