הדוחות הסודיים: רק מפלגת מרצ הסכימה לחשוף איך השתמשה בכסף שלנו בבחירות

מכירים דמוקרטיה? אז היא עולה כסף. חפרנו בהוצאות נבחרי הציבור, פילחנו את הוצאות הכנסת ומשרדי הממשלה וכן הלאה. אבל הזנחנו את המפלגות – הדבר המעייף ההוא שמתווך לנו את הדמוקרטיה.

למה זה חשוב? כי אנו מממנים גם את המפלגות עצמן במיליונים (המפתח הוא בערך מיליון שקל עבור ח"כ בשנה). לאן הכסף הזה הולך?

סוד כמוס

תקשיבו קטע: הדוחות הכספיים של המפלגות – חסויים. שמעתם נכון – עלות הדמוקרטיה – לאן הולך הכסף שאנו מזרימים לבתים האידאולוגיים: סוד כמוס.

אלא שהתקשורת כלל לא מדברת על הנושא. הרי רק השם "מימון מפלגות" משמש גלולת שינה. הבעיה היא שכשלרשות הפוליטיקאים עומדים מיליוני שקלים לא מפוקחים, ובכן, זה בדרך כלל לא הרעיון המוצלח בהיסטוריה.

אני יודע שאתם לא מאמינים –  איך הם מעזים לשמור בכספת את הדוחות של הגופים הציבוריים ביותר במדינה? דוחות בהם לא מופיעים סודות גרעין אלא, למשל, השכר ששולם לשרית חדד כדי שתשיר לרה"מ "אתה תותח"?

אז נגיד לכם איך – כי המבוקרים קובעים את הכללים.

קלוגהפט פינת שוק הכרמל

הדוחות רק מועברים למבקר המדינה שמפרסם עיבודים חיוורים. המבקר למשל הלין על 9.6 מיליון שקל שהבית היהודי כתבו תחת 'הוצאות פרסום' ללא פירוט. לאן זה הולך? אולי מיליון מזה לקמפיינר המקורב משה קלוגהפט כפי שטען הארץ? אבל האחרון מכחיש, אז מי צודק? אין לדעת.

אולי נכסי המפלגה מועברים למקורבים בשוק הכרמל כפי שחשף אבנר הופשטיין בגלצ? אין לדעת.

אולי ניר חפץ היועץ של הליכוד ורה"מ קיבל הטבות דרך סעיפים מבוזרים? אין לדעת.

אז פנינו לכל המפלגות וביקשנו מהם את הדוחות המפורטים של הוצאותיהם ל-2014 ו-2015.

יש עתיד? התעלמו. המחנ"צ? התאיידו. למעשה כלל המפלגות מסתירות את הוצאותיהן להוציא את בל"ד שהעבירו דוחות חלקיים ומרצ.

מרצ למעשה היא המפלגה היחידה שהעבירה לא רק את הדוחות אלא הסכימה לפרט את ההוצאות (בתחתית הפוסט).

בליכוד ממדרים אפילו את המבקר

ומה לגבי מפלגת השלטון? יחד עם רן בנימיני מרשת ב' ראיינו את מבקר הפנים של הליכוד. הסתבר שבמפלגת ראש המדינה אפילו למבקר לא מעבירים את הדוחות הכספיים. המבקר, גילינו, אף תבע את הליכוד (המפלגה שלו, כן?) בדרישה שיעבירו לו את הדוחות. בראיון מרתק הוא מספר על החששות שלו להסתרת כספים למקורבים וספקים שקריים.

אני, אגב, לא חושב שהסיבה לכך היא שבליכוד שקרנים, אלא פשוט שאנשים, בכללי, מעדיפים אפילה וחוסר שקיפות כי אז הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. אלא שמדובר בכסף שלנו, והשקיפות תשמור עלינו, ולמען האמת גם עליהם מלעשות שטויות.

לסיכום, מומלץ לפנות למפלגה שהצבעתם לה ולדרוש לראות לאן הולך הכסף שלכם. אתם יכולים לדמיין משהו שצריך להיות יותר ציבורי?

נספחים של שקיפות וולנטארית

• דוח מרצ לאפריל -2015
• דוח מרצ לאפריל 2014
• דוח חד"ש

סעיף "יעוץ פוליטי ודוברות" בדוח של מרצ (היחידה שחשפה את דוחותיה המלאים) מתחלק בין מספר פרויקטים ואנשים שונים באופן הבא:

166,500 – משה דבי – אסטרטגיה תקשורתית

132,759 – ישראל כהן – יעוץ פוליטי מוניציפלי

59,500 – סקרים

30,500 – שלוש תקשורת – שיווק פוליטי

23,600 – אסף כרמל – כתיבה ועריכה

21,240 – אורי לברון – קמפיין מתפקדים

–

עדכון: עיתון "הארץ" והכתב חיים לוינסון עתרו בנושא לבית המשפט: