נתניהו של השמאל? נאור נרקיס לא מתנצל ולא משחק הגנה

שלום לנאור נרקיס

שלום, שלום, בוקר טוב.

האיש והתופעה

אני לא בטוח אם אני התופעה או מה שאני אומר.

צנוע?

תראה, אני מתעסק בנושאים שהוזנחו בפוליטיקה הישראלית, ושאף אחד לא נגע בתפוח האדמה הלוהט הזה הרבה מאוד שנים.

הרבה מאוד שנים, טומי לפיד.

טומי לפיד, שולמית אלוני, יוסי שריד.

טומי עשה על זה קריירה. גם הבן שלו רכב מעט על ההילה של אבא בנושא, לא?

על ההילה כן, על האג'נדה פחות. אני חושב שהסוגיה של דת-מדינה היא סוגיה שמגדירה את מדינת ישראל. הסוגיה שאני מדבר עליה לא דוברה הרבה שנים בפוליטיקה הישראלית, וזה שהכל בישראל זה דת-מדינה. הכיבוש זה דת-מדינה, שליטה בעם אחר זו סוגיית דת-מדינה, כי אנחנו נמצאים בגדה המערבית כי סמוטריץ' והחברים שלו חושבים שזה יקדם את ביאת המשיח. זו הסיבה שאנחנו מממנים את זה ופוגעים בביטחון ישראל ולא הולכים להסדר מדיני.

הכלכלה זו סוגיית דת-מדינה. רבע מהילדים בכיתה א', הם מוסללים ברגעים אלה להיות אוכלוסייה ענייה, נבערת, שלא מסוגלת לכלכל את עצמה, וזו גם פגיעה בזכויות האדם שלהם, וזו סוגיית דת-מדינה כלכלית. החינוך זה סוגיית דת-מדינה, כשאתה רואה שתלמידי ישראל כבר לא לומדים כמעט מדע בבתי הספר, ואנחנו בתת-הישגים בהשוואה לעולם המערבי.

אז למה לא נוגעים בזה?

לא נוגעים בזה, כי זה מאוד מפחיד. כשאני עומד עם דוכן החזרה בתבונה מקרטון בבני ברק, כמעט דוקרים אותי, ואני מאושפז בבית החולים. אני מקבל איומי רצח על בסיס יומי. על הבית שלי התקינו פה מצלמות. אנחנו מתעסקים עם אנשים שרק השבוע הלכו ושרפו בית קפה ברמת גן רק כי הוא פתוח בשבת, והציתו אותו בפעם השלישית, קפה בנדיטה ברמת גן. ופוליטיקאים, מהצד שלנו, הפוליטי, הם אמרו, טוב, דת מדינה זו סוגיה מאוד קשה להתעסק בה, בואו ננסה להתנחמד לכולם, ולא נדבר על זה, ונבעט בפחית הזו במורד הרחוב.
‏

כמייצג האג'נדה הליברלית, השמאל כשל בייצוג של הסוגיה הזאת, אולי בגלל הקונספציה, ואולי שאתה בטח רואה כשגויה: קודם כל בואו נטפל בכיבוש, ומספיק להסיט את תעצומת לב לנושאים אחרים. הכיבוש זה העניין המרכזי, בואו נתעסק בו, בואו נפרק קודם כל את זה.

כשאני משוחח עם…

אתה מכיר את העמדה הזאת?

אני מכיר את זה, אבל הכיבוש הוא כפייה דתית, ואני גם אסביר. תראה, כשאני מדבר היום עם הרבה צעירים חרדים, הרבה מהם כבר לא כזה דתיים בצורה החרדית.

אתה פוליטיקאי, מהר מאוד. אני שאלתי על השמאל, אני שמעתי את העמדה שלך בנושא של כיבוש זה כפייה דתית. שאלתי האם השמאל כשל בצורת תפיסה שלו את הסוגיה, ובהזנחה שלו את הסוגיה הדתית, הטיפול בסוגיה של דת-מדינה.

אני חושב שהפסיקו להתייחס אליה. תראה, כשבשנות ה-90, שולמית אלוני ויוסי שריד, הם היו זוג פוליטיקאים שהחרדים לא יכלו לראות אותם. הם היו סדין אדום. הרב עובדיה יוסף אמר שהוא יעשה משתה ביום ששולמית אלוני תמות. ליוסי שריד הוא קרא לו המן הרשע, ושיש למחות את זכרו כמו עמלק. אותם דברים שהיום החרדים אומרים עליי. ואז מרצ הייתה מפלגה של 12 מנדטים, או של עשרה מנדטים. וכאשר הם נטשו את סוגיות הדת-מדינה, ועברו לאמץ איזושהי גישה שבעצם מנסה להיות יהודית-ליברלית-דתית, משהו כזה. והמשיכו בסוגיות האחרות, הם לא עברו את אחוז החסימה. זו מבחינה עובדתית. הנטישה של הציבור החילוני היא עלתה אלקטורלית.

עכשיו תראה, נתניהו הוא ניסה כבר משנות ה-90 להגדיר את הפוליטיקה על הציר של מיהו יהודי-דתי-אמוני, ומיהו ישראלי-חילוני-שמאלני. ברגע שנוצרה הממשלה האחרונה, ראית את האידיאולוגיה שלו בשיא תפארתה. הוא בעצם חילק את הפוליטיקה למיהו אמוני ולמיהו אינו אמוני. אבל הצד שמולו, במקום לעמוד בגב זקוף ולהגיד, שלושת אלפים שנה היהודים התפללו ולא יצא מזה שום דבר, ברגע שאימצנו את החילוניות, הקמנו מדינה, בנינו צבא, הבאנו פרסי נובל, עשינו מדע, עשינו הייטק, אלא הוא בא ואמר, לא, גם אני קצת דתי. אני דתי פשוט קצת פחות קיצוני. אז ברגע שאתה משחק במגרש שלו, אתה אוטומטית מפסיד.

מה שאני בא ואני אומר: אני ישראלי, אני אתאיסט, אני חילוני, לא מאמין בזה שהתפילות עוזרות במשהו. אני מעדיף להגיד ״בעזרת המדע״ מאשר ״בעזרת השם,״ ואני חושב שמתי שמותחים בנו טילים, אז זה כיפת ברזל ומהנדסות ומהנדסים מוכשרים שמגינים עלינו, ולא אברכים שמתפללים בכולל. והעמדה שהצגתי היא עמדה חדשה, מסתבר, חדשה-ישנה, לפוליטיקה הישראלית, שלא הוצגה הרבה מאוד שנים. אתה לא רואה את יאיר לפיד, או את יאיר גולן, או את זה, מדברים בשפה כמוני. אתה לא רואה…

אני חייב לומר לך, אני לא צעיר, אין לי פוטושופ כמו שרה נתניהו, אתם רואים את זה. אז אני אגיד לך שני דברים. אחד, אני לא זוכר התרגשות כזאת, נקרא לזה, מתופעה במחנה השמאלי, כמו שיש התרגשות ממך, וזה ניכר בפופולריות שאתה זוכה לה ברשתות החברתיות. עם זאת, אני מזהה גם מצד אחד אתה מצטנע, מצד שני אתה שוב ושוב חוזר להשוואה בצורה לא ישירה בינך לבין נתניהו. גם בפופולריות, גם ברשתות החברתיות וגם באופני הפעולה. אתה נתניהו מהשמאל?

מה שמפריע לחלק מהאנשים במחנה שלי בי זה שאני משתמש בפרקטיקות של הימין כדי לקדם אג'נדה של שמאל. אם תסתכל על האסטרטגיה שלי, האסטרטגיה שלי יכולה להיתפס בעיני אנשים…

פרובוקטור.

כפרובוקטור. אבל…

זה המילה שכל הזמן אני שומע, פרובוקטור.

אני רוצה שנתבונן איפה אנחנו חיים. אנחנו חיים במדינה שבה גרעינים תורניים באים להשתלט על תל אביב, דוכני החזרה בתשובה מגיעים לערים חילוניות. אורית סטרוק מפעילה תוכניות זהות יהודית באזורים שהם חילוניים פר אקסלנס, והמתנחלים באים להתנחל אצלנו בלבבות. פירוש הדבר הוא שהאסטרטגיה של היריב היא לתקוף בצד שלנו. ואז מה שאני עושה זה אני מקים דוכני החזרה בתבונה בבני ברק. אני הולך ופותח ארגון שעוזר לחרדים להפוך להיות חילונים.

ויגידו שמה שאתה מייצר זה מלחמת אזרחים אפשרית

אני שולח, אני שולח, אני שולח גרעין חילוני לעלי ומשוחח איתם, ואת כל זה אני עושה בשפה מנומסת, ללא אלימות, באמצעות דיבור. כלומר, אני שם דוכן מול המכינה בעלי כדי לשוחח עם האנשים האלה. ומה שזה מייצר זה שבעצם זה מעביר את הקרב האידיאולוגי מתוך השטח שלי, שהוא התגוננות, לתוך השטח שלהם, שהוא התקפה. כלומר, משהו שאני עושה אותו זה אני מנסה לקחת אנשים שהם היו בדעות שנחשבות בישראל ימין דתי ולהעביר אותם לצד החילוני, בעוד אנשים מהצד שלנו היו רגילים להעשות קרב מאסף. כלומר, רק להגן על הטריטוריה שלהם.

תקשיב, אני מכיר עשרות שנים את המנגנונים במפלגת עבודה, במפלגת מרצ, במפלגות השונות. על פניו, מטאור כזה, מרעיד להם את הביצים. ככה זה היה תמיד, עד עכשיו. אתה מזהה פחד ממך מהעלייה המהירה שלך שמה, מזה שאתה, והנושאים שלך יכולים להרוס למנגנונים יכולות חיבור אחרי הבחירות עם גורמים כאלה או שונים, מהחישובים שכולנו מכירים אותם עשרות שנים שלהם, איפה אפשר להתפשר…

דרך אגב, אנחנו עוד מעט נגיע גם לשאלת הפשרה, ליכולת הפשרה של נאור נרקיס, כי הוא בסוף רוצה להיות פוליטיקאי, הוא לא רוצה להיות ראש עמותה כזו או אחרת שלא צריך להתפשר על כלום. אבל בואו קודם כל ניגע לנושא של המנגנונים. האם הם מתגייסים… אתה מזהה התגייסות נגד נאור נרקיס, העלייה שלו לבלום אותה, הוא כבר מקום אחד מתחת ליושב-ראש בחשיפה בתקשורת, הסעיף שנטען שהוא נגד נאור נרקיס, היחסים שלך עם יאיר גולן האישיים?

יאיר גולן הוא מהאנשים הכי אמיצים בפוליטיקה הישראלית. הוא אומר דברים שהם פשוט נכונים ולא מעניין אותו אם הציבור יסכים כרגע לזה או לא, ואני גאה להיות במפלגה שלו כי אני חושב שגם הדברים שהוא זיהה אותם עוד לפני עשור, היום כולנו חיים אותם. יש לי איתו מערכת יחסים מצוינת. אנחנו מדברים על בסיס יומי. שנינו מסכימים בסוף על 99% מהדברים, על הפרדה דת…

ועל ה-0.1% הוא מוציא הודעה לעיתונות.

ועל ה-0.1% אנחנו יכולים… אנחנו גם מדברים בינינו בארבע עיניים, והכל תקין. מה שבאמת חשוב לי להגיד כאן זה שבמדינת ישראל, המערכת הפוליטית זה מקום של כוח, ומי שחלש ומי שלא תובעני הוא הופך ללעג ולקלס. בני גנץ עם 35 מנדטים הוא לא השיג דבר וחצי דבר בשביל הציבור שהוא מייצג אותו. אני, גם אם יהיו לנו 12-14 מנדטים, אנחנו נשיג כל היום כי אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים.

אתה לא עונה אבל לשאלה האם המנגנונים, אתה מזהה פחד ממך. אני מנסה לפרש את ההתחמקות כקטע של אני לא סופר אותם, אני כבר מעל, אני לא מפחד ממנגנונים.

תראה, אין פה מה להסוות. אתה רואה שאין חברי כנסת שבאים ומצטלמים איתי ואומרים, או בואו תתמכו בנאור נרקיס הוא כזה מועמד ראוי. הם מבינים שיש לי כוח ברשתות החברתיות ושאני פחות זקוק לדברים האלה. אתה רואה פוליטיקאים מכל הצד שלנו, לא רק מהמפלגה שלי, שהעמדות שלי מחלחלות לתוך הציוצים שלהם ולתוך הדברים שלהם, מבלי שהם יעשו לי איזשהו אינדורסמנט, כי אני יודע למגנט את האנשים אליי בכל מקרה. ואנחנו גם נמצאים בתקופת בחירות שיש בה תחרות, והתחרות היא דבר בריא. אין לי אף תלונה על אנשים בצד שלי של המערכת הפוליטית. אני כן חושב ש…

ואני רוצה להגיד לאנשים שאומרים, רגע, נאור ׳הוא מאוד מאוד רדיקלי, הוא מאוד קיצוני, הוא רוצה שוויון חס ושלום, והוא מבקש שיהיה שוויון, ואיך הוא יעשה פשרות׳ ופוליטיקה זה משחק של משיכת הבל. אם אתם רוצים שהתוצאה תהיה פשרה שהיא יותר קרובה לכיוון שלכם, אתם צריכים בן אדם כמוני שידבר על זה שצריך לגייס את הדתיות, לסיים את קומבינת ההסדר, ושלא יהיה פריבילגיות לאנשים לפי השקפתם הדתית. בסוף תהיה איזושהי פשרה שיותר קרובה לכיוון שלכם.

קודם כל התשובות שלך מעידות על זה שהשתפשפת ואתה פוליטיקאי. הן מאוד משופשפות ופוליט… יש כאלה שיראו את זה חיוב, יש כאלה שיראו את זה שלילה. הנושא של פשרה. אתה מוכן לפשרה? אתה תכבד פשרה שיושב ראש המפלגה שלך והמפלגה תעשה גם בנושאים שאתה הכי מזוהה בהם, שמבחינתך זה הלב של העשייה שלך? אתה תהיה מוכן להיכנס לקואליציה בשביל להוריד את נתניהו אם מוכרים את רוב האג'נדה שאתה עכשיו מייצג? ותאמין לי, מרץ מכרה הרבה אג'נדות בשביל להיכנס לממשלת רבין, והעבודה מכרה גם את אימא שלה בשביל להיכנס לממשלות של נתניהו עצמו. האם אתה פוליטיקאי מהסוג של מסוגל לבצע פשרות, או כזה שיפרוש מהמפלגה?

אני פוליטיקאי שימקסם את הזכויות ואת הדרישות של הציבור שלו, ואני אעשה את זה באמצעות מנגנון שיביא לפשרות שיותר קרובות לכיוון שלי. אף פוליטיקאי במערכת, לא נתניהו ולא סמוטריץ' ולא בן גביר, יכולים לממש את כל האידיאולוגיה שלהם במאה אחוז.

ואתה מחויב להחלטה שתתקבל. ואתה מחויב להחלטה שתתקבל.

אני שחקן קבוצתי, ואני מגבה את המפלגה שלי ואת ההחלטות שיתקבלו, כי אני באמת בן אדם דמוקרטי, ואני חושב שדמוקרטיה וקבלת החלטות באמצעות רוב שמאמין בדרך מסוימת, תחייב אותי להיות חלק מהרוב הזה. אבל אני גם חושב שפוליטיקה היא סוג של תרכובת בכימיה… פוליטיקה היא כמו תרכובת. לפעמים מספיק אטום אחד שהוא שונה בשביל לייצר משהו בצבע ובריח ובאחר לגמרי. אני חושב שהנוכחות של עמדה שלי בתוך הכנסת ובתקשורת ובמרחב הציבורי, היא תביא את כל המערכת להתכוונן לכיוון שלי. אני אתן לך דוגמה קטנטנה…

רגע, רגע, לא, לא, לא, יש לי עוד שאלה. גדי מחר זוכה או בנט מחר זוכה במירב הקולות, יכול להקים קואליציה, אומר ׳אני רוצה את ש״ס בפנים, ואני רוצה גם אותך, יאיר, בפנים. שבו, תגיעו למה שתגיעו ביניכם, ושם אנחנו מקבצים את הקואליציה. נאור נרקיס יושב עם דרעי?

יאיר גולן הוא יושב ראש המפלגה שלי, אני סומך עליו שהוא יקבל את ההחלטות במשא ומתן הקואליציוני, ואני אגבה אותו באיזה החלטה שהוא מקבל, ויאיר גולן אמר באופן חד משמעי שהוא לא יושב בקואליציה עם ש״ס ועם החרדים וחזר על האמירה הזאת אחרי שבערוץ 14 ניסו להוציא דברים מהקשרם, ואני יודע שאני מתמודד במפלגה שזו העמדה של יושב הראש שלה.

אז אנחנו הולכים לבחירות נוספות נגיד בסיטואציה מסוימת זה אומר אני יושב איתם או בחירות נוספות וייתכן שנתניהו חוזר.

אני חושב שיאיר גולן הוא יושב ראש המפלגה הוא יקבל את ההחלטות לגבי ההחלטה.

ואתה תכבד את זה גם אם בסוף הוא יתהפך על עמדתו בשביל להציל את המדינה וייכנס עם ש״ס ואתה תשב בתוך הממשלה או אגודת ישראל.

אני לא מתמודד לבד אני חלק מקבוצה של עוד אנשים אנחנו מקווה שנקבל כמה שיותר מנדטים. אני בטוח שיאיר גולן עם כל הניסיון שלו ועם כל הידע שלו הוא ידע לקבל את ההחלטה הכי טובה כדי שאנחנו נחליף את הממשלה הזאת, ואני אגבה אותו באיזה החלטה שהוא יקבל, ואני חוזר יאיר אמר והצהיר שהחרדים הם לא פרטנרים לממשלה עתידית.

ואני מאמין שככל שהדמוקרטים תהיה חזקה יותר ככה תהיה לנו ממשלה חילונית יותר. ואם אנחנו נהיה קטנים באמת עלולה להתרחש סיטואציה שבה גורמים שהם יותר מכילים את החרדים ואת הדרישות המוגזמות שלהם הם אלה שירכיבו קואליציה ביחד איתם, ומי שרוצה שהממשלה תהיה חילונית, שידאג שאנחנו נהיה שם. ואני אגיד גם אולי אתה יודע בהלצה כי זה יהיה בסוף אולי גם בטקסט. אני לא רואה גם סיטואציה שבה דרעי וגולדקנופ יושבים ליד מי שהולך ללמד את הילדים שלנו אבולוציה ולהחזיר אותם בתבונה. יכול להיות שיהיה לך פה תקדים שהם לא יסכימו לשבת איתי.

השאלה כמה כסף היושב ראש שלך יסכים להזרים אליהם, אוקיי? אנחנו מכירים את זה שהם ישבו בהרבה סיטואציות בלתי אפשריות, ולא רק הם, דרך אגב, שזה לא ישתמע רק כאילו הם. אני מכיר גם מהצד שלנו כאלה שישבו בסיטואציה בלתי אפשרית, כולל שולמית אלוני.

שולמית אלוני שאני…

שלייבוביץ' אמר עליה ועל כל חבריה באותה סיטואציה דברים איומים, כן.

אני הייתי בנוער מרצ מגיל 14…

שזה היה לפני חמש שנים…

לא, אני בן 37, אני בן 37.

אוקיי, 37?

כן, ושולמית אלוני ישבה איתי גם. כשהיא הייתה בממשלה עם רבין, היא נאלצה לשבת עם ש״ס כי היא חשבה שלהביא את השלום ולהפסיק את מפעל ההתנחלויות זה הכפייה הדתית הכי גדולה על מדינת ישראל. ולכן היא קיבלה את ההחלטה, והיא הסכימה לזוז ממשרד החינוך, כי דרעי דרש שהיא תפוטר כי היא רצתה ללמד אבולוציה. אז היא הסכימה לזוז כדי לפתור בעיה יותר גדולה בעיניה, שזו הייתה הכפייה הדתית הכי גדולה לתפיסתה, זה השלום.

אבל כשאני שוחחתי איתה, לפני שהיא נפטרה, ב-2011-2012, היא אמרה לי, ׳נאור, היום אני מבינה שעל דרעי הרבה יותר איימו לימודי אבולוציה מאשר הסכמי שלום. כי ברגע שמדברים על מדע ולא על תפילות, זה מוציא את האנשים מהידיים שלו, והם עוברים אל הידיים שלי. ולכן הוא היה מוכן ללכת על הסכמי אוסלו, אבל הוא הפעיל את כל המנגנונים על רבין בשביל לפטר אותי, כי אני רציתי ללמד אבולוציה׳.

ובפודקאסט מדהים עם עופר שמיר, שיש אותו, אתה יכול למצוא אותו בספוטיפיי, שולמית אלוני אומרת שברגע שהוקמה הממשלה ב-92', החרדים פנו אליה ואמרו לה, אל תהיי שרת חינוך, לכי תהיי שרת חוץ, כי את זה תנועת ההשכלה, ואנחנו לא רוצים תנועת השכלה, אנחנו מפחדים מהחילון שהיה. ואני חושב שאם הבוחרים של הדמוקרטים יכניסו אותי, אני אביא את תנועת ההשכלה 2.0 לחברה החרדית, כי אני מאמין שעוד מיליון חרדים שיצטרפו לציונות החילונית, זה יהיה כמו עוד מיליון עולים מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, שהצילו את מדינת ישראל מלהפוך לתיאוקרטיה תוך שנים ספורות, וככה אני רואה את הדברים, ונעשה פה גם תיקון…

יש לך עבר פרלמנטרי, של עשייה פרלמנטרית, בוא נאמר ככה.

אני לא יודע למה אתה אומר את זה, כי אני לא הייתי חבר כנסת.

לא, היית יועץ פרלמנטרי, שזה גם סוג של עשייה, לא?

לא, זה לא נכון.

אוקיי.

יש לי… אני בעלים של חברה בתחום הקהילות הדיגיטליות, שנותנת שירותים למגוון של תאגידים בישראל. אני יצאתי לפנסיה לפני שלוש שנים, שמתי מנכ״לית על החברה, וברגע בערך שהוקמה הממשלה האחרונה, החלטתי לעסוק בפעילות לתחומים שאני מאמין בהם, ואני רוצה גם להגיד לכולם שככל שיעבור הזמן, כל הפוליטיקה תפנים שהכול בישראל זה דת-מדינה, מהשלום דרך הכלכלה ועד לזכויות אזרח ופרט ורווחה, כי אין מדינת רווחה שהיא גם מדינת הלכה. שני הדברים האלה לא עובדים ביחד, וכדי שאנחנו נוכל לתת שירותים מצוינים לאזרחי ישראל בחינוך, בבריאות, ברווחה, אנחנו חייבים לנתק את הממסד הדתי והחרדי מתקציב המדינה.

עוד שאלה אחת אחרונה. תראה, אי אפשר לחשוד בי שאני נגד אג'נדה להט״ב. עדיין, לפעמים, כשאני רואה אותך מניף גם מאוד מאוד חזק את הדגל הזה, אני שואל, האם הוא לא עושה טעות מבחינתו, מבחינת האג'נדה שהוא מקדם? כלומר, כמה טיקטים אפשר לייצג במאה אחוז בלי שטיקט מוריד נקודות לטיקט האחר, מבחינה של תפיסה ציבורית, מבחינה של איך זה נראה בעיני כל מיני גורמים וקשיים שהם מעמידים?

אני הפסקתי להתנצל ממזמן. אני הומו, אני בין האנשים הראשונים שיצאו מהארון בתיכון שלי, זה חלק ממי שאני. אני יודע גם כמה קשה היום, להרבה להט״בים שנמצאים גם בחברה החרדית וגם בחברה הערבית וגם בגדה המערבית, בין אם הם מתנחלים או פלסטינים, וכמה צריך להביא את הבשורה הזאת לאזור שלנו פה במזרח התיכון. זה חלק מהחילוניות שלי, כי בסוף זכויות להט״ב זו סוגיה חילונית, ממסדים דתיים תמיד דיכאו את האוכלוסיות הלהט״ביות, וגם היום…

ואתה לא חושש שיש סוגיות שאם אתה הולך איתן עד הסוף, אם אתה מוסיף עליהן עוד טיקטים, כשאתה מניף חזק את הדגל, זה פוגע במסלול האחר.

אני לא חושב שאני צריך להתנצל על זה שאני מקדם זכויות לקהילה הגאה במפלגת הדמוקרטים, זה דבר שהוא בסיסי.

לא, אתה לוקח את זה לכיוון לא נכון, כמו פוליטיקאי טוב. השאלה הייתה אחרת, ריאל פוליטיקס. אתה יודע, יש בכל תחום, בכל דבר, אתה מקדם אג'נדה מסוימת, לפעמים אתה אומר, אני לא אכביד בשביל להשיג פה הישג, בעוד נושא שאני איתו, זה לא אומר שאני חייב להניף את הדגל שלו כרגע בסיטואציה הזאת.

ההיפך הוא הנכון. להשקפתי, אני לא משחק הגנה, אני משחק התקפה כל הזמן, תמיד מיקסום זכויות, ותמיד לסמן עוד יעד ועוד יעד ועוד יעד אצל היריבים שלי ולכבוש אותם, וככל שיש יותר יעדים, יותר טוב, אני מאוד רעב.

תודה, נאור.

תודה רבה, שהמדע ישמור אותך.

ראיון זה הוקלט ביום שישי, לא במהלך השבת.

חשוב לציין, כן, איתי במיוחד.