הצעת חוק: הצבעה חשאית על הקמת ועדת חקירה ממלכתית

שנתיים ושלושה חודשים אחרי המחדל הביטחוני החמור בתולדות המדינה, על רקע סרבנות ממשלת נתניהו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7.10, הניח ח"כ ולדימיר בליאק (יש-עתיד) על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה דרישה של 40 חברי כנסת להקמת ועדת חקירה ממלכתית תחייב הצבעה על כך, וכי ההצבעה תיערך באופן חשאי. 

"ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הציבורי המרכזי לבירור אירועים בעלי חשיבות לאומית חריגה, בשל עצמאותה מן הדרג הפוליטי, הרכבה המקצועי וסמכויות החקירה הרחבות הנתונות לה", טוען בליאק בפתח דברי ההסבר להצעת החוק.

הצעתו של בליאק מבקשת להוסיף את מליאת הכנסת לגורמים המורשים ליזום הקמת ועדת חקירה ממלכתית. במצב החוקי הקיים, הסמכות להקמת ועדה נתונה לממשלה, מכוח חוק ועדות חקירה, ולכנסת (באמצעות הוועדה לביקורת המדינה) מכוח חוק מבקר המדינה. אלא שבפועל, הרשות המחוקקת בישראל (הכנסת), חלשה עד בלתי קיימת ונתונה באופן כמעט מוחלט למרות הרשות המבצעת (הממשלה).

סמכות הוועדה לביקורת המדינה להורות על הקמת ועדת חקירה מוגבלת רק לאירועים בגינם הוגש דו"ח של מבקר המדינה, אולם גם במקרה שדו"ח כזה מוגש, הוועדה לא תוכל להחליט בניגוד לעמדת הממשלה בשל הרוב המובנה שיש לקואליציה בוועדה והעובדה שהמשמעת הקואליציונית הפכה בישראל למעין חוק. 

כך קרה גם לגבי טבח ה-7.10. ב-21 באוקטובר 2024 העלה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש-עתיד) הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל בעקבות דו"חות המבקר, אולם ההצעה נדחתה על-ידי חברי הקואליציה בוועדה. 

על רקע זה מבקשת הצעת החוק של בליאק לאפשר גם לחברי הכנסת לנסות וליזום ועדת חקירה ממלכתית, ולהוסיף מנגנון של הצבעה חשאית שינסה לנטרל את המשמעת הקואליציונית. "קיימת חשיבות מיוחדת לכך שנבחרי הציבור יוכלו להכריע בשאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית בחופשיות, על פי מצפונם ושיקול דעתם, ללא לחצים פוליטיים, משמעת קואליציונית או חשש מסנקציות מפלגתיות", מציין בליאק בהסבר להצעת החוק.

אלא שבשל אותה חולשה של הרשות המחוקקת שהצעת החוק מתייחסת אליה, הצעת החוק צפויה להיבלם כבר בוועדת השרים לחקיקה, הנשלטת על-ידי הממשלה. אותה ממשלה המסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדליה.