פגישות עם שמרון ושורת עיתונאים: נחשפו החלקים שנתניהו מחק מיומנו

ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נאלץ להעביר פעם נוספת לידי הציבור את יומנו משנת 2015, זאת בעקבות פסיקת בית-המשפט ובקשה לפי ביזיון בית-המשפט שהוגשה נגדו לאחרונה.

נתניהו כבר העביר בעבר לידי הציבור את היומן, לאחר הליכים משפטיים שהתמשכו שנים, אך חלקים רבים ממנו הושחרו והסריקה היתה באיכות ירודה ובפורמט שאינו ניתן לחיפוש. כעת נאלץ נתניהו לחשוף פעם נוספת את היומן, באיכות סריקה גבוהה יותר וכאשר חלק מההשחרות הוסרו.

חלקי היומן שנחשפו

היומן ה"חדש" מגלה כי נתניהו הסתיר, בפעם הקודמת שמסר את היומן, פגישות רבות עם עורך דינו דוד שמרון, מהאנשים המקורבים אליו ביותר ומי שהיה חשוד בפרשת הצוללות. עוד הסתיר נתניהו פגישות עם עורכי הדין יעקב בורובסקי, מיכאל ראבילו ויוסי כהן. עילת העתירה המקורית לחשיפת היומן היתה כדי לגלות לציבור כמה זמן מקדיש נתניהו לחקירותיו.

נתניהו הסתיר פרטים רבים נוספים, בהם למשל 15 פגישות עם יועצו הפוליטי דאז קובי צורף. גם פגישות עם עיתונאים הוסתרו, בהם אילה חסון, אמיר תיבון, יעקב ברדוגו, אמנון אברמוביץ' ורזי ברקאי.

באופן תמוה, בחר כעת נתניהו להשחיר פרטים שחשף בפעם הקודמת שמסר את היומן, בין השאר פגישות רבות עם יועצים שונים, חלקם עדי תביעה במשפטי האלפים ועם דמויות אחרות הקשורות לאישומי השחיתות. שנת 2015 היתה, כזכור, שנת בחירות, ואירועים שהתרחשו בה עומדים, כידוע, במרכז הפרשיות הפליליות בהן נאשם נתניהו.

הדפוס חסר ההסבר של ההשחרות, אלו שהוסרו ואלו שנוספו כעת, מעורר שאלה לגבי השימוש של משרד ראש הממשלה באמתלה של "הגנה על ביטחון המדינה" כדי להצדיק הסתרת מידע מהציבור על מעשיו של ראש הממשלה מתוקף תפקידו.

כאמור, השוואה בין המידע שנכלל ביומן 2015 שנחשף בעבר לבין המידע שנכלל ביומן 2015 שנחשף כעת מעלה עשרות פגישות שצונזרו בגרסה הקודמת וכעת נחשפו. עם זאת, עשרות פגישות עם שלל גורמים, בהם פוליטיקאים ועיתונאים, שנחשפו בגרסה הקודמת של יומן 2015 הושחרו בגרסה הנוכחית.

עיון מקביל בשתי גרסאות היומן חושף חוסר עקביות בהחלטה איזה מידע להשחיר ולצנזר ואיזה מידע לחשוף ומעורר תהיה לגבי עשרות ומאות ההשחרות שבוצעו ביומנים לשנים 2016-2018, מהם קיבל הציבור גרסה אחת בלבד.

בתחילת שנת 2021, אחרי מאבק משפטי ממושך, ניאותו נתניהו ומשרד ראש הממשלה להעביר גרסה מושחרת ומצונזרת בכבדות של יומנו משנת 2015. היומן הועבר לידי עיתון "הארץ" ועמותת הצלחה בעקבות עתירת חופש מידע שהגישו לבית-המשפט המחוזי בירושלים. את "הארץ" ייצגה עו"ד טל ליבליך ואילו עמותת הצלחה יוצגה על ידי עו"ד אלעד מן, אז יו"ר עמותת העין השביעית.

