מקרה לזימי ויאיר נתניהו מעלה שאלות על חוק החסינות של גוטליב

האם איום בתביעה מצד יאיר נתניהו יעמיד למבחן את חוק החסינות של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד)? בתחילת השבוע טענה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) בדיון בוועדת הכספים כי יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, "הוגלה לחו"ל כי היכה את אביו". בליכוד הכחישו את הדברים וטענו כי מדובר ב"שקר בזוי". אתמול דווח בערוץ 14 כי יאיר נתניהו הגיש תביעת דיבה ולשון הרע נגד חברת הכנסת על סך 300,000 שקלים.  

 הצעת החוק של ח"כ גוטליב בדבר חסינות לחברי כנסת עוררה כבר את התנגדותם של חלק מהח"כים עצמם ושל משפטנים, ובראשם היועמ"שית גלי בהרב מיארה. החשש העיקרי הוא מההשלכות על המאמץ במניעת שחיתות בכנסת. בנוסף, אם ההצעה תעבור כלשונה, חקירות סמויות נגד חברי כנסת לא יוכלו להתקיים, נוכח הצורך בהצבעה ואישורן במליאה.

בשיחה עם ח"כ גוטליב, טענה יוזמת ההצעה כי גם במקרה זה זכאים חברי הכנסת לחסינות מפני תביעות אזרחיות. "החוק שלי יחול על כל חבר כנסת באשר הוא", אמרה ח"כ גוטליב בשיחה עם "שקוף". לדבריה, "לפי התיקון המוצע 75 חברי כנסת יצטרכו להכריע אם דבריה הדוחים והשקריים של לזימי נעשו במסגרת או למען מילוי תפקידה". נראה שגוטליב איתה בדעתה לפיה מי שיקבע אם ההתבטאויות של חברי הכנסת נאמרו במסגרת תפקידם יהיו חברי הכנסת עצמם ולא שופטות ושופטי בתי המשפט.

על פי ההצעה, "לא תיפתח חקירה פלילית נגד חבר הכנסת ולא ידון בית משפט בתביעה אזרחית נגד חבר הכנסת, אלא אם כן קבעה הכנסת, ברוב של 75 מחבריה, כי המעשה שבשלו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת".

במילים אחרות, חברי הכנסת יקבעו אם המעשה שבקשר אליו מבקשים לקיים חקירה או לנהל הליך אזרחי נעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת. כך יכול להיווצר מצב בו חברי כנסת יגנו על חבריהם, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא רוב של 75 חברי כנסת שייחשבו אחרת. בשיחה עם "שקוף" טענה גוטליב כי דווקא הרף של 75 חברי כנסת הנדרשים לאשר פתיחת חקירה או הגשת תביעה אזרחית, מונע את השיקול הפוליטי בגלל שנדרש שיתוף פעולה בין-גושי. "תיקנתי את נוסח החוק אחרי ששמעתי את כל החששות וההצעות השונות. ראשית, שההצעה לא תתחול על עבירות שוחד, אלימות ונשק ובגידה וריגול. בנוסף, הורדתי את כמות הח"כים הדרושים לאישור מ-90 ל-75 כך לא יהיה כוח גדול מדי לקואליציה ויתחייב איזון".

היועצת המשפטית לממשלה ביקרה את הצעת החוק של ח"כ גוטליב וטענה כי היא הופכת את החסינות "דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות". לדברי היועמ"שית, "ההצעה יוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".

בימים אלו דן בית המשפט המחוזי בלוד בתביעת לשון הרע שהגישה פעילת המחאה שקמה ברסלר נגד ח"כ גוטליב. האחרונה השיבה לבית המשפט כי היא מבקשת לסלק את התביעה בהתקיים לטענתה חסינות מהותית. לאחר מכן, הגישה את הצעת החוק. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק קבעה כי לגוטליב אין מניעה לקדם את ההצעה, כי ההצעה תחול רק לעתיד ולא על הליכים שכבר תלויים ועומדים בבית המשפט או על חקירות פליליות שנפתחו.