עצות לשרה השקופה איילת שקד

"מגבירים את השקיפות. מהיום, כל הצעות החוק שיעלו בוועדת השרים לחקיקה ייחשפו לציבור!", התגאתה לאחרונה איילת שקד. שרת המשפטים הדגישה כי מדובר ב"צעד כפול של שקיפות והנגשה". באינספור הודעות ששלחו אלי (תומר) תומכי שקיפות נרגשים מרחבי הארץ, השרה לא החמיצה אף קלישאה: "אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה הוא השקיפות. היא אור השמש שמחטא, והיא זו שמאפשרת לציבור לבחון את נבחריו שבוע אחר שבוע". שורת המחץ? "סוף דבר כולנו מחויבים בראש ובראשונה אליכם, הציבור".

ה"צעד הכפול" מצא דרכו לידיעות מפרגנות וזכה לשיתופים רבים. התנועה לאיכות השלטון התלהבה.

לעובדות: ועדת השרים לחקיקה היא אכן הוועדה החשובה בישראל. היא מייתרת את המליאה ומגחיכה את עקרון "הפרדת הרשויות". הצעות חוק שאושרו בוועדה יאושרו גם במליאה, כי הן נהנות מהרוב האוטומטי של הקואליציה. הוועדה הופכת אפוא את חברי הסיעות הקואליציוניות לבובות על חוט. לחותמת גומי על החלטותיה.

הצעות שהוועדה הפילה – אף אם עשתה זאת מסיבות לא ענייניות – יידחו במליאה אוטומטית.

איך אני יודע שישנן סיבות לא ענייניות לדחייתן של הצעות חוק בוועדה? בזכות הדלפות. ולמה אני זקוק להדלפות מוועדה ממשלתית רשמית שמשמשת בסך הכול כחולייה אחת בשרשרת החקיקה? כי השקיפות מרגישה בוועדה כמו שישראלי מרגיש בטהרן.

דיוני הוועדה מתקיימים בלי פרוטוקולים, ואין בה אפילו רישום של הצבעות. ליוזמה השבועית הקבועה שלנו – חשיפת הצבעות וולנטארית – נענו שלושה שרים בלבד: איילת שקד, גילה גמליאל ואבי גבאי (שבינתיים פרש).

אין לנו מושג כיצד מצביעים שאר השרים בנושאים שמשפיעים על חיי היום-יום שלנו, אילו ניירות עמדה מוצגים בפניהם או מהם השיקולים המנחים אותם. וזאת, אף על פי שמדי שבוע אנחנו פונים לשרים ומציעים להם דרכים מגוונות לשתף את הציבור בהכרעותיהם. וחבל, כי מימין ומשמאל ייהנו משקיפות בנושא ויוכלו לזכות בדין וחשבון אמיתי של נבחרי הציבור במקומות בהן אין תירוצים – כל אחד יכול להצביע עם נטיית ליבו.

אם כך, על איזו מהפכה בישרה השרה שקד?

על השקת ניוזלטר. לא, זו לא בדיחה. מאחורי המילים הגרנדיוזיות מגלים שבסך הכול נוספה כעת האפשרות לקבל ישירות למייל את הצעות החוק שמגיעות לוועדה ושכבר מפורסמות ברשת ממילא. זה הכול. פחות או יותר כמו לשכור שליח שיביא את עיתון הבוקר מהכניסה לבית אל שולחן המטבח.

למען ההגינות, השרה שקד באמת היתה רוצה לפתוח את הוועדה לציבור – אלא שידיה כבולות. ראש הממשלה בנימין נתניהו מאמין שהאפלה בוועדה מחזקת אותו, משום שכך הוא פטור מן הצורך להגן על ההחלטות המתקבלות בה. שקד בוחרת את מלחמותיה; ואת הקרב הזה אינה מעוניינת לנהל.

וחבל, כי כאמור שקד בעצמה מוכיחה שהדבר אפשרי. למעשה כשהשרים רוצים להוכיח לציבור שהם משרתיו- כפי שקרה סביב חוק ההסדרה – הם אכן חשפו את הצבעותיהם. אבל מה לגבי שאר הזמן? מה לגבי חוקים שלא בכותרות אך משפיעות על חיינו לא פחות- לטוב ולרע? כאן מחליטים השרים לזלזל באינטליגנציה שלנו. ולמי שחושב שמדובר בעניין שייטיב עם האופוזיציה- טועה ובגדול. ח"כים רבים מהקואליציה, דוגמת בצלאל סמוטריץ' מתחו ביקורת חמורה על חוסר השקיפות בוועדה.

הרי בזכותה נופלים גם חוקים שחשובים לבוחריהם -דוגמת פירוק מועצות ריכוזיות- מסיבות לא ענייניות.

אז סיכמנו שהנושא חשוב, אולם בעת הזאת קשה לשינוי.

אבל הנה החדשות הטובות: אם השרה את באמת רוצה להגביר את השקיפות, ולהחדיר למסדרונות את "אור השמש", כן עומדות לרשותך אינספור דרכים אחרות ומצוינות לעשות זאת – פתרונות שכשרת המשפטים את יכולה ליישם מיד!

נחלץ לעזרתך:

את יכולה למנות ועדה ציבורית, בראשות שופט בדימוס, שתקבל מנבחרי ציבור הצהרות הון, פירוט של תיקי מניות ויומני פגישות עם לוביסטים ואנשי עסקים. ועדה כזו תוכל לוודא שאכן האינטרס הציבורי הוא שמוביל אותם לאורך כהונתם, ולא "עשייה לביתם". נכון אמנם שהכנסת אינה מוכנה עדיין לחוקק חוק בנושא, אבל אם יוסדר המנגנון, יצטרפו עוד ח"כים, שאם לא כן, הציבור ישאל אותם "מה יש להם להסתיר?"

את יכולה לפרסם את ההסכמים למניעת ניגודי עניינים של הפקידוּת הבכירה והשרים. את יכולה לקדם חשיפה של רשימות לקוחות של יועצים לשרים שבמקביל מייעצים למגזר הפרטי, כמו במקרה של עו"ד דוד שמרון – שהוא אחד מני רבים.

כשרת המשפטים, את יכולה, למשל, לבטל את הפטור השערורייתי של ארגוני עובדים וגופים נוספים מפיקוח ובקרה שהם זוכים לו כתוצאה מפרצה בחוק. את מסוגלת להגביל אפשרויות להעניק תרומות עתק אנונימיות לעמותות.

אפילו באותה ועדת שרים לחקיקה- ובשאר ועדות השרים, כבוד השרה, את יכולה לפעול למתן פומבי של חווֹת הדעת המוגשות לשרים לקראת הדיונים.

בקצרה, בידייך שרת המשפטים המפתחות להפוך את השקיפות מסיסמה לנורמה, וכך להזניק את אמון הציבור בשלטון. אולי זה לא יפתח את מהדורות החדשות – אבל זה בהחלט יכניס את שמך גם לניוזלטרים וגם לספרי ההיסטוריה.