כמה חודשים לאחר מכן, בעקבות פסק-דין בעתירה, הוגשו היומנים לשנים 2016-2018, וזאת כשהם מושחרים לפי כללים שקבע השופט עודד שחם מבית-המשפט המחוזי בירושלים (החבר גם בהרכב השופטים שדן במשפט המו"לים). השופט שחם הגביל את השחרת היומנים והורה לנתניהו ולמשרד ראש הממשלה להסיר ההשחרות בין היתר מאירועים רבי משתתפים וממיקומים של אירועים פומביים רשמיים. כמו כן הורה למסור את היומנים כשהם בפורמט הניתן לחיפוש.

לאחר שנתניהו ולשכת ראש הממשלה העבירו את היומנים לשנים 2016-2018, ובעקבות השוואה עם דפי יומן של נתניהו שתפסה המשטרה במסגרת חקירת הפרשה המכונה "תיק 4000", ואשר הוגשו לבית-המשפט כמוצגים במשפט המו"לים, נחשף כאן כי נתניהו ניהל יומן כפול.

נתניהו העביר לרשות הציבור גרסה מוגבלת מראש של יומניו, שממנה נעדרות הערות משמעותיות אשר נוספו לדפים בכתב יד ופירטו פגישות שלו בין היתר עם ספנסר פרטרידג', איש עסקים שהלווה לו שני מיליון שקלים למימון הגנתו המשפטית והעניק לו חליפות וסיגרים; שלדון ומרים אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" ששירת אותו בנאמנות במשך שנים ארוכות; ארנון מילצ'ן, המיליארדר שלפי כתב האישום נגד נתניהו המטיר עליו ועל רעייתו שרה נתניהו מתנות במאות אלפי שקלים; ושאול ואיריס אלוביץ', שעל פי כתב האישום שיחדו את נתניהו כשנתנו לו אפשרות לשלוט על תכנים המתפרסמים באתר "וואלה".

באותו פסק-הדין שאילץ את נתניהו לחשוף לציבור (חלקית) את יומניו לשנים 2016-2018 קבע השופט שחם כי את היומן לשנת 2015 יש למסור מחדש, בהתאם לכללים שקבע. בתחילת החודש הוגשה לבית-המשפט בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט בטענה כי נתניהו אינו ממלא את שהוטל עליו ואינו מעביר את הגרסה החדשה של יומן 2015. לפני ימים אחדים העביר נתניהו את הגרסה החדשה של היומן.

בגרסה החדשה של יומן 2015 עדיין מושחרים או נעדרים כליל הפרטים שהופיעו ביומן שתפסה המשטרה מכוח צו חיפוש במסגרת חקירת העבירות הפליליות שבהן מואשם נתניהו. עם זאת, יש בגרסה החדשה שלל פרטים שקודם לכן הוסתרו. חלק ניכר מהמידע שנחשף כעת נוגע לשיחות שקיים נתניהו עם מנהיגים זרים, פגישות עם ראשי השב"כ והמוסד, מפגשים עם טוני בלייר וכן מיקומי אירועים רבים שבהם נכח.

מלבד זאת אפשר למצוא ביומן החדש עוד 11 פגישות שקיים נתניהו עם עו"ד דוד שמרון, מקורבו וקרוב משפחתו של נתניהו. באחד המקרים נמחק שמו של שמרון, לצד שמו של עו"ד יעקב בורובסקי, משתי פגישות רבות משתתפים שקיים נתניהו ב-16.2.2015 לקראת פרסומו של דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, שראה אור למחרת והוקדש להוצאות מעונות ראש הממשלה. עוד נחשפו ביומן בגרסתו החדשה שתי פגישות שקיים נתניהו עם עו"ד מיכאל ראבילו ב-9.12.15 ופגישה אחת שקיים יום קודם לכן עם עו"ד יוסי כהן.

בגרסה החדשה של היומן נמצאים גם 5 ימים שנעדרו כליל משום מה מהגרסה הקודמת, ה-16-20.4.15. בימים הללו, כך מסתבר, נפגש נתניהו עם העיתונאית אילה חסון, שגם בניכוי הפגישה הזו היתה באותה שנה לעיתונאית שזכתה למספר הפגישות הגדול ביותר עם נתניהו לפי היומן.

פגישות נוספות של נתניהו עם עיתונאים, שהתגלו מהסרת השחרות, כוללות את אמיר תיבון, שכתב אז באתר "וואלה", היה לאחד ממבקריו החריפים של נתניהו באתר והפך מושא שכיח לתלונות בקרב בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ'; יעקב ברדוגו, מנאמניו הגדולים של נתניהו, ששנה לאחר מכן קודם לעמדת מפתח בגלי-צה"ל; פרשן חדשות 12 אמנון אברמוביץ', ממבקריו הגדולים של נתניהו; וכן רזי ברקאי, אף הוא מבקר של נתניהו (ומפקדו לשעבר בטירונות), שנפגש בדצמבר 2015 עם נתניהו ושי חייק, דוברו של ראש הממשלה באותה תקופה.

שתי פגישות שהושחרו בגרסה הקודמת של יומן 2015 ונחשפו כעת היו לנתניהו עם פעיל הליכוד אביהו סופר, שהפך לבקשתו לפובליציסט המקדם את עמדותיו, בין היתר ב"מעריב". באחת הפגישות של סופר עם נתניהו השתתף גם חבר הליכוד קובי צורף. ביומן בגרסתו החדשה עוד כ-15 פגישות עם צורף, כמעט כולן הושחרו מהיומן בגרסתו הקודמת.

שם נוסף ראוי לציון, אשר נמחק מהגרסה הקודמת ונחשף בנוכחית, הוא שמו של אלן רות', שב-23.2 השתתף בפגישה עם נתניהו לצד אופיר אקוניס, צחי הנגבי, יריב לוין, גילה גמליאל, מירי רגב ויואב קיש. ביומן בגרסתו הקודמת הופיעו שמות כל יתר המשתתפים בפגישה אך ביומן הנוכחי נוסף להם גם שמו של רות' [ביומן נכתב השם "אלן רוט"]. רות' הוגדר ב"הארץ" כיד ימינו של המיליארדר רון לאודר, שהיה בעבר מקורב לנתניהו. על פי "הארץ", בשנת 2010 רות' העביר דמי ייעוץ בסך 105 אלף דולר לארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו וכיום עד המדינה נגדו.

עוד עולה מגרסת היומן החדשה כי נתניהו נפגש באותה שנה פעמיים עם בני משפחת אברה מנגיסטו ופעם אחת עם ניר בן-משה, שהיה אז עוזר למנכ"ל משרד הביטחון. בתחום התקשורת מעניין לציין כי ביוני 2015 קיים נתניהו שיחת טלפון עם יו"ר הרשות השנייה אוה מדז'יבוז' ועם השר אופיר אקוניס, שיחה שמשום מה נמחקה גם היא מהגרסה הקודמת של היומן. בנוסף התברר כעת כי אחת משתי הפגישות שקיים נתניהו בשנת 2015 עם עורך "ישראל היום" דאז עמוס רגב התרחשה בביתו של ראש הממשלה, מידע שגם הוא צונזר בפעם הקודמת (הפגישה השנייה התקיימה בלשכת ראש הממשלה).

לצד מידע בעל ערך שנחשף בגרסה הנוכחית, ישנם פריטים רבים שנחשפו כעת אך כלל לא ברור מדוע צונזרו בגרסה הקודמת. עלייה לקבר של בן-ציון נתניהו, אביו המנוח של ראש הממשלה, למשל. או פגישה עם ניר חפץ, שהיה אז הדובר האישי של משפחת נתניהו. גם ראיון לרדיו קול-ברמה צונזר משום מה בפעם הקודמת, וכך גם מפגש עם בלוגרים ופעילי רשת ומפגש של חוג התנ"ך שקיים נתניהו.

השחרה מזוגזגת

תמיהה גדולה עוד יותר מתעוררת למראה עשרות מקרים שבהם מידע שכבר נחשף בגרסה הקודמת של היומן צונזר בגרסה הנוכחית. כ-150 רשומות שנכללו ביומן ונחשפו בגרסתו הקודמת צונזרו הפעם. בין היתר מדובר בעשרות פגישות של נתניהו עם כותב הנאומים שלו חגי חריף (ואחת עם ארז תדמור, שאף הוא כתב נאומים לנתניהו באותה תקופה), עם שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר, עם יועציו יונתן שכטר, לירן דן ורן ברץ, עם אנשי המדיה החברתית שלו טופז לוק ויונתן אוריך או עם דובריו בועז סטמבלר, מארק רגב וניר חפץ.

את ההשחרות ביומן ביצעו שני גורמים: נתניהו עצמו, בעילת פגיעה בפרטיות, ומשרד ראש הממשלה, בעילה של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בפרטיות של צד שלישי. לצד ההשחרות שביצע משרד ראש הממשלה מופיעות הערות בכתב יד המבהירות את סיבת ההשחרה: "פרטיות צד ג'" (במקרים של ביקורי נתניהו בבתי פעילי ליכוד, לדוגמה, הושחרה כתובתם) או האותיות ב.מ, המלמדות על סוגיה שטעונה לכאורה צנזור בשל ביטחון המדינה.

חלק מההשחרות שבוצעו במשרד ראש הממשלה מטעמי הגנה על ביטחון המדינה מחקו מידע שכבר נחשף בגרסה הקודמת של יומן 2015. השוואה בין היומנים מעוררת תהיה לגבי הצדקת ההשחרה מטעמי ביטחון המדינה. כך, למשל, בדפים של חודש ינואר 2015 הושחרה פגישה עם הערת ב.מ שביומן הקודם קראה "זמן לתקשורת בטיפול ניר", כלומר פגישה תמימה למראה עם הדובר חפץ; בפברואר הושחרה עם הערה דומה השורה "הערכת מצב במשרד לבט"פ", פגישה שנוגעת ככל הנראה לביטחון המדינה אך ללא כל פירוט שיכול על פניו להצדיק את מחיקתה.

עוד הושחרו ביומן בטענה לפגיעה בביטחון המדינה שיחת טלפון עם ג'ון קרי, המילה "התייעצות", וכמה פגישות מרובות משתתפים, כולל משה יעלון, עו"ד יצחק מולכו, אורי אריאל, זאב חבר (זמביש), זאב אלקין, מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ויועצו גיל לימון, נפתלי בנט, סילבן שלום, איילת שקד, ישראל כץ, ראש המל"ל יוסי כהן, החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו ואחרים.

ההחלטה התמוהה ביותר בהקשר זה היא השחרה מטעמי ביטחון המדינה שחוזרת לאורך שנת 2015 חמש פעמים, של פגישות עם שר הביטחון דאז משה יעלון. לפי הגרסה הקודמת של היומן, כל שהיה מלכתחילה ביומן הוא צמד המילים "שר הביטחון", ללא כל פירוט על נושא הפגישה.

המחיקה של הפגישות הללו מעוררת את השאלה האם כל המחיקות מטעמי ביטחון המדינה ביומנים של השנים 2016-2018 היו מוצדקות.

בין הפגישות שהושחרו על ידי נתניהו, ונגלו בגרסה הקודמת של היומן, ניתן לאתר פגישות עם העיתונאים ואנשי התקשורת עמרי נחמיאס (אז הכתב הפוליטי של "וואלה"), ערן טיפנברון ואמנון מרנדה (אז העורך של ynet וסגנו), אילה חסון, אודי סגל, צ'יקו מנשה (פעמיים), ארי שביט (פעמיים), הפרשן האמריקאי ביל קריסטול, מנכ"ל ערוץ 10 באותה תקופה יוסי ורשבסקי ואיש העסקים אביב גלעדי שהיה מבעלי הערוץ, וכן איש התקשורת דידי הררי ששימש מדי פעם גם כיועץ של נתניהו.

נתניהו גם מחק משום מה מגרסת היומן החדשה שאת שמו של יואל בריס, היועץ המשפטי במשרד האוצר דאז, מרשימת משתתפי פגישה בפברואר 2015; מחק זמן שהוקדש ל"צילום לוואלה"; מחק פגישה עם אופיר אקוניס, בועז סטמבלר וניר חפץ; כמה מועדים ששמר ביומנו ל"צילומי ברכה"; מועדים אחרים שנשמרו לצורך הצבעות בכנסת; פגישות עם אורן הלמן, אריה דרעי, גל הרשקוביץ, עו"ד מולכו, מבקר המדינה יוסף שפירא וצוותו, הדיפלומטים צבי חפץ ויוסי שלי, המזרחן שמעון שפירא, עו"ד דניאל רייזנר ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, דורי גולד, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ראש פורום קהלת לכלכלה מיכאל שראל והמיליארדר הדרום-אפריקאי אריק סמסון.

