ראש הממשלה מסתיר את הקניות שלו מכספכם

בשנים האחרונות שורה של ארגונים חברתיים וכלי תקשורת תבעו לחשוף את ההוצאות המפורטות של משרדי הממשלה – אלמנט בסיסי בדמוקרטיה חפצת דין וחשבון. בשלהי 2015 המאבק נשא פירות וסוף סוף אושר נוהל מהפכני של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים על ידי שרי האוצר והמשפטים, משה כחלון ואיילת שקד. חד וחלק הוכרע כי כלל ההוצאות הממשלתיות ושמות הספקים יועלו לרשת.

ואכן בחודשים האחרונים, אחד אחרי השני, עלו האקסלים המפורטים לאתר היחידה לחופש המידע. מעלות השתייה המתוקה, דרך המחיר של ייעוץ חיצוני, וכלה בהיקף לינות השרים במלונות; לכל שקל שיוצא מכיסנו יש כעת כתובת.

בעצם לא לכל שקל, אלא לכל מחצית השקל. כמעט מחצית מתוך 46 הרשויות הקיימות פועלות בימים אלו בניגוד לנהלים ומסרבות להעלות את הוצאותיהן.

לא שווה ולא בין שווים

איך כמעט חצי ממשלה עוברת על החוק? אולי כי בין המשרדים הסוררים מסתתר לו משרד די בולט, למעשה זה שאמור להוביל את מהפכת השקיפות, לשמש דוגמא ולהניף את הלפיד שיגרש את החשכה: משרד ראש הממשלה.

אני יודע שרבים מכם לא מתפלאים, אבל אני כן. איך לעזאזל משרד מקבל ההחלטות מס' 1 ממשיך לכהן כמסתיר מס' 1?
תבינו, הדד-ליין לפרסום ההוצאות היה ב-29 בפברואר 2016. בשבוע הקרוב ינחת עלינו הדד-ליין לפרסום הוצאות הרבעון הראשון של 2016. משרד ראש הממשלה לא העלה, לא את הוצאות 2015 ולא את של 2016. אי אפשר לטעון לתום לב, המשרד והעומד בראשו בנימין נתניהו, הפסידו באחרונה בבית המשפט בעתירה בנושא לתנועה לחופש המידע. איך הם מעזים?

השקיפות בכלל אמורה לשמור עליהם

המשרדים שמסרבים לפרסם את הוצאותיהם, מלבד משרד ראש הממשלה, הם: משרדי הפנים, התקשורת, הגנת הסביבה, שיתוף פעולה אזורי ופיתוח הנגב והגליל, שירותי דת, העלייה והקליטה, החינוך, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות החברות הממשלתיות, הרשות הארצית לכבאות והצלה, רשות המסים בישראל, רשות התעופה האזרחית, הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, השירות המטאורולוגי הישראלי והשירותים הווטרינריים.
אלא שכשהמנהיג עצמו דוגל בהסתרה, תאשימו את המשרדים הכפופים לו? זה מאכזב במיוחד משום ששקיפות קודם כל שומרת על נבחרי הציבור מלבצע שטויות. הרי ברגע שאתה מודע לכך שכל מהלך פיננסי הוא פומבי, לא תעז לבצע שימוש נלוז במשאבי הציבור.

תור הזהב?

שימו לב לנתון הבא: מקום המדינה הוקמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות, אפילו לא אחת מהן במהלך הקדנציות של בנימין נתניהו. אפס ועדות חקירה בעשר שנים. האם עידן ביבי הוא תור הזהב? לא ממש. מבצעים שהסתבכו, תקציבים שהתאיידו, דיור לעשירים ומנגנון פוליטי שקורץ למושחתים – אלו רק חלק מהמרורים שאכלנו בעשור הזה.

אלא שכל קריאה להקמת ועדה, מטורפדת באותה נחישות שהוא מקדיש להסתרת מידע. במקום לתעל את האנרגיה לתיקון הליקויים, ביבי מקדיש אותה לביטול הוועדות והתחמקות מדין וחשבון. הוא פעל בכל הכוח לגניזת ועדה שתחקור את השריפה בכרמל, או למשל לחיסול יוזמת ח"כים ערבים לחקור מדוע נפוץ כל כך נשק בלתי חוקי במגזר הערבי.

בקצרה, נתניהו אוהב אחריות – עד השלב שהוא אמור לשאת בה. כעת הורים שכולים קוראים להקמת ועדה סביב מחדל המנהרות. הם צודקים, לא חסרים מחדלים, חסרים מנהיגים שלא מסתירים או מטייחים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לאי-פרסום ההוצאות: "הנושא נמצא בטיפול ויועלה לאתר בזמן הקרוב".