"לא תהיה פה איכות סביבה": הסעיף הקטן בקיצוץ הרוחבי שיפגע באיכות החיים שלנו

בין הגזרות שצפויות לנחות על הציבור בישראל, אם תאושר הצעת הקיצוץ הנוכחית, נמצאת גם הפחתה של עשרה מיליון שקלים מהיחידות הסביבתיות ואיגודי ערים. המשמעות של המהלך היא פגיעה בעיקר ברשויות מוחלשות בתחומי היערכות למשבר אקלים, פיקוח על תעשיות מזהמות וחינוך בתחום. מנהלי יחידות ברחבי הארץ מזהירים מהפגיעה הצפויה: "לא תהיה פה איכות סביבה".

מי שאחראי בישראל מטעם הרשויות המקומיות על נושאי הסביבה, הם איגודי הערים והיחידות הסביבתיות ברשויות עצמן. לפי האתר של המשרד להגנת הסביבה קיימות לפחות 45 יחידות כאלה, המשרתות כ-80% מהרשויות המקומיות ואף רשויות סמוכות. בחלק מהאזורים לא קיימת יחידה אזורית אלא פועל איגוד ערים, סך הכל כעשרה איגודים, החולשים על עוד 103 רשויות.

כדי להבין עד כמה הפגיעה משמעותית ונוגעת בכל אחת ואחד, צריך להכיר את המבנה של היחידות, שמקבלות מימון מהרשויות עצמן, קולות קוראים של משרדי ממשלה, קרן הניקיון במשרד להגנת הסביבה וסכום משמעותי מהתקציב השוטף של המשרד להגנת הסביבה, מה שמכונה בסיס התקציב. חלק מאיגודי הערים הגדולים לאורך החוף נהנים בנוסף גם מהכנסות נוספות כמו תשלום של חברת החשמל על הפעלת תחנות ניטור, או אגרות על היתר לעסוק בחומרים מסוכנים.

"הכסף מהמדינה איפשר לנו להכשיר את היחידות שאין להן כמעט הכנסות נוספות", מסביר ד"ר ניצן לוי מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ויו"ר פורום היחידות בישראל. הכסף הזה מסייע בין היתר לפיקוח על תעשייה מזהמת, טיפול בחומרים מסוכנים, התמודדות עם מזיקים, יעוץ סביבתי בנושאי תכנון, זיהום אוויר, שפכים, רעש קרינה ועוד שורה ארוכה. "פעילויות רבות באיגודים וביחידות פשוט לא יתקיימו מעתה", ממשיך לוי. "לא פיקוח על חומרים, לא תעשייה, לא מחצבות, לא הקמות רעש, לא קרינה מייננת, לא זיהום אוויר. מנהלי המחלקות יאלצו לצמצם ויש כאלה שיצטרכו לצמצם על מה שאין להם ובאותו מהלך יבוטלו ויסגרו יחידות שלמות".

לוי מציין שגם הסכום הזה, של 10 מיליון שקלים, אינו מספיק. "התקציב הזה לא השתנה שני עשורים, למרות שקמו עוד יחידות סביבתיות בארץ והאוכלוסייה רק גדלה", הסביר. כעת, אלא אם יהיה שינוי של הרגע האחרון, גם את המימון הזה הממשלה מאיימת לקחת.

"היחידה תהיה מרוסקת"

מנהלת היחידה האזורית באום אל פאחם, נאהד מחג'נה סייף, אחראית על תחום הסביבה בחמש רשויות לאורך ואדי ערה ובהן אום אל פחם, מועצות אזורית מעלה עירון, ובסמ"ה, כפר קרע והמועצה המקומית עארה-ערערה. היחידה שנקראת המשולש הצפוני קיימת מאז 1994 ולדבריה, היחידה תחת ניהולה מחזיקה בארבעה תקנים סך הכל ויועץ חיצוני, כאשר רוב ההכנסות הן מהמשרד להגנת הסביבה. "אם הקיצוץ יתרחש, אאלץ לוותר על תקנים", אמרה.

באזור עליו חולשת היחידה, אין איגוד ערים ואין פונקציות נוספות שמטפלות בסביבה, למעט היחידה. באחריותם, בין היתר לעסוק בתכנון סביבתי, מפגעים, זיהום אוויר, פיקוח ואכיפה, היערכות לשינוי אקלים, פסולת, שיקום אתרים, לחימה במזיקים, חינוך סביבתי וחירום. "מימון הרשויות הוא כסף קטן בכל הסיפור הזה, אחוז קטן שלא מגיע למאה אלף שקל, והרשויות סביבנו בגירעון, הכסף מהמשרד להגנת הסביבה ומקרן הניקיון הוא קרוב ל-700 אלף שקלים ובקושי סוגרים את השנה, לפעמים אנחנו בחריגה ועיריית אום אל פאחם נאלצת לכסות את החובות", אמרה. "אני זקוקה לתקנים נוספים, לא לקיצוץ. לא תהיה יחידה, לא תהיה פה איכות סביבה. אין לנו אשכול ואין איגוד". 