עוד מחק נתניהו פגישה שקיים עם ראש המטה במשרד התקשורת איתן צפריר, ששמו שב ועלה במשפט המו"לים כנציגו של נתניהו במשרד תחת המנכ"ל הלעומתי אבי ברגר, וכן פגישה שקיים בסוף 2015 בהשתתפות מנכ"ל קבוצת סבן-קפיטול אדם צ'סנוף, אילון שלו ומנכ"ל משרד התקשורת מומו פילבר. בעדותו במשפט המו"לים סיפר פילבר על האיומים שספג מצ'סנוף, אשר לא היה מרוצה מהיחס של המשרד למתחרה הגדולה שלו בזק, שהיתה אז בשליטת אלוביץ'.

לעיתים קרובות קשה למצוא שיטתיות הן בהחלטות נתניהו למחוק פגישות בגרסה הראשונה של היומן ששחרר לציבור והן בהחלטותיו לגבי הגרסה השנייה. כך, לדוגמה, בגרסה הראשונה של היומן נמחקה על ידי נתניהו פגישה מה-29.11.15 שנועדה להתכונן לשיחה עם מזכיר המדינה ג'ון קרי. הפגישה נחשפה בגרסת היומן החדשה. לעומת זאת, פגישה שהתקיימה כמה ימים קודם לכן, ב-24.11, ואשר הוקדשה גם היא להכנה לקראת הפגישה עם קרי, נותרה חשופה בגרסה הקודמת של היומן אך נמחקה בזו הנוכחית.

בנוסף, בעוד היומן החדש מגלה 11 פגישות עם עו"ד שמרון שנמחקו מהיומן בגרסתו הקודמת, פגישה אחרת עם עו"ד שמרון שדווקא הופיעה בגרסה הקודמת של היומן נמחקה מזו החדשה.

להיכן נעלמה פגישת מרינלי

סוגיה נוספת שטרם באה אל פתרונה נוגעת לפגישות שקיים נתניהו בימים 25-26.8.2015. בעדותו במשפט המו"לים סיפר עד המדינה שלמה פילבר כיצד בערבו של ה-25.8 זומן להגיע לבית פרטי בקיסריה, שם פגש את נתניהו לצד אדם שלא ידע את זהותו (לימים יתברר כי היה זה פול מרינלי, נציגו של המולטי-מיליאדר לארי אליסון). נתניהו ביקש מפילבר להציג בפני האיש הזר את מפת התקשורת הישראלית, עם דגש על קבוצת התקשורת של המו"ל ארנון (נוני) מוזס, שעומד בימים אלה לדין לצד נתניהו באשמת שוחד.

לפי הראיות שעלו במשפט המו"לים, נתניהו ביקש לעניין את אליסון באפשרות לרכוש מניות בקבוצת ידיעות-אחרונות, כחלק ממהלך רחב היקף לשלוט באופן שבו הוא ומשפחתו מסוקרים בתקשורת בישראל.

ביומן של נתניהו, בשתי הגרסאות, הפגישות ביום זה מושחרות. לנוכח זאת פנתה עמותת הצלחה בחודש אפריל האחרון למשרד ראש הממשלה וטענה כי "כעולה מעדותו של פילבר, לא היה מקום להשחיר פגישות אלו שכן הסייגים של פרטיות ו/או בטחון אינם נוגעים אליהם".

יחד עם היומן בגרסתו החדשה מסרה היחידה לחופש המידע במשרד ראש הממשלה את תשובתה גם לבקשה זו. "בשני התאריכים האמורים לא השחיר המשרד כל פרט מידע – בין מטעמי ביטחון המדינה ובין מטעמי פרטיות צד ג'. כל ההשחרות המופיעות בדפי היומן האמורים נעשו על ידי ראש הממשלה לשעבר או מי מטעמו".

בשל כך, טענו במשרד ראש הממשלה, אין להם "יכולת לעיין ברשומות היומן המופיעות בימים אלו – וממילא אין ביכולתם, או בסמכותם, להכריע באשר לטיבן של הפגישות".

בעמותת הצלחה כבר פנו לנתניהו כדי שיסביר מדוע בחר להשחיר את הפגישות בתאריך זה, בטרם יפנו שוב לערכאות כדי לאלץ אותו לחשוף את שרשום ביומנו.