בשקט, בשקט: כך הפך נתניהו את רגב לאחראית הבלעדית לטקס יום העצמאות

מדינת ישראל עתידה לציין בעוד חודשיים את יום העצמאות ה-76, בטקס הדלקת המשואות המסורתי והחגיגות הנלוות אליו. לפי הפרסומים, על רקע מחאת משפחות החטופים, הטקס עתיד להתעצב נוכח אירועי 7 באוקטובר. בנוסף, שרת התחבורה מירי רגב, שמונתה שוב כאחראית על אירועי יום העצמאות, הודיעה בשבוע שעבר כי מופע הזיקוקים לא יתקיים השנה.

אך איך קרה ששרת התחבורה היא שממונה בכלל על אירועי יום העצמאות? מערכת "שקוף" חזרה לפרטי החלטת הממשלה שהתקבלה בחטף לפני כחודשיים וחצי. כך בוטלה בפועל ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים בשתי ממשלות נתניהו האחרונות, ואירועי יום העצמאות עברו לשליטה ישירה שלו, באמצעות רגב הנאמנה.

האותיות הקטנות

ב-31 בדצמבר קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1211 בנושא: קביעת הנושא המרכזי לשנת העצמאות ה-76 למדינת ישראל ותיקון החלטת הממשלה. לפי ההחלטה שהתקבלה, הנושא המרכזי לשנת העצמאות הנוכחית הוא "גבורת ישראל". 

אלא שסעיף 4 בהחלטה הוסיף פרט חשוב: השרה רגב היא שתהיה אחראית על אירועי ה-76 למדינת ישראל וטקס הדלקת המשואות. 

המינוי של רגב העמיד מכשול בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדמות החלטה 4760 מ-2019: החלטה הקובעת כי האחראי על טקס יום העצמאות הוא יו"ר ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים – ועדה שנתניהו מקפיד שלא למנות בשתי ממשלותיו האחרונות. 

כאן בא לתקן את המצב סעיף 5 בהחלטה החדשה המתייחס להחלטת הממשלה 4760 וקובע כי בכל מקום שבו נכתב בהחלטה מ-2019 "יושב ראש ועדת השרים" יבוא במקומו "השרה מירי רגב", כשהתיקון יוחל כרגע רק על הטקס הנוכחי.

המחלוקת על נאום הבכורה

זו לא הפעם הראשונה בה ראש הממשלה מבקש לעצמו דריסת רגל באירועי יום העצמאות. חגיגות יום העצמאות ה-70 לישראל, שהתקיימו ב-2018, סימנו תפנית ביחסו לטקס. 

באותה שנה ניטש מאבק עיקש בין לשכת ראש הממשלה ללשכת יו"ר הכנסת, בזמנו ח"כ יולי אדלשטיין. נתניהו, שרצה לנאום בטקס יום העצמאות באופן תקדימי, ביקש לשנות את הנוהג לפיו יו"ר הכנסת הוא שנושא את הנאום המרכזי בטקס. 

באותם ימים, רגב, שהייתה אז שרת התרבות והספורט, כיהנה כיו"ר ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. בתפקידה זה, ביקשה לקדם בדרכים שונות את רצונו של נתניהו, חרף התנגדותו של אדלשטיין. לבסוף הושגה פשרה לפיה יו"ר הכנסת ינאם את הנאום הקבוע, וראש הממשלה ידליק משואה בשם ממשלות ישראל, ויישא נאום לאחריה. 

אלא שנתניהו יצא מצולק תקשורתית מהאירוע, וכמי שרצונו האישי העיב על חגיגות העצמאות. ראש הממשלה החליט, אם כן, להמנע ממינוי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים – כלומר לבטלה בפועל. תחת זאת, הוא ביקש לעגן את השליטה בטקס יום העצמאות על ידי מינוי מקורבתו, השרה רגב, שהוכיחה בעבר את נאמנותה לו ולרעייתו. 

המינוי של רגב נמשך גם לאירועי יום העצמאות ה-75, שהתקיימו בשנה שעברה. אלא שרגב, המכהנת כשרת התחבורה בממשלה הנוכחית, החלה לנהל את האירוע עוד בטרם התקבלה החלטת ממשלה בנושא. למעשה, רק עשרה ימים לפני הטקס, התקבלה החלטת ממשלה שהטילה את האחריות לקיום הטקס הממלכתי בידיה. תחת ניצוחה של רגב, גדל בשנה שעברה התקציב לטקס ב-60% בפטור ממכרז. 

למוד קרבות, ראש הממשלה הקדים השנה את ההחלטה על אופיו של טקס המשואות. כאז גם עתה, נתניהו התיר את האנומליה לפיה האחריות לקיום הטקס מוטלת בידי שרת התחבורה.

היסטוריה של ועדות

ועדות לענייני סמלים וטקסים הוקמו במוסדות השלטון בישראל מיד עם ההכרזה על הקמתה, והיו אחראיות לבחירת דגל המדינה, ההמנון, ואופי הטקסים הרשמיים במדינה. ועדת השרים האחרונה הוקמה ב"ממשלת השינוי" של לפיד ובנט. שנים קודם לכן, ראש הממשלה נתניהו מינה בעצמו מספר ועדות שרים לענייני סמלים וטקסים בממשלותיו השונות.  

הרכבן של ועדות השרים השתנה מממשלה לממשלה, אולם לפי החלטת ממשלה, בראשן עמד שר החינוך והתרבות, כשלצדו מונו שרים נוספים, בהם שר התפוצות, השר לשוויון חברתי, השר להגנת הסביבה ושר התקשורת. כך, ההחלטות לא התקבלו באופן אבסולוטי על ידי שר אחד. 

ב-2006 החליטה ממשלת אריאל שרון על הקמת ועדה בינמשרדית לטקסים ואירועים ממלכתיים, שתוכפף לוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. בוועדה הבינמשרדית יושבים נציגי זרועות השלטון שלהחלטות ועדת השרים עשויות להיות השלכות על עיסוקם וסמכויותיהם, כגון נציג משטרה, משרד החוץ, צה"ל, בית הנשיא, הכנסת ומשרד החינוך. 

בהחלטה נקבע כי הוועדה הבינמשרדית תפעל מטעם ועדת השרים ותשמש עבורה זרוע מבררת, מתאמת ומבקרת, ותשמש מסגרת לעבודת מטה בנושאים שתחליט עליהם ועדת השרים.

החלטת הממשלה שהתקבלה בסוף השנה שעברה למעשה מכפיפה את המנגנון הזה לשרה רגב.