סילמן נגד סילמן: כשהשרה זורקת אחריות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, טורחת להזכיר פעם אחר פעם שבצעירותה שירתה בצבא כמדריכה בבית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. גם הודעות הדוברות של המשרד טורחות להציג אותה שוב ושוב כמי שדואגת לבריאות הציבור והסביבה ולוחמת במזהמים הגדולים במשק. ארגוני ופעילי הסביבה, לעומת זאת, טוענים שסילמן לא ממש קשובה לטענותיהם, ולא ממש עסוקה בנושאי סביבה אלא בעיקר בפוליטיקה קטנה ובחיבור לפוליטיקאים מקומיים.

ביום חמישי האחרון סילמן סיפקה דוגמא ביזארית במיוחד לשיטת הפעולה שלה, כשפנתה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, במכתב תמוה תחת הכותרת "זיהום האוויר באזור אשדוד רבתי". סילמן, בתחפושת של פעילת סביבה, פורשת בפני היועמ"שית את מצב איכות האוויר החמור באשדוד ואת דאגתה לתושבי העיר ולתושבי יבנה הסמוכה – כל זאת בשל מתן היתר לתחנת כוח חדשה באיזור.

אבל רגע, מי נתן את ההיתר? הרי זה היה המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן! המשרד הוא מי שהעניק היתר פליטה לאוויר לתחנת כוח חדשה, שתפעל במתקן ההתפלה באזור התעשייה הצפוני באשדוד. תחנה עם מנועים מזהמים במקום טורבינות, שמזהמות פחות; עם מספר מנועים גדול הרבה יותר מזה שנדרש להפעלתה וכל זה בלב אחד האיזורים המזוהמים בישראל.

אז מה הבעיה? הבעיה שהמשרד לא מנע החלטה אומללה, והשרה לא מצליחה להתמודד עם חוסר האמון והבוז של הציבור והרשויות המקומיות. הפתרון? לזרוק הכל על הייעוץ המשפטי לממשלה. מה שנקרא: משילות

בפנייה לעו"ד בהרב-מיארה השרה סילמן מבקשת "לבחון מחדש את מתן היתר הפליטה" ולתת הנחיות על "טכנולוגיות מתקדמות ומשופרות ו/או הגבלות במתן ההיתר". בקיצור: מבקשת להתרחק ואפילו להתנתק מהחלטות של המשרד שהיא עומדת בראשותו, ולהעביר את האחריות ליועמ"שית. ויותר בקיצור: סילמן קורצת לראשי הרשויות ולתושבים באזור, שהגישו עתירות לבית המשפט נגד ההחלטה.

על פי חוק, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שבוחן את בקשות היזמים להיתרי פליטה, שוקל את השיקולים הסביבתיים וגם חותם על ההיתרים. במכתבה סילמן טורחת לציין כי החתימה "בוצעה באופן החוקי והתקין ביותר". אז מה הבעיה? הבעיה שהמשרד לא מנע החלטה אומללה, והשרה לא מצליחה להתמודד עם חוסר האמון והבוז של הציבור והרשויות המקומיות. הפתרון? לזרוק הכל על הייעוץ המשפטי לממשלה. מה שנקרא: משילות.

כפי שפורסם בעין השביעית רק לפני יומיים, הקמת תחנת הכוח במתקן ההתפלה באשדוד אושרה במוסדות התכנון כבר לפני שנים, "על פי הנהלים ובברכתם ובעידודם של משרדי האוצר האנרגיה והתשתיות", כפי שכותבת סילמן, ששוכחת להדגיש שגם המשרד להגנת הסביבה נמצא באותה רשימה.

המכרז שהובילה המדינה בחר במנועים, למרות שידעו כבר אז שמנועים מזהמים יותר מטורבינות ושהמיקום המבוקש הוא איזור תעשייה רווי מקורות פליטה (בית זיקוק, נמל, מפעלי תעשייה ועוד). המשרד להגנת הסביבה לא התנגד. המדינה גם נתנה אישור לשבעה מנועים, למרות שכדי להפעיל את מתקן ההתפלה ולהפחית את מחירי המים מספיקים שלושה מנועים. ושוב המשרד שתק.

גם איגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד חבל יבנה והרשויות המקומיות באזור לא התנגדו לאורך כל הדרך לתהליך, והתחנה על מנועיה התקדמה שלב אחר שלב במעלה הדרך. אבל בקצה הדרך, עם הבקשה להיתר פליטה, הרשויות התעוררו ונדהמו לגלות שהמנועים המדוברים פולטים הרבה יותר פורמאלדהיד, חומר מסרטן ודאי, מטורבינות.

הרשויות דרשו מהמשרד לא לאשר את הטכנולוגיה ואת ההיתר, ובמכתבה מציינת סילמן שהביעה בפני הדרג המקצועי במשרד עמדה דומה, על פיה יש לבחון את אישור ההיתר בהתאם לתנאים באזור המזוהם, כאילו שלא כך נעשה.

עד כדי כך מגוחך המכתב של סילמן שהיא נותנת ליועצת המשפטית שיעור בנוגע למטרות חוק אוויר נקי, מציגה בפניה את נתוני הזיהום הכבד באשדוד ואת תלונות התושבים ביבנה, וטוענת שכל תוספת זיהום למקום תפגע ותסכן את בריאות ואיכות חייהם של תושבי אשדוד והסביבה ולכן היא אינה מוסרית. מדוע סילמן לא שלחה את המכתב הזה לעצמה, לפני שהמשרד שלה חתם על ההיתר?

סילמן ממשיכה ומציינת שהורתה למנכ"ל המשרד לבחון מחדש את עדכון ערכי איכות אוויר, דבר שנתון לסמכותה בחוק, וטענה ש"התיקון האחרון בתקנות היה בשנת 2016", למרות שב-2022 עודכנו הערכים – רק לא הערכים של פורמאלדהיד. אגב, כדי לסבר את האוזן: בימים אלו החל תהליך חדש לדיון בעדכון של הערכים, ושוב הפורמאלדהיד לא על הפרק.

יתרה מכך, אין קשר בין ערכי סביבה לבין היתר הפליטה. היתר הפליטה קובע את ערכי הפליטה במתקנים נתונים, למשל בארובות, כלומר את הספיקות שמותר לפלוט למזהם זה או אחר, וערכי סביבה הם ערכים בהם צריך לעמוד בכל מקום ומקום. מיותר לומר שהיתר פליטה לא קובע ערכי סביבה ולא יכול להורות לעבור עליהם.

אז מדוע סילמן כתבה את המכתב? האם היא החליטה להצטרף למאבק הציבורי הער של תושבים וראשי הרשויות באזור במשרד בראשותה? זו יכולה להיות תמונה מעניינת. ואולי סילמן פשוט מחפשת אל מי לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה? מה שברור, כפי שהוצג אתמול בתחקיר של יוסי מזרחי בערוץ 12, סילמן עסוקה בקישוש קולות בפריימריז של הליכוד ובפוליטיקה קטנה, ולא באיכות אוויר או בבריאות הציבור.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספרים "צריך לקיים" ו"המשבר הגדול"