
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הם הרי יודעים ללחוש על אוזני הרבנים בכל פגיעה בציפורן של איזה מוסד תורני ● איך יכול להיות שנבחרי ש"ס ויהדות התורה פתאום לא מצליחים להסביר לגדולי הדור את הסכנה בהפצת הקורונה? ● ועוד מסר לפוליטיקאים החילונים: תפסיקו לתייג אותנו כמפיצי מחלות ולהפיץ שנאה / טור אורח
[su_after_sub_heading]| עדי רפאילוביץ / טור אורח |
שמי עדי רפאילוביץ, חרדית, אם לארבעה מבני ברק ואני כועסת.
החרדים כועסים בימים אלו על התקשורת שעושה לנו דמוניזציה. כועסים גם על המגזר הכללי שסידר לעצמו פריבילגיה של הפגנות המוניות כשאותנו מבקרים על לוויות באותם תנאים (למען הסר ספק בזמן קורונה אני נגד הפגנות ונגד לוויות המוניות). החרדים כועסים גם על המשטרה המשתוללת אצלנו ברחובות בלי פרופורציות ובלי התחשבות בשעות השינה של הילדים שלי.
אבל תרשו לי לכעוס, הפעם, על נבחרי הציבור החרדים. אריה דרעי, משה גפני, יעקב ליצמן, וכל מי שמועצות גדולי וחכמי התורה הורו לנו להצביע עבורם לאור מצוות "ועשית ככל אשר יורוך". אתם נשלחתם על ידי גדולי ישראל לייצג את הציבור החרדי בשלטון – ואתם גם נציגי המדינה מול הציבור.

כנציגיהם של גדולי ישראל, הרבנים המובילים אותנו הציבור החרדי, אתם יודעים להביא לידיעתם כל עוולה תקציבית וכל פגיעה בציפורן של מוסד תורני מסוים. כל פגיעה הכי קטנה בציפור הנפש של היהדות החרדית, עולה על שולחנם. כשאתם רוצים, אתם יודעים להגיע לאזנם ולתווך להם את הצורך הפוליטי, החברתי או הכלכלי שעומד על הפרק.
עוד בשקוף:
ואילו כאן במגיפה הנוראה הזו של הקורונה שכבר נמצאת איתנו כמעט שנה, גיליתם לפתע אוזלת יד. אתם לא מצליחים להסביר לגדולי התורה שיש כאן פיקוח נפש והוא דוחה את כל התורה כולה? אם כך, אתם לא עושים את העבודה האמיתית שבשבילה נבחרתם.
הרב מבריסק, סבו של ראש ישיבת בריסק שנפטר השבוע, היה ידוע כמחמיר גדול במצוות התורה ובכל מצווה חיפש להדר יותר ויותר עד כדי כך שדומה היה שהוא מגזים. אבל כשהיו באים אליו חולים בערב יום כיפור בשאלה אם לצום או לא, היה ממהר לפסוק להם להתר ושלא יצומו את הצום.

כששאלו אותו למה הוא מקל ביום כיפור, ענה "אני לא מקל ביום כיפור, אני מחמיר בפיקוח נפש". תפקידכם להסביר לגדולי ישראל ששקועים בדלת אמות של הלכה, כי מדובר בפיקוח נפש וצריך להחמיר בו. תורה לא תשתכח אם ילמדו בבית תקופה – לעומת זאת חיים של אנשים שהיו יכולים ללמוד תורה יגדעו אם לא יחמירו בפיקוח נפש. אני בטוחה שכשהרבנים מקבלים את תמונת המצב מהמצביאים בשטח שהם עצמם מינו, הם מקבלים את ההחלטות ויש להם סייעתא דשמיא להחליט מה שטוב.
הנציגות החרדית עובדת אצל גדולי ישראל ועיקר עבודתה לקשר בין עולם המעשה לעולם ההלכתי. הקורונה חשפה את הכשל בתפקידם – העברת המידע נעשית בצורה לא מלאה. הם האשמים, ולא תעזור שום היתממות כאן. המצב חמור מספיק בשביל לשקף זאת נכוחה מול גדולי ישראל ובזה נכשלו חברי הכנסת החרדים. מעתה והלאה – עלינו לדרוש שיגלו יותר אחריות ופחות פופוליזם.
רמת גן, סגר שני בשעת צהריים, חנות רגילה שמכילה את אנשי הארץ שלנו על כל פסיפס גווניהם. אני מחפשת לי במדפים מצרך שבוודאי יהיה נחוץ לי, אני אזרחית שומרת חוק, עוטה מסכה מציקה, ופתאום אני שומעת אם אומרת לבנה: תיזהר ממנה.
ברגע הראשון לא הבנתי ממי הילד צריך להיזהר. אך המסר היה ברור: כחרדית התורנית אני משמשת בתפקיד המכובד של מפיצת מחלות מורשית, אפילו שלא משלמים לי על כך. וכאן הכל מתחבר: נכון שהנציגים החרדים לא עשו די בשביל למזער את חומרת המצב, אבל הנציגים החילונים לא טמנו את ידיהם בצלחת וליבו בכל הכוח את השנאה נגד המגזר שלי.
אנחנו לא נגדם, אנחנו בעדכם! pic.twitter.com/VJBLSe7Jwq
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) January 21, 2021
אם נסתכל על מה נסוב הקמפיין של ישראל ביתנו, באיזו טקטיקה משתמש נפתלי בנט כרגע, כיצד מדבר בני גנץ – הכול נסוב סביב החרדים שמפיצים מחלות ולא מעוניינים לשאת בנטל. הפרת הנחיות הופכת להכללה גורפת של החרדים, כאשר ביקורת על המגזר הופכת לניצול ציני של השסע והפילוג בעם לצורך הצלחת הקמפיין.
רק לאחרונה, כחלק מקמפיין "סוף לשלטון החרדים" של אביגדור ליברמן, הוא טען ברשת ב' שהמדינה משלמת לאברכים ולקצבאות הילדים שבעה מיליארד שקל. בדיקת העובדות של מדור "המשרוקית" בגלובס חשפו שמדובר בשקר והסכום נמוך בהרבה. התבטאויות ושקרים כאלה גורמים לשנאה, וזו אחריותם של נבחרי הציבור.
בעצם, זו האחריות של כולנו. כדאי מאוד שנזכור שאם לא נהיה שם, אחד בשביל השני, נהיה תלויים אחד ליד השני.
***
עדי רפאילוביץ היא מחנכת, פעילה חברתית וחברה ב"נבחרות" למען ייצוג נשים ברשימות החרדיות לכנסת
***
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.