השקר השקוף של ׳כולנו׳

בינואר האחרון הפתיעה מפלגת ״כולנו״ הצעירה, כשהציבה את השקיפות והמלחמה בשחיתות בראש המצע שלה. בעוד שמפלגות אחרות עמעמו את מסריהן, ׳כולנו׳ נקבה בתכניות מרחיקות לכת. בין השאר מפלגתו של משה כחלון התחייבה – בולד על גבי לבן – להציג את כל יומני הפגישות של חבריה, ולפעול בשקיפות מלאה בכל החלטה שלטונית.

התוצאה: 10 מנדטים מהציבור ושר נוסף בונוס (אבי גבאי). במושגים שלנו – 11 יומנים של חברי כנסת שיהיו חשופים לציבור מדי שבוע. חיככתי את ידיי בהנאה – בכנסת החדשה יוצבו סטנדרטים גבוהים מאי פעם של שקיפות. שחר של יום שקוף חדש.

חלפה לה כמעט שנה. שלושה מהם אכן חשפו את יומנם, אך לא פחות משמונה מהם החליטו שמצעים לחוד ויומנים לחוד. בראש המסתירים עומד הפוליטיקאי המשופשף משה כחלון, יו״ר המפלגה. זה עצוב במיוחד משום שכחלון הרי ידע בדיוק מה משמעות ההבטחה. הוא אף טרח לתדרך כתבים ערב הבחירות לציין אותה, רק כדי לשכוח אותה יום אחרי מינויו לשר האוצר. וכשכך נוהג הבוס ברור שהעובדים לא ייצאו מגדרם להוכיח אחרת. הצטרפו אליו באי-חשיפת יומנם: רועי פולקמן, יפעת שאשא-ביטון, אלי אלאלוף, יואב גלנט, רחל עזריה, מייקל אורן ואלי כהן.

זה צריך להרתיח אתכם אפילו שלא מדובר בשקר סקסי כמו ׳אעסוק בגז׳ למה? כי לא מדובר כאן על הבטחה לחוקק חוקים, על שינוי סדרי עולם – אלא על הבטחה אישית, סטנדרט שקבעה המפלגה בנושא שאינו תלוי באף אחד מלבד חברי המפלגה עצמם. אם להיות תכלסיים – שני שליש מהמפלגה פשוט שיקרו לבוחריהם.

אדגיש- שלושה מחברי ׳כולנו׳ – מירב בן ארי, אבי גבאי וטלי פלוסקוב- כן מפרסמים את יומנם. העובדה הזאתי ראויה לציון ולשבח, ובעלת חשיבות היסטורית של ממש. שלושת אלו לצד השר אורי אריאל שגם כן מפרסם את פגישותיו, זכאים לאינספור מילים חמות ומחמאות. הם היחידים בכנסת שעושים זאת (בימים אלו שני ח״כים נוספים מתייעצים איתנו כיצד להנגיש את יומניהם).

האמת שזה לא רק מעורר השראה: העובדה שהם מפרסמים את יומניהם ללא השחרות, כפי שהוא מופיע במחשבים שלהם מראה שזה אפשרי. כדאי לכם פשוט להיכנס ולקרוא וקשה להאמין שלאחר מכן תחשבו שאותם ח״כים לא משרתים את בוחריהם.. אין לכם זמן לנבור ביומנים? זה גם בסדר. עצם הידיעה כי היומן שקוף מוביל את נבחרי הציבור לגוון את פגישותיהם, לשמוע דעות מכל הצדדים ולעבוד קשה. האמת – זה די מוכח אצל אלו שכן חושפים, ומכאן חשיבות הנושא.

למה זה בכלל חשוב?

סעיף חשיפת היומנים במצע ׳כולנו׳ לא היה תלוש. הוא הוזרק למצע לאחר החלטה שהתקבלה במטה הבחירות על ידי הבכירים ביותר במפלגה, ואפשר להבין מדוע. יותר מדי פגישות חשובות מתקיימות באפילה. ולא, לא מדובר בפגישות ביטחוניות, או רגישות (למשל עם חושפי שחיתויות) בהן האפילה מובנת ולעתים הכרחית.

כל בן אדם שנפגש עם חבר כנסת רוצה להשפיע עליו. בין אם הוא לוביסט, מנהל עמותה או בעל חנות בגדים. אם לצטט את איילת שקד: ״מי שבוחר בפוליטיקאי בוחר בו ובכל האנשים שמשפיעים עליו״.

מי שעוד מסכים איתה הוא נשיא ארה״ב ברק אובאמה שניתן לראות ברשת את כל מי שמבקר אותו בבית הלבן. אתם קולטים? יומן הפגישות של האיש החזק והחשוב בעולם גלוי לכל. שקיפות היא לא עניין של שמאל או ימין – היא עניין של מחויבות לבוחרים שלך.

לא אתמם. בשאר המפלגות המצב גרוע הרבה יותר, ובראשן מפלגת השלטון, הליכוד, שאין לה מצע לזלזל בו משום שפשוט לא טרחה לפרסם כזה. אבל זה לא מוריד במאומה את האחריות של אותן מפלגות שרכבו על גלי המחאה ועל הסלידה משחיתות – ׳יש עתיד׳ ו׳כולנו׳ – להביא תרבות שלטונית אחרת. מה קרה בינתיים? ׳יש עתיד׳ הצביעה בעצמה נגד חוקי שקיפות, מתעלמת מפניות עיתונאיות (כולל שלי) ומתנהגת כדיקטטורה. וב׳כולנו׳ שלושת חברי הכנסת לא יכולים להלבין את האחרים, בייחוד שאחד מהם הוא שר האוצר והדין וחשבון שלו לבוחרים חשוב הרבה יותר מאשר חבר כנסת מהשורה.

אז יחד עם הקמב״צית של ׳מאה ימים של שקיפות׳ מיכל פור פנינו ל׳כולנו׳ בשאלה פשוטה – ׳מה נסגר? במפלגה עצמה התנערו מהר מאוד מההבטחה הכוללנית ומסרו בתגובה כי ״יש לפנות באופן אישי לחברי הכנסת עצמם״.

ח״כ יפעת שאשא ביטון הפתיעה אותך בכך שאמרה שאינה מאמינה בפרסום יומנים. היא לדבריה מסתפקת בהעלאת סיכום שבועי לדף הפייסבוק שלה. הדוברת של חבר הכנסת אלי אלאלוף הבהיר שאינם מעלים עצמאית את הלו״ז, אלא במסגרת דו״ח השקיפות של הסיעה. חיפשנו את אותו הדו״ח, שהוביל אותנו לעמוד הפייסבוק ״כולנו בעד שקיפות״, שם מתפארים בהישגי המפלגה בתחום השקיפות. זכר ליומנו של ח״כ אלי אלאלוף טרם נמצא. הדובר של רחל עזריה הודיע כי ״אין להם עמדה נחרצת בעד או נגד פרסום הלו״ז״.  אלי כהן, רועי פולקמן ויואב גלנט לא השיבו.

שקיפות היא לא דבר קל או נוח. ברגע שאתה חושף את היומן שלך אתה הרבה יותר חשוף לביקורת. ככל שתחשוף יותר- תקריב יותר מפרטיותך. מאידך הזכות לעצב את המציאות בה אנו חיים היא גם לא דבר של מה בכך. או במילים אותן כתבה ב-22 ביוני הח״כית הטרייה מירב בן ארי פוסט: ״מפלגת כולנו חרטה על דגלה את נושא השקיפות וכך גם אני. נבחרתי לכנסת על מנת לשרת את הציבור. חלק מהשירות לציבור הוא לפתוח בפניו את לוח הזמנים שלי ולקבל את הערותיו הנבונות״.