ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ב-8.1 נסע השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לחופשת סקי באתר קלאב-מד בצרפת. ממידע שהגיע אלינו, עולה כי לאחר שהמריא, שמע ארדן על פיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב. השר, מסתבר, ניהל את את גופי החירום ממעמקי האלפים, ושב לישראל ב-13.1. מדובר בחופשה במסגרת "OTTOFEST', המתגאה במגוון פעילויות סקי, מוזיקה ושאר אטרקציות.
שרים רשאים כמובן לצאת לחופשות, אבל מאחר שארדן הוא אחד מנבחרי הציבור שלא מפרסם יומן בקביעות, איננו יודעים כמעט דבר על סדר היום שלו (למעט פעם אחת בעבר שנכפה עליו לפרסם את יומנו במסגרת חוק חופש המידע).
כאשר כל המידע מושחר, כמו במקרה של ארדן, המעט שכן מתגלה, גם אם הוא צהוב, הופך להיות לגיטימי ומולבן. נבחרי הציבור שלא נוהגים לחשוף מה הם באמת עושים, אלא משתפים אותנו – אלא אם אלה הגיגים בפייסבוק – חייבים להבין שזה לא מספיק.
ברגע שהח"כים שקופים, הרי שהרכילות עליהם הופכת ללא רלוונטית. רואים זאת שוב ושוב אצל מי שמקפיד על שקיפות כמדיניות. דוגמה מעניינת מגיעה מכיוונו של יו"ר ועדת סל התרופות, אשר אמר לאחרונה כי מאז שפתחו את הוועדה שלו לשקיפות ציבורית – התקשורת לא מתעניינת ואפשר לעבוד בשקט. לא כך המצב בקרב 105 נבחרי ציבור, אשר עדיין לא מפרסמים אף חלק מהיומן שלהם.
תגובת לשכת ארדן: "בניגוד לנטען, השר ארדן דווקא פרסם בעבר את יומנו וכן את הסדר ניגוד העניינים עליו חתם, והם זמינים לעיון הציבור באתר התנועה לחופש המידע. יתרה מזאת, בימים אלו מתבצעת בלשכת השר עבודת הכנה לצורך פרסום יומן השר לשנת 2016, ועם סיומה בשבועות הקרובים יתפרסם היומן".
יומנו החדש של ארדן, אגב, יתפרסם בעקבות בקשה נוספת שהוגשה. לכאורה אין מה לברך על כך – זוהי חובתו. אלא שבנוף שרי הממשלה דווקא ארדן בולט לטובה, בעוד שרובם מצפצפים על הנהלים ולא מפרסמים כלום.
החזון שלנו הוא פרסום כלל היומנים של הח"כים, דבר שייעשה מתוך נורמה, וכן מתוך חובה מוסרית וערכית. יש כיום שלל דרכים לפרסם יומן באחריות ובזהירות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק