יער של ג'ובים: הצעת חוק חדשה תחזק את כוחה של קק"ל על חשבוננו

בין לבבות על דמותו של ראש הממשלה, לפוסטים שסופדים לחיילים שנהרגו במלחמה שמנהלת הקואליציה שבה היא חברה, השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, העלתה לאינסטרגם שלה הצצה יוצאת דופן לאירוע משמעותי בעל השלכות דרמטיות שמתקיים בשולי החדשות. 

"הגעתי היום למשרד החקלאות וביטחון המזון לפגישה עם חברי השר דיכטר", כתבה סילמן, "לדיון חשוב על קידום אסדרה לאומית לניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל". עוד היא הוסיפה: "יחד עם יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, מנכ"לי המשרדים והצוותים המקצעיים". בתמונה שצירפה, שולחן גדול ומסביבו מסובים גורמי המקצוע השונים. 

אלא שהסטורי התמים, או אם תרצו הצוהר לשגרת יומה של סילמן, חושף מהלך דרקוני שמתקדם בימים אלה, חקיקה פרטית שמנסים להוביל חברי הכנסת חנוך מילביצקי (ליכוד) וינון אזולאי (ש"ס) שמכוונת להעצים את כוחה של קק"ל – חברה לתועלת הציבור שמחזיקה בדיריקטוריון ואינטרסים מסחריים – על חשבון משרדי הממשלה, על חשבון הסביבה ועל חשבון הציבור. כבר במטרות החוק, במסמך המנוסח היטב בן עשרות העמודים, מצהירים המגישים שלו כי היעד הוא לעגן את סמכויות הגוף המרכזי של קק"ל, מנהל פיתוח הקרקע – מפ"ק. או במילים אחרות, עוד כוח, עוד תפקידים, עוד שליטה. אגב, הצצה לפרוטוקולים של דריקטוריון קק"ל שעוסקים במפ"ק, מגלה שאין כאלה לשנת 2025. בשלב זה, הצעת החוק לא צלחה עדיין את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. אבל תוכנה מלמד על מהלך מתוכנן היטב שהונח, דרוך, במערכה הראשונה. 

כך למשל, שר החקלאות יהיה רשאי להסמיך מבין עובדי משרדו, פקחים שיעבדו ביערות. אך לא רק – אותה דמות פוליטית, חבר מפלגה בעל אינטרסים, יוכל למנות את עובדי קק"ל ואת עובדי הרשויות המקומיות כפקחים שיחזיקו בסמכויות אדירות. בין היתר הם יוכלו לדרוש מכל אדם למסור את שמו, כתובתו ותעודת הזהות שלו, או למשל כל ידיעה ומסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, כמו פלטי מחשב. הפקח, שאינו שוטר, יוכל להיכנס עם צו בית משפט לכל שטח ביער, גם אם מדובר במקום מגורים. הפקח יחזיק גם בסמכויות חקירה וסמכות לפנות מהשטח בני אדם וחפצים. ומה בדיוק ההגדרה של שטח היער? לא בדיוק מה שיושב לכולנו בדימיון. הסעיף נותר מעורפל, עוד נגיע לשם. 

אגב, ומה אם אותו פקח סרח? מעל בתפקידו? התנהל באופן גזעני? אלים? בוטה? באופן שאינו פלילי, אך שאינו תואם את תפקידו? במקרה כזה, הסמכות לטפל בו אינה של המדינה. אותם פקחים לא יהיו עובדי המדינה, לא יהיו כפופים לנציבות המדינה, ואם יהיו בעיות משמעת, יטפל בהם בית הדין המשמעתי של עובדי ההסתדרות הציונית העולמית. היו"ר, למי שביקש לחבר קצוות, הוא יעקב חגואל, שגם משמש יו"ר תנועת הליכוד העולמית. 

במילים אחרות, מפעל ג'ובים ענק עם סמכויות מרחיקות לכת ויכולת לפלוש לפרטיות, להתנכל ולפגוע באוכלוסיות רבות וממניעים זרים וזאת ללא סמכות רשמית של המדינה אליה אפשר יהיה לפנות. 

יער ללא עצים

ומה זה יער? החוק בנוסח האחרון אינו מבחין בין "יער טבעי" שיכול להיות שטח ללא עצים כמו דיונות, או שטח כורכר, לבין יער נטוע וצפוף. ההגדרה נותנת לקק"ל יד חופשית בשטחים רבים שאינם בהכרח יערות כמו שאנחנו מכירים. יתרה מזו, קק"ל אינה רשות ממשלתית, או זרוע ביצועית של המדינה. מדובר בחברה שעוסקת בפיתוח קרקעות, ועשויה להיות בניגוד עניינים בין מטרת שימור שטחים פתוחים לרווחת הציבור הרחב לבין אינטרסים מסחריים. בהצעת החוק בולטת בחסרונה התייחסות משמעותית להיבטים של שמירת טבע וסביבה.

ואיזה עוד צ'ופרים על הפרק? החוק מעניק לממשלה מנדט למנות מועצת יער שתקבע את מדיניות ניהול היער ופיתוחו. בין היתר, בסמכות המועצה לאשר תוכניות עבודה שנתיות של מנהל פיתוח הקרקע – מפ"ק. מדובר בגוף מרכזי, זרוע ביצועית של קק"ל, שעמדה בלב דוח חמור של מבקר המדינה. גם לשם עוד נגיע. 

