האם בן גביר הנחה את המשטרה להחמיר את היחס למפגינים?

האם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (הציונות הדתית) התווה למשטרת ישראל מדיניות שונה מבעבר ביחס לקיום הפגנות? על רקע עדויות למעצרים אלימים ויחס קשה של המשטרה כלפי מפגינים, רובם במחאות נגד הלחימה בעזה, התקיים השבוע (שני) דיון ארוך ומפותל בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא מדיניות הפרקליטות והמשטרה בעניין קיום הפגנות בימי המלחמה. 

דברים שאמר יועצו של השר, עו"ד דוד בבלי, עשויים לרמז שהתשובה לשאלה היא חיובית, אם כי בדיון לא ניתנו תשובות ברורות לשאלות הח"כים בנושא. 

תחילה דיווח בבלי על שינוי "נקודת האיזון" כמו שהוא כינה אותה, "דברים שבעבר הייתה יותר סובלנות כלפיהם, היום ברור לכולם שאי אפשר לגלות כלפיהם סובלנות. אני אתן לכם דוגמה. משנה לפרקליט המדינה לשעבר, נורית ליטמן, בזמנו כתבה ש'ברוח ודם נפדה את פלסטין', זה לא בהכרח הסתה לטרור, ולא בהכרח צריך למנוע את זה. אני חושב שהיום ברור שנקודת האיזון השתנתה, אז כן, ודאי שהמשטרה פועלת בהתאם לחוק, ודאי שאי אפשר לאפשר הפגנות שתומכות בחמאס, ובוודאי שנקודת האיזון השתנתה". 

בשלב הזה ביקש ח"כ גלעד קריב (העבודה) לשאול את בבלי שאלה לגבי מדיניות השר באישור הפגנות. אף שיו"ר הוועדה שמחה רוטמן ניסה למנוע את הדברים, התנדב בבלי והשיב: "אם אתה רוצה יש מכתב של עורכת הדין עמית מררי שאומר שהשר יכול להתוות מדיניות כללית בהפגנות". ברקע נשמע ח"כ קריב שואל: "האם אפשר לקבל את התוויית המדיניות של השר?" ובבלי ממשיך ומסיים: "או לתת הנחיות". 

"לא. לתת הנחיות לא", קבע קריב כשרוטמן מנסה לסיים את חילופי הדברים בין השניים ושולח את קריב לבקש לקבל את הנחיות השר מלשכתו. מלשכת קריב נמסר ל"שקוף" שבכוונתם להוציא מכתב בנושא לשר לביטחון לאומי.

לצפייה בדיון המלא בוועדת החוקה – לחצו כאן

אמירותיו של קריב נשענות על פסיקת בג"ץ ממרץ השנה, שלפיה חל איסור על השר לביטחון פנים להוציא הנחיות אופרטיביות הנוגעות לטיפול המשטרה בהפגנות שהתקיימו במדינה נגד חוקי ההפיכה המשטרית. דבריו של יועץ השר מעלים עתה את השאלה המתבקשת האם למרות האיסור הקיים השר הפר את הוראות בג"ץ ונתן הנחיות אופרטיביות הנוגעות לטיפול בהפגנות, על אף שנאסר עליו לעשות זאת. 

"סובלנות וריבוי דעות נבחנים ברגעי משבר"

הדיון בוועדה התקיים לבקשתו של קריב וח"כים נוספים. קריב ציין בדבריו כי הבקשה נבעה מדיווחים ועדויות המציירים תמונה מדאיגה על התנהלות המשטרה מאז פרוץ המלחמה, בכל הקשור לשמירה על הזכות להפגין ועל חופש הביטוי, כשהדיווחים שקיבל כללו מקרי אלימות של שוטרים נגד מפגינים, שכללה אמירות פוליטיות חמורות מצד השוטרים. 

קריב ביקש לקבל תשובה האם יש שינוי באופן יישום הוראות החוק לגבי הדרישה לרישיון הפגנות, והאם התרחב השימוש בעילת "התקהלות בלתי חוקית" בפיזור הפגנות נגד המשך המלחמה בעזה, ולעיתים נגד הדרישה לשחרר תחילה את החטופים. 

סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, תת ניצב שמעון נחמני, טען כי המשטרה נמצאת בעומס רב וסובלת ממחסור בכוח אדם. לדבריו הטענות על אמירות פוליטיות של שוטרים הן רחוקות מהמציאות. עוד הוא הוסיף כי לא נעשה כל שינוי בהגדרות להענקת רישיון להפגנה, וגם לגבי התקהלות בלתי חוקית אין שינוי. 

גם ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים, עו"ד אייל זנדברג, הבהיר בשם המשרד כי אין כל שינוי מבחינת הפרקליטות באשר להגדרות הנדרשות כדי לקבל אישור להפגנה. לדבריו, "סובלנות וריבוי של דעות נבחנים דווקא ברגעים קשים כאשר קשה להכיל דעות אחרות", אך הוסיף מצד שני כי חופש הביטוי הוא לא זכות מוחלטת ויש מצבים שלמשטרה מותר להטיל הגבלות על החופש להפגין.