זוכרים שהכנסת ה-22 העניקה לחיים כץ פטור ממשפט? בדקנו איפה היו הח"כים שהבריזו מהדיון

זה מרגיש שההצבעה להענקת החסינות לח"כ חיים כץ התקיימה לפני עידן ועידנים. העולם השתנה בינתיים ללא היכר. אך האמת היא שההצבעה נערכה בסך הכל בחודש שעבר, ב-17 בפברואר. כץ, כזכור, מואשם במרמה והפרת אמונים על כך שקידם חקיקה שהייתה עשויה להיטיב עם שותף המסחר שלו בבורסה, מוטי בן ארי. גוש המפלגות שתומך בנתניהו הצביע כמקשה אחת – בעד חסינות – חוץ מאחד, מוטי יוגב, שסירב להשתתף בחגיגה. סך הכל 63 ח"כים הצביעו בעד החסינות. אלא ש-13 ח"כים נוספים היו עשויים להתנגד, וכלל לא נכחו במליאה. בדקנו למה נעדרו.

אז מי הגיע להצבעה?

גוש הימין ומפלגת ישראל ביתנו הצביעו כאמור כמקשה אחת – למעט מוטי יוגב (ימינה) שנעדר – בעד חסינות לח"כ חיים כץ. אפילו ח"כ בנימין נתניהו הפר את קודש הקודשים של הח"כים – הסכם קיזוז והגיע להצביע למען פטור ממשפט  לעמיתו. זאת אף שסיכם עם מרצ שיתקזז עם תמר זנדברג (מרצ) שבדיוק ילדה.

מלבד זנדברג, גם לח"כ חילי טרופר (כחול לבן) היה נימוק מצוין: הוא התאושש בבית מתרומת כליה. אלא ש-11 ח"כים נוספים התאדו מההצבעה ונוכחותם נמחקה מדפי ההיסטוריה.

אז יצאנו לבדוק היכן היו הנעדרים: יואל רזובזוב אומר שהיה חולה. ע'דיר כאמל מריח שהתה בגרמניה וגם היו כמה ח"כים שפשוט סרבו לתת דיין וחשבון כמו משה יעלון וסתיו שפיר.

• לכתבה הראשונה: מה הטריד את הכנסת שחוקקה את חוק החסינות?
• לכתבה השנייה: רמיית חבריו לחקיקה, שקרים לוועדת האתיקה ו"חוק ליטו" שנתפר מתוך נקמה אישית – העבירות המיוחסות לכץ
• לכתבה השלישית: פרגון לחברת הכנסת שהזהירה עוד ב-1951 מפני ניצול לרעה של חוק החסינות
• לכתבה הרביעית: האם חברי הכנסת שלנו מבינים מהו ניגוד עניינים?
• לכתבה החמישית: מי אלו חברי הכנסת שהעניקו חסינות לח"כ חיים כץ?
• לכתבה השישית: ככה הרוויח חיים כץ כסף על פי כתב האישום.
• לכתבה השביעