ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש

מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה להתמודדות עם שריפות בסמוך ליישובים

ביקורת המעקב העלתה כי טרם אושרו תקנות ההגנה על יישובים מפני שריפות יער בגלל היעדר תקציב. בהחלטת הממשלה אושר תקציב לתשעה אזורים בלבד, וטרם הוסדר התקציב ל-72 אזורים אחרים המצויים בסיכון גבוה. המשרד לביטחון לאומי בראשות בן גביר, שאמון על יישום החלטת הממשלה, לא פעל לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השריפה בהרי יהודה בחודש מאי (צילום: נועם ריבקין, פלאש 90)

חגיגות יום העצמאות של שנת 2025 היו עצובות במיוחד, ובמקרה זה לאו דווקא בגלל המלחמה המתמשכת תוך המשך הפקרת החטופים. יום קודם לכן, ביום הזיכרון לחללי צה"ל פרצה שריפת ענק ביערות שסובבים את עיר הבירה ירושלים. מזג האוויר החם והיבש לעונה בשילוב רוחות חזקות ליבה את האש בשריפה שאותה תיאר נציב הכבאות כאחד האירועים הקשים שהוא זוכר.שריפת הענק שאיימה על בתים והביאה לפינוי אלפי תושבים כילתה יותר מ-19 אלף דונם מיוערים.

במהלך חודש מאי, כחודש לאחר השריפה בהרי יהודה, פנה מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לראש הממשלה במכתב בנושא ההיערכות להתמודדות עם אירועי חירום וציין כי האירועים "חייבים להיות קריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה להתמודדות עם מקרים דומים". אלא שבדוח מעקב שמפרסם היום (שלישי) המבקר עולה כי למרות החלטת הממשלה 1091 משנת 2022 לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להתמודדות עם שריפות ולהרחיב את מקורות התקציב להקמת אזורי חיץ, הדבר כמעט ולא נעשה.

לפי הדוח, מלבד אישור רשימת 20 אזורי סיכון (מתוך 583 אזורים) ותקצוב של תשעה אזורים מתוכה, המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר, שאמון על יישום החלטת הממשלה, לא פעל לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית, לקביעת סדרי עדיפויות לביצוע ולהרחבת התקציב. עוד נמצא כי החלטת הממשלה מתקצבת רק כשליש (54.6 מיליון שקלים) מאומדן העלויות הארצי של רשות החירום הלאומית להקמת אזורי חיץ בעלות של 155 מיליון שקל.

עוד עלה כי אף שבמדרג הסיכון של רשות הכבאות מופיעים 81 אזורים בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר ועוד 268 אזורים ברמת סיכון גבוהה, ההיגוי התייחס רק ל-20 אזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, ולא נקבעה כל תוכנית לגבי יישום ההחלטה באזורים האחרים.

בביקורת הקודמת עלה כי טיוטות התקנות והכללים להגנה על היישובים מפני שריפות, אשר הופצו על ידי השר לביטחון הפנים דאז, לא אושרו על ידי שר הפנים בשל היעדר מקור תקציבי להקמת אזורי חיץ ברשויות המקומיות. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן: המשרד לביטחון לאומי לא קידם את נושא מיפוי העלויות והתקצוב הנדרש, וטיוטות התקנות שמסדירות את חובת הכנת תוכנית הגנה מפני שריפות. בנוסף המשרד לא הציג תוכנית להקמת אזורי חיץ שיחצצו בין אזורים ויישובים שמועדים לשריפות, ירחיקו את האזורים המיוערים מקו הבתים ויאפשרו מעבר של רכבי כיבוי.

התקציב שהקציבה הממשלה להקמת אותם אזורי חיץ קריטיים, עומד רק על שליש מהתקציב הנדרש לכך בפועל. בשטח עצמו, המבקר מצא כי 72 מתוך 81 אזורים ויישובים שהוגדרו בסיכון גבוה, נותרו ללא הגנה מתאימה.

כיתות כוננות נותרו לבד מול האש

מדוח המבקר עולה עוד כי מאז תחילת המלחמה, התלכדות של אירועי החירום המלחמתיים הביאו לשריפה של כ-200 אלף דונם של יער וחורש בצפון הארץ בפרק זמן של פחות משנה, שגרמו לנזק חמור לשמורות הטבע ופגעו בבעלי החיים ובצומח. במסגרת סיורי מבקר המדינה ביישובי קו העימות עלו פערים ואתגרים בתחום ההיערכות לכיבוי שריפות שמקורם בירי רקטי או בכלי טיס בלתי מאוישים.

בין היתר גילה המבקר על שריפות שאליהן לא הגיעו צוותי כיבוי כלל, היעדר סיוע אווירי לצורך כיבוי אש והיעדר מענה חלופי הולם לכיבוי שריפות באזורים שבהם הכיבוי האווירי לא התאפשר. בנוסף, תושבים העלו טענות על הגעה של צוותי כיבוי לאזורי שריפות לפרקי זמן קצרים בלבד בעוד כיתות הכוננות ביישובים נשארו להתמודד עם השריפות לעיתים ללא הכשרה ואמצעים מספקים.

המבקר הדגיש בהקשר זה כי בהמשך להחלטת ממשלה 1891, מומלץ למשרד לביטחון לאומי ולרשות הכבאות לבצע מיפוי צרכים למול פורום היישובים בקווי העימות בצפון ובדרום, לוודא שהתוכנית שמומשה עונה על הצרכים ובהתאם לפעול להשלמתה.

אזורי סכנה עירוניים

כחלק מהיערכות המדינה לעלייה בתדירות ובסדר הגודל של שריפות עקב שינויי האקלים נקבע בתוכנית לאומית לשינוי אקלים כי אחד המהלכים הנחוצים הוא התאמת המרחב העירוני הבנוי וסביבתו לאיומי שריפות. לצורך שיפור ההגנה על יישובים ושטחים פתוחים נקבע כי יש לקדם תהליכים להעלאת המודעות ולהפחתת איומי שריפות במרחב העירוני ובסביבתו, ובכלל זה הסדרה חקיקתית וגיבוש תוכניות הגנה מאש ליישובים ולתשתיות בסיכון.

הרשויות המקומיות שנבדקו – חיפה וזיכרון יעקב – ביצעו פעולות לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם, בין היתר בהכנת תוכניות הגנה מפני שריפות ובהכשרת אזורי חיץ אלא שבמועד סיום ביקורת המעקב עדיין לא הוכשרו אזורי חיץ באזורים נרחבים שרשות הכבאות הגדירה בסיכון גבוה לשריפות יער וחורש.


המבקר הדגיש כי לנוכח החשיבות הרבה של הכשרת אזורי חיץ להאטת קצב התקדמות האש, לפינוי תושבים מבתיהם, לצמצום סכנת הפגיעה ברכוש ולהצלת חיי אדם, על המשרד לביטחון לאומי, רשות הכבאות, עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב לפעול לקידום הנושא ולהכשיר את אזורי החיץ בהקדם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יאיר טאובר

Picture of יאיר טאובר
תל אביבי זה מכבר, אבא של עמליה נשוי לטל וירוק בנשמה. עבדתי במשך שנים במגוון תפקידים בתקשורת המיינסטרים (ידיעות אחרונות, וואלה), שם הכרתי לעומק את התקשורת הממוסדת, על מעלותיה ומגבלותיה. מאמין בכוח של עיתונות ביקורתית, הגונה וישרה להביא לשינוי ומכיר באחריות הגדולה שיש לנו כעיתונאים לכל מילה ומילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,141 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק