אחרי שלוש שנים: המשרד להגנת הסביבה מינה מדענית ראשית קבועה

הממשלה מינתה את פרופ' נגה קרונפלד-שור למדענית ראשית חדשה במשרד הסביבה - לאחר שלוש שנים בהן כיהנה ממלאת מקום ● המדענית תעמוד בחזית המאבק במשבר האקלים, תסייע לגיבוש מדיניות סביבתית ויכולה להתנגד להחלטות ממשלה שמזיקות לכדור הארץ ● כך למשל, עשתה המדענית הקבועה הקודמת, סיניה נתניהו, כשהתנגדה לקידום מתווה הגז על פני אנרגיות חלופיות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
פרופ' נגה קרונפלד-שור. (צילום: יעל צור, יח״צ)

אחרי שלוש שנים ללא מדענית ראשית קבועה במשרד להגנת הסביבה אישרה הממשלה שבוע שעבר את מינויה לתפקיד של פרופ' נגה קרונפלד-שור. מדובר באחת הפונקציות החשובות במשרד להגנת הסביבה, תפקיד שאויש על ידי ממלאת מקום זמנית מאז מרץ 2018. 

בשבועות האחרונים עמלו במשרד להגנת הסביבה כדי להעביר את המינוי החשוב בממשלה, למרות שזו התפרקה. שנת 2021 צפויה להיות השנה שבה תידרש הממשלה לקבל החלטות קשות לפני שנגיע לנקודת האל-חזור במשבר האקלים. מדענית ראשית עצמאית עשויה להוות גורם משמעותי ומקצועי שיסייע לנו להתמודד עם המשימה הבינלאומית. 

"הגנה על הסביבה היא אחד האתגרים הגדולים והחשובים ביותר העומדים בפנינו היום, והבריאות ואיכות החיים של כולנו ושל הדורות הבאים תלויות בהצלחתנו לשמור על הסביבה בישראל", אמרה קרונפלד-שור עם ההודעה על מינויה.

קרונפלד שור, פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב שימשה בין היתר כראשת בית הספר לזואולוגיה וראשת המעבדה לפיזיולוגיה אקולוגית ואבולוציונית באוניברסיטה. בהודעה שפרסם המשרד להגנת הסביבה נכתב כי היא "מוערכת ביותר ובעלת שם עולמי בתחום הסביבה והאקולוגיה", וכי "מחקריה עוסקים בהשפעת הסביבה על האדם ובעלי החיים, ובם מחקרים בנושאים כמו התחממות גלובלית, זיהומים סביבתיים, שמירה על המגוון הביולוגי ועוד". יש לה רקע אקדמי וניהולי-ביצועי עשיר והיא היתה לאחרונה גם אחת משני המועמדים הסופיים לתפקיד הרקטור של אוניברסיטת ת"א.

מאז פרשה מהתפקיד ב-2018 המדענית הראשית הקודמת, ד"ר סיניה נתניהו, לא מונתה מדענית ראשית חדשה באופן קבוע. עד עתה כיהנה בתפקיד, כאמור, ממלאת מקום – ד"ר אורנה מצנר.

בשנים הקרובות יעמדו ממשלות ברחבי העולם בפני החלטות גורליות לעתיד האנושות. כן, לא פחות מזה. משבר אקלים, שמחריף משנה לשנה, מחייב אותנו לתת קדימות לסוגיות של סביבה בתהליכי קבלת ההחלטות בכל התחומים. המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה תעמוד בחזית המאבק ותסייע לממשלה בגיבוש מדיניות

מי צריך מדענית ראשית?

בחלק ממשרדי הממשלה יש פונקציה בכירה שנקראת: המדענית הראשית. תפקידה לדאוג שהמשרד יקבל החלטות שמבוססות על מדע וידע. בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתואר התפקיד כך: "תיאום וקישור בין נושאים בתחומי המדע היישומי – המוכוון לתחומי פעילותו של המשרד ועל ריכוז הידע המדעי הרלבנטי לפעילות המשרד כך שהליכי התכנון וקבלת ההחלטות במשרד יהיו מבוססי ידע" (הדגשה, ע.ב). כלומר, כשהתפקיד לא מאויש, הליך קבלת ההחלטות עלול להיות פגום וההחלטות שיתקבלו יהיו פחות טובות, אולי אפילו יפגעו באזרחי המדינה. 

המדענית הראשית הקודמת של המשרד להגנת הסביבה, סיניה נתניהו, עשתה חיים קשים לראש הממשלה בזמן גיבוש מתווה הגז. אסדת לוויתן (צילום: אמיר בו דוד, ויקימדיה)

מדען ראשי עצמאי, במעמד של מינוי קבוע, אמור לגייס את טובי המוחות בארץ ובעולם כדי לסייע למשרד שלו לקבל החלטות מבוססות ידע. הוא גם לא יחשוש מהצגת עמדה שלא מקובלת על השר הממונה מאחר שמרגע שמונה הוא מכהן בתפקיד למשך ארבע שנים עם אפשרות להארכה לעוד ארבע שנים. גם שיעור קומתו האקדמי מאפשר לו לשמור על עצמאות ונאמנות לאמת המדעית. 

עוד בנושא:

כך מתואר בהחלטת ממשלה משנת 2001: "מדען ראשי חייב להיות מדען בכיר המוכר ומקובל על הקהילייה המדעית, הפעיל כחוקר בתחום הרלוונטי לפעילות משרדו, ובעל סמכות ויכולת שיפוט בשטח התמחותו. המדען הראשי יהיה בעל יכולת לגשר בין האקדמיה ושאר הגורמים המעורים במחקר ופיתוח".

סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר, הייתה כזו. כך, למשל, סיפרה כי עשתה חיים קשים לראש הממשלה בזמן גיבוש מתווה הגז. היא הזהירה מפני סינדול של ישראל לשימוש בגז על חשבון פיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים כמו אנרגיה סולארית, והתריעה כי "מדינת ישראל קשרה את עצמה בעבותות לגז, במקום להתנתק ולהבין שיש טכנולוגיות אחרות, דברים חדשים שמפציעים. היא חונקת את עצמה עם עוד ועוד תוכניות — הקמה של תחנות גזיות ברחבי הארץ, חיבור שכונות לגז. זה טירוף. אין מקום לדברים האלה".

בשיחה עם "שקוף", אמרה כי "המשרד להגנת הסביבה מקדם מדיניות סביבתית בעלת השלכות על מערכות אקולוגיות ועל בריאות הציבור. ככזה, הוא חייב להיות בחזית הידע המדעי ולכונן קשרי מדע ולהטמין תובנות מדעיות וטכנולוגיות וראייה אינטגרטיבית בכלל לתוך תהליכי קבלת ההחלטות שלו". היא הוסיפה כי "בנוסף להשפעות בריאותיות וסביבתיות, להחלטות של המשרד יש השפעה כלכלית עצומה על הפרט ועל המשק – בהווה ובדורות עתידיים. לכן, מדען ראשי ולשכה מדעית בעלי ידע מדעי רלוונטי לעבודת המשרד הם קריטיים לכלכלה, לסביבה, לבריאות ולחברה בישראל".

כיום אין גם מדען ראשי במשרד האנרגיה. ולשורת המדענים הראשיים החסרים מצטרפת רשימה ארוכה של תפקידים בכירים שלא אוישו כבר שנים, כמו למשל: מנכ"לים למשרדי רה"מ, המשפטים והאוצר, ראש הרשות להגנת הפרטיות, פרקליט מדינה, נציבת שב״ס. תוכלו לעקוב אחריהם בכלי החדש שפיתחנו ב"שקוף".

עוד ב'שקוף'

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.