אשתי קיבלה ביום שישי לפני שבוע וחצי הודעה ממערכת ריגול סודית, כי שהתה בקרבת חולה קורונה. באותה שעה גורלית שבה נחשפה כביכול לנגיף – שנינו ישבנו על הספה בסלון. קל לזכור זאת כשאתה יוצא מהבית רק לסופר. לאחר שלא מצאנו באתר משרד הבריאות דרך לערער, ניסינו באותו היום לטלפן למשרד הבריאות כדי לשאול איך ניתן לבטל את ההחלטה השרירותית של המערכת, אך לא היה מענה. לאחר פעמיים בהן זמן ההמתנה עבר את ה-35 דקות החלטנו לוותר. בצער, כאזרחים ממושמעים, קיבלנו בהכנעה את רוע הגזירה. אשתי נשארה כלואה בבית.
ערב לפני שנגמר העוצר, בשישי שעבר, היא קיבלה שוב הודעה על כך ששהתה ליד חולה קורונה. גם הפעם היא הייתה איתי בבית בשעת החשיפה, ושוב היא קיבלה הודעה ואני לא. וכך, באופן שרירותי ובלי סיבה, נכנסה אישתי לשבוע נוסף בבידוד. הפעם התפוצץ לה הוריד באמת: מילא לא לצאת מהבית, אבל לשלוח אותי לבד לסופר לפני החג זה כבר בלתי נסבל.
היא טלפנה שוב למשרד הבריאות, הפעם בהצלחה. במוקד אמרו לה שהם לא יודעים איך המערכת עובדת והיא יכולה להגיש רק דרכם ערעור. לאחר שהבטיחו לה מענה לערעור תוך 24 שעות, התקשרו יום למחרת לבשר שזה יקח שני ימי עסקים. עברו שני ימי עסקים וכמה שיחות בהן נחקרה על מעשיה עד שלבסוף שוחררה ממעצר. מסתבר שהיא לא היחידה. אדם נוסף שאנחנו מכירים נשלח לבידוד בזמן שהיה כבר בבידוד!
מרגלים אחרינו – אבל שוכחים את עצמם
המדינה לא יכולה להתחבא מאחורי מערכות ממוחשבות. בישראל הקימו מערכת שמרגלת אחרי אזרחים ושולחת בשרירותיות אנשים למעצר בית, ללא הסבר וללא יכולת סבירה לערער. אם מי שמפעיל אותה לא יקבל מידע על הטעויות שביצע, הן ימשיכו וככל הנראה יתרחבו. מי יודע כמה אנשים, למרות שלא שהו בקרבת חולה קורנה, קיבלו הודעה ולכמה מהם קרה המקרה ההפוך – ששהו ולא קיבלו הודעה.
כדי לתקן את המצב, בהודעה שיוצאת מטעם משרד הבריאות חייבים לציין את המיקום בו נחשפנו לחולה הקורונה. זה יעזור לאדם שמקבל את ההודעה לדעת שלא קיבל סתם הודעה. בנוסף, באתר משרד הבריאות חייבים לאפשר יכולת לערער ולהצהיר היכן שהית באותו הזמן עם חקירה מדגמית מעמיקה של המערערים. בשעה שכזו היחידים שיכולים לוודא שזה קורה הם חברי הכנסת שאמורים לפקח על הדרך בה מנהל משרד הבריאות את השימוש במערכת.
ביקשנו ממשרד הבריאות הסבר רשמי על תהליך הערעור ואופן השימוש בו. מהמשרד לא נמסרה תגובה.