הסדר ניגוד עניינים? נתניהו נפגש עם לוין 32 פעמים בפחות מחצי שנה 

מניתוח יומני הפגישות של שר המשפטים יריב לוין שהתפרסמו בשבוע שעבר, ניתן להצביע על 32 פגישות אישיות שהתקיימו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בחמישה חודשים וחצי, בין התאריכים חמישה בינואר ועד 13 ביוני. היקף השעות של הפגישות עומד על 57.5 שעות של פגישות. הנתון מתייחס לפגישות אישיות בין השניים בלבד, ואיננו כולל מפגשים מרובי משתתפים כמו ישיבות ממשלה, ישיבות סיעה או כל פורום אחר, שכאלה התקיימו עוד עשרות רבות. מהיומנים עולה שאין גורם שאיננו נמנה על צוות לשכת השר לוין אותו הוא פגש יותר פעמים ולמשך זמן ממושך יותר מאשר נתניהו.

בשני מקרים נפגשו השניים שלוש פעמים ביממה. באחד מהם (11 ביוני), היקף הזמן של שלושת הפגישות עמד על יותר משבע שעות. יממה לאחר מכן הם נפגשו לעוד ארבע שעות, ויממה לאחר מכן לעוד שבע שעות בפגישה שהסתיימה ב-2:30 בלילה. קיים מתאם בשני הימים האלה לדיווחי תקשורת הנוגעים לאיומי שר המשפטים לכאורה להתפטר מתפקידו ולגבי מתח הקיים בין נתניהו ולוין. בדיווחים נטען כי נתניהו התכוון "לרכך" את יוזמות החקיקה, ושר המשפטים התנגד לכך נחרצות ואיים להתפטר.  

כמה נפגשו בנט וסער?

לגבי השאלה אם מדובר בכמות חריגה של פגישות התשובה היא חד-משמעית – כן. בדיקת יומני שר המשפטים הקודם, גדעון סער, מעלה שבתקופה הראשונה לכהונתו, כשבדקנו את ששת חודשי כהונתו הראשונים, סער נפגש עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט 11 פעמים לפגישות עבודה בארבע עיניים ובמשך זמן כולל שעמד על תשע שעות. מבחינת כמות שעות הפגישות של נתניהו-לוין הרי שהיא גדולה פי שישה מכמות השעות של בנט-סער בתקופה המקבילה. מבחינת כמות מספר הפגישות הרי שנתניהו-לוין נפגשו פי שלושה יותר מאשר בנט-סער. 

גם לעומת שרים אחרים המכהנים כיום ויומניהם פורסמו, הרי שמדובר בכמות מפגשים ושעות חריגה. במשך שלושת חודשי כהונתו הראשונים של שר התקשורת שלמה קרעי הוא פגש את נתניהו לשתי פגישות עבודה אישיות בלבד, באורך כולל של ארבע שעות בלבד. שר הכלכלה ניר ברקת פגשת את נתניהו בשבע פגישות עבודה אישיות בחצי שנה שאורכן הכולל עמד על 6.5 שעות.  

מחויב להסדר ניגוד עניינים נרחב

בימים אלה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עומלים על תגובת היועמ"שית לעתירת עו"ד דפנה הולץ לכנר, בשם קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" בראשות הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, הטוענת כי יש להחליט שנתניהו מנוע מלהמשיך לכהן בתפקידו לאור ניגודי העניינים החמורים בהם הוא מצוי. היועמ"שית מחויבת להגיש את עמדתה בתיק עד 20 באוגוסט, והדיון בבית המשפט העליון נקבע ל-12 בספטמבר. 

נתניהו הוא הראשון מקרב ראשי הממשלה שהמשיך לכהן, ואף להרכיב ממשלה חדשה, אחרי שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום ב-28 בינואר 2020. עתירה מ-2021 במטרה להוציא את רה"מ נתניהו לנבצרות בשל משפטיו, נדחתה גם בשל עמדת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט שטען כי "הסדר ניגוד העניינים נמצא על ידי בית המשפט כאמצעי מידתי שבכפוף לו המשיב יכול לכהן כראש ממשלה". 

אולם בישראל אין מנגנון של פיקוח ואכיפה של הסדרים מסוג זה. אין דרך לדעת האם במקרה זה רה"מ מקיים את המתחייב מההסדר בעניינו. שיחות ראש הממשלה בישראל אינן מוקלטות ומתועדות, וגם אין בידוק תקופתי של התנהלות המחויבים להסדרי ניגוד עניינים, אם בתשאול והצהרה עליה הם חותמים, או אם בביצוע בדיקות פוליגרף. לעת עתה המערכת יוצאת מתוך הנחה שנושאי התפקידים הנמצאים בניגודי עניינים יפעלו לפי ההסדר שהם מחויבים לו.  

בנובמבר 2020 פרסם היועמ"ש לשעבר בנדלבליט את הסכם ניגוד העניינים המחייב את נתניהו במהלך כהונתו. ההסכם תקף גם לגבי כהונת נתניהו הנוכחית, ולפיו נתניהו מנוע מלעסוק בתחומים רבים הנוגעים למערכת המשפט, או כפי שנאמר בהסכם: "עליך להימנע ממעורבות בהליכי החקיקה הממשלתיים העלולים להשפיע על ההליך הפלילי בעניינך או על תוצאותיו. זאת, בין אם מדובר בקביעה או בשינוי של נורמות פליליות המשפיעות על ההליך הפלילי בעניינך, בין אם מדובר בהסדרים ביחס לסדר הדין הפלילי המשפיעים על ההליך הפלילי בעניינך, בין אם מדובר בהסדרים ביחס לתוצאות אפשריות של ההליך הפלילי בעניינך או על עצם קיומו". 

סעיף 2 (7) העוסק בהיקף חובת ההימנעות, קובע כי "חובת ההימנעות המוטלת עליך מחמת ניגוד עניינים משתרעת גם על כל מעורבות בקבלת החלטות בעניינים המפורטים לעיל, וכן על כל פעולה שלך באמצעות כל גורם ממשלתי או אחר. בתוך כך, יצוין כי חובת ההימנעות אינה נוגעת רק לסמכויות המצויות בידיך כראש הממשלה, אלא גם להתערבותך בהחלטות המצויות בגדרי סמכויותיהם של שרי הממשלה השונים בעניינים המפורטים לעיל". 

הנושאים הרלוונטיים לפי ההסכם הם: החלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק, החלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, עיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת, וחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי.

חוקי המהפכה המשפטית של לוין

זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, שר המשפטים הציג את תוכניתו למהפכה משפטית בישראל. התכנית הבסיסית הראשונה נשענה על חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חקיקת "פסקת התגברות" ברוב של 61 ח"כים, חקיקה לפיה רק רוב של 12 מבין 15 שופטי עליון יוכלו לפסול חוק רגיל של הכנסת ולא יוכלו לדון כלל בחוקי יסוד, ביטול שימוש בעילת הסבירות (נחקק לאחרונה), והפיכת תפקיד היועמ"ש במשרד הממשלה למשרות אמון. 

לפחות לגבי השינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים מדובר בשינוי שמשליך ישירות על משפטי נתניהו ועל האפשרות שבעתיד יידרש לערער לבית המשפט העליון כנגד ההכרעה במשפטיו. במצב כזה לזהות היושבים בעליון עשויה להיות נגיעה ישירה לעתידו האישי של נתניהו. 

ב-23 במרץ הודיע רה"מ נתניהו בהצהרה כי אין בכוונתו לעצור את הליכי החקיקה של ההפיכה ומשטרית ומסר "אני נכנס לאירוע", למרות המגבלות החלות עליו לאור הסדר ניגוד העניינים שהוא מחויב לו. 

תגובות:

מלשכת שר המשפטים יריב לוין נמסר שאין ברצונם להגיב. 

לשכת ראש הממשלה לא מסרה תגובה.

עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון, שהגיש את העתירה הקודמת בנושא ניגודי העניינים של רה"מ בנימין נתניהו: "הנתונים שהתגלו כעת, מעלים חשש כבד שמא אכן התקיימה הפרה של הסדר ניגוד העניינים שנקבע כתנאי לכהונת נתניהו. קשה שלא להפריז בפגיעה האנושה של ראש הממשלה הנאשם בפלילים חמורים ופועל נגד מערכת התביעה והמשפט. נראה כי חסר גורם שיפקח ויאכוף באופן אקטיבי וחד-משמעי את הסדר ניגוד העניינים".

עו"ד דפנה הולץ לכנר: "חשוב להבין שהסדרי ניגוד עניינים נועדו לנבחרי ציבור ישרים אשר אינם רוצים לחטוא בפעולותיהם. הם אלו שפונים ליועצת המשפטית לממשלה ומבקשים שתבהיר להם במה מותר ובמה אסור להם לעסוק, כדי שלא יפעלו חלילה בניגוד עניינים. כך גם היועצת המשפטית לממשלה מבהירה במסגרת העתירה שלנו בעניין ניגוד העניינים של נתניהו, שהנטל בראש ובראשונה מוטל עליו להימנע מלפעול בניגוד עניינים. אלא שבמצב הדברים הנוכחי שאיננו מצב דברים רגיל, מדובר באדם שממילא הוגש נגדו כתב אישום בעברות כל כך חמורות שיש עימן קלון, לרבות עבירת השוחד, שהיא עברת השחיתות השלטונית החמורה ביותר, והעונש בגינה במידה ויורשע הוא החמור ביותר וכולל מאסר בפועל. במצב דברים כזה לצפות שבמאזן הכדאיות אדם ימנע בעצמו לפעול במצבי ניגוד עניינים יתכן שזו ציפייה שמוכיחה את עצמה שלא ריאלית".