ומי ישב במועצה? 11 חברים ובהם שר החקלאות ונציגו, נציג השר להגנת הסביבה, נציגי קק"ל, נציגי רשות הטבע והגנים, מנהל מקרקעי ישראל, נציג האקדמיה ונציג מארגוני הסביבה. כמובן, ליושב ראש המועצה יהיה קול נוסף באופן שמעניק רוב לגורמים שאינם מתחום הסביבה. השר גם ימנה את ועדת המשנה למועצת היער, ובה הרכב דומה של חברים, למעט נציג ארגוני הסביבה. גם פה, יושב הראש מקבל קול נוסף במקרה של שוויון. אגב, מי שאינו עובד מדינה יקבל תשלום בעבור השתתפותו. המועצה נועדה להחליף מנגנון מקצועי שקיים בראשות המשרד להגנת הסביבה, אותו מובילים במנהל התכנון במסגרת תמ"א 1. 

ואם הפורמט הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. מועצה דומה לזו כבר היתה קיימת באמנה שנחתמה בין המדינה לבין קק"ל בראשית שנות ה-60, אולם היא החזיקה מעמד שנים ספורות בלבד והפורמט כשל, משאיר אחריו פתחים עצומים לניגודי עניינים, אינטרסים פולטים ותעבורת תקציבים בשם מטרות עלומות. 

בשנת 2017 קבע מבקר המדינה דאז, בדוח חריף כי קק"ל פעלה באופן עצמאי ולפי גחמות פוליטיות. מבקר המדינה התיחס במיוחד למפ"ק שטען כי הוא לב לבה של קק"ל, "והזרוע הביצועית להשגת ייעודה המרכזי של קק"ל מאז הקמת המדינה – פיתוח והכשרה של מקרקעי ישראל בכל רחבי הארץ. המנהל מטפל בין היתר בכל פעולות הייעור בישראל". 

מדוח הביקורת עולה כי המועצה ההיא, שכשלה, החלה לפעול בשנת 1961, ומטרתה – דומה מאוד למועצה שכעת מנסים להקים: גוף המוסמך לקבוע את המדיניות שלפיה מפ"ק יפעלו. אולם המועצה פעלה עשור אחד בלבד, ומאז ועד למועד הדוח, הממשלה לא היתה מעורבת כלל בקבלת ההחלטות ובקביעת סדרי העדיפויות של קק"ל באופן מסודר. "אלה נקבעו במשך עשרות שנים בהתאם להחלטות העומדים בראש קק"ל", כתב המבקר. 

ואיפה היה הרגולטור? מהדוח עולה כי משרד החקלאות, אותו המשרד שלפי החוק אמון על המועצה והפקחים, לא היה ער במשך שנים כי יש בסמכותו לתת ביטוי לצורכי המדינה בנושאים של פיתוח הקרקע והכשרתה ולא רק בנושאי ייעור. כלומר המשרד כשל, בין אם במכוון ובין אם לאו. 

ואת המחיר, אנחנו שילמנו: בשל הריק שנוצר, בקק"ל פעלו לפי גחמות משרדי הממשלה השונים, וללא מועצה מפקחת. "שיתופי הפעולה הונעו מהראייה הצרה ומהיוזמה של כל משרד ממשלתי לקידום נושאים שבתחום אחריותו ונסמך על יכולתו של כל משרד ממשלתי לשכנע נושאי תפקידים בקק"ל בחשיבות הפרויקטים ובצורך להשקיע בהם כספים", כתב המבקר. 

וכולם עצמו עיניים: המבקר ציין כי משרדי הממשלה שאגמו משאבים עם קק"ל בנושאי פיתוח קרקע כלל לא היו ערים לאמנה ולהסדרים עם המדינה. במילים אחרות, אותם גורמים פוליטים ומשרדי ממשלה ראו במהלכים הכלכליים של קק"ל בנושאים אלה בכלל מחווה, ולא חובה. "הדבר משקף מחדל מתמשך ורב שנים", קבע המבקר. ואם לא די בזה, לא רק שהממשלה כשלה בחלק שלה, אלא שקק"ל לא התריעה כי המועצה לא פועלת. 

החוק החדש לא רק מבקש לאסדר מועצה כזו, אלא שהוא מפקיע סמכויות ממשרד החקלאות לטובת קק"ל- אותו גוף פרטי שמבקר המדינה חשף שורה של ליקויים שהתנהלו במשך עשרות שנים בלי שום הפרעה, בין היתר בריכוזיות, חוסר שקיפות, התייחסות לא שיוויונית, התחייבויות תקציביות ללא כיסוי, פגישות עם גורמי חוץ ללא דיווח ותיעוד וחשש לניגודי עניינים, יקבל כוח עצום. רק אפשר לדמיין מה יקרה כאשר גם המועצה הזו תחזיק עשור בלבד.

בין אם תוקנו הליקויים במלואם מאז, ובין אם לאו, החוק מעניק סמכויות יתר לגוף שכשל באופו שיטתי ומתמשך עשרות שנים. אין ספק שבשלה השעה לטפל באופן מסודר ביערות, הטבעיים ומעשי ידי אדם, להעניק לרשות הטבע והגנים סמכויות, או להקים רשות חדשה. כך או כך, הצעת החוק היא כמו אקדח טעון שמחזיקים בו שני חיילים, חברי הכנסת מילביצקי ואזולאי, שמוכנים בשם אינטרסים עלומים לצאת לתמרון פרוע וחסר מעצורים ולהפריט את סמכות המדינה על היער, כשאנחנו הנזק האגבי.