משיחות עם מנהלי איגוד ויחידות סביבתיות, הקיצוץ צפוי בין היתר לפגוע אנושות בחברה הערבית. כך למשל ביחידת המשולש הצפוני, מצבת כוח האדם כוללת ארבעה תקנים, בהם ניהול, רכז חינוך, עובד פסולת ומחזור ופקח. "אם הקיצוץ יתרחש, יורידו לי שני תקנים", ממשיכה מחג'נה סייף. "קשה להחליט על מי נוותר והיחידה תהיה מרוסקת, יהיה קשה להמשיך ככה. תוכניות העבודה מהמשרד להגנת הסביבה גדולות, המון דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם. הם עושים תוכנית עבודה ובמקביל מקצצים, איך נעשה את זה?".

"הולכים לקזז בין רבע לשליש מהתקציב שלנו", מוסיפה איילה אברהמי גובר, מנהלת היחידה האזורית נגב מזרחי. היחידה שלה אחראית על רשויות כמו ירוחם וערד, לצד מועצה אזורית תמר. "ערד וירוחם לא יכולות לגייס עוד תקציב, זה דרמטי. בסופו של דבר המשרד להגנת הסביבה חולש על שישה מחוזות, שזה שטח ענק, בטח שהמחוז הדרומי. הוא לא יכול לעשות את כל העבודה היומיומית, והיחידות הסביבתיות מסייעות ומרכזות את הנושא הסביבתי".

הפגיעה תשליך על אזורים רחבים במדינה, בהם גם שטחי תיירות. "הסכום שהולכים לקצץ יוריד לנו קרוב ל-30% מההכנסות", מסביר אלאור לוי, מנהל היחידה הסביבתית במועצה האזורית עמק המעיינות. "אולי לאיגודי ערים גדולים מדובר רק בשעות כוננות, אצלנו המשרד מממן לנו בין שליש לחצי מעלות היחידה כולה. לקצץ 30% מהדבר הזה, המשמעות היא שעלות ההפעלה של היחידה תיפול על הרשות. במיוחד רשויות במצב קשה, עם המלחמה והסיטואציה הפוליטית, זה גזר דין מוות ליחידות".

הקיצוץ ישפיע בראש וראשונה על כל התוכניות העתידיות, כמו היערכות למשבר האקלים ושטחים פתוחים. "ברגע שאתה מקצץ, המשמעות היא שאתה נדרש לטפל מעכשיו רק במיידי, זו היכולת שלך, לעסוק במה שדחוף ולא במה שחשוב, כמו היערכות למשבר האקלים", מוסיף לוי. 

דוגמה נוספת לדבריו היא קיצוץ שעות הפיקוח על תעשיות מזהמות: "היום פקח מסוגל לקבל עוד 60 שעות נוספות בחודש, ואאלץ להוריד לו שעות ובמקביל לוותר על תקנים מסוימים. בעצם מה שמעבר לדחוף, יורד".

"בסופו של דבר מי שמתפקד בשטח זה אנחנו, השלטון המקומי", סיכמה אברהמי גובר. "אם יצטרכו לקצץ, לא יודעת מה יקרה. זה מדאיג אותי. הרשויות החלשות ייפגעו. מה יקרה עם הפיקוח על חומרים מסוכנים? סביבה זה היומיום של האנשים, מקווה שאצל מישהו ייפול האסימון. העבודה שלנו רחבה, הכל מתנקז אלינו: הפסולת, חינוך, היתרי בנייה, תעשיות. זה היומיום שלנו, של כל תושב במדינה".

במשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן הביעו התנגדות לקיצוץ הצפוי. "היחידות הסביבתיות הן שותפות מרכזיות של המשרד להגנת הסביבה ביישום המדיניות הסביבתית בשלטון המקומי והאזורי", אמרו. "יש להן תפקיד מכריע בשגרה ובחירום על מנת להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזהמים. נוכחנו בעת החירום הנוכחית, ולא בפעם הראשונה, כי ליחידות הסביבתיות יש תפקיד מציל חיים וקיצוץ התקציב עלול להוביל הלכה למעשה לסגירתן. אסור לפגוע בהן בשום אופן". יש להמתין ולראות האם השרה הממונה תצביע בעד הקיצוץ בתקציב. 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת תקציב המדינה לשנת 2024 הממשלה נדרשת לרסן את ההוצאה הציבורית על מנת לשמור על איתנות הכלכלה".