"תזכיר לי" – מה עושה המשרד להגנת הסביבה עם נושאים שאיננו מצליח לטפל בהם?

מתקנה חדשה שבדקנו עולה כי המשרד להגנת הסביבה מבקש לצמצם אחריות בשלושה תחומים אשר בהם נכשל בקידום המדיניות שהוטלה עליו:

(1) מחזור פסולת מכרות: המשרד מבקש לבטל חוק שמטרתו להגדיל את היקפי המחזור של פסולת הנכרת במכרות. המשרד היה אחראי לקבוע תקנות בנושא אך לטענתו לא הצליח להגיע להסכמות. עם מי? לא כתוב בתזכיר החוק.
לא רוצים להתאמץ ולקבוע תקינה? מה עושים? מבטלים.

(2) תקנות קרינה סלולרית: המשרד מבטל את אחריותו להתקין תקנות בטיחות בנושא. טיפה רקע: התקנות בנוגע למרחקי בטיחות ורמות הקרינה המותרת היו צריכות להיקבע עוד ב- 2007 (לפני 10 שנים!). מצד אחד, המשרד מציין שלא תהיה פגיעה בבריאות הציבור מאי התקנת התקנות אך מצד שני, גם שהתאמץ בשנה האחרונה להגיע להסכמות עם השרים הרלוונטיים (שר האנרגיה ושר האוצר) אך ללא הצליח לעשות כן.
לא רוצים לריב, אז מה עושים? פשוט מבטלים.

(3) חוק אויר נקי: המשרד מבקש כעת להסיר אחריות מתקנות לפליטות ממקורות מזהמים נייחים (תנורי יצור פחם, זיקוק דלק, קליית עופרת, ייצור מלט, תעשיות כימיות ועוד), מכיוון שלטענתו: "בפועל לא ניתן לעמוד בחובה זו, לאור הכמות והמגוון של סוגי מקורות הפליטה". לא מצליחים להתמודד עם נושא מורכב, אז מה עושים? שוב, מבטלים.

תזכיר חוק זה מלמד אותנו עוד ועל הצורה בה שרים בממשלה תופסים את עבודתם. היינו מצפים שהמשרד והשר בראשו ימצו את כלל האפשרויות לעמוד בהגדרות החוק ובאחריות שהוטלה עליהם ולא ינסו אם הם נתקלים בקשיים – לבטלה.
צמצום רגולציה ותקינה אינה בהכרח דבר רע. אבל אם עושים זאת, ראוי לבחון קודם את הסיבות.

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

1. בנוגע לתקנות מחזור פסולת מכרות: "המשרד להגנת הסביבה פעל לקדם את התקנת תקנות, ואף הפיץ טיוטה שלהן בשנת 2012, אולם לא הושגה הסכמתו של שר האנרגיה לתקנות אלה המחוייבת לפי החוק. מטרתו של ההסדר המקורי שנכלל בפקודת המכרות הייתה בעיקר הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת בניין. נכון לשנת 2017 פרוסים 38 מתקנים כאלה ברחבי הארץ – והסוגיה המרכזית הדורשת מענה כיום אינה הקמת המתקנים אלא איסוף וטיפול בפסולת הבניין. נושא זה מגובש כיום במשרד להגנת הסביבה במודל חלופי בחקיקה ראשית חדשה."
2. בנוגע לתקנות קרינה סלולרית: "המשרד להגנת הסביבה מסדיר באופן שוטף את רמות החשיפה לקרינה דרך מתן היתרים למקורות הקרינה לפי חוק הקרינה. יודגש כי ההיתרים מחייבים והפרתם מהווה עבירה פלילית. במהלך השנים המשרד להגנת הסביבה ניסה שוב ושוב לגבש טיוטת תקנות מוסכמת לחוק הקרינה עם שר האנרגיה ושר האוצר. מאחר וניסיונות אלה לא צלחו, אין מקום להשאיר את הסעיף בחוק, המחייב את התקנתן לפני 10 שנים. אם בעתיד תתקבל הסכמה על התקנות, אפשרות התקנתן נשארת בחוק.
3. בנוגע לתקנות חוק אוויר נקי: "למשרד להגנת הסביבה סמכויות שונות למניעת זיהום אוויר, מעבר לסמכות להתקין תקנות, ובכלל זה הסמכות להוציא היתרים והוראות אישיות למקורות זיהום מסוימים. השימוש בסמכות נעשה בהתאמה למקור הזיהום ואופיו: מפעלים גדולים וייחודיים כמו בתי זיקוק ומפעלי כימיה מוסדרים באופן פרטני בהוראות אישיות, וסקטורים רחבים ודומים יחסית יוסדרו בתקנות. לדוגמא, לאחרונה הותקנו תקנות לפי סעיף 13 למניעת זיהום אוויר מתחנות דלק. לכן, תיקון החקיקה בעניין זה הוא טכני בעיקרו, ונועד להבהיר כי השימוש בסמכות יעשה בשיקול דעת בהתאם לסוג מקור הזיהום."

קישור לתזכיר המלא: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43583_x_AttachFile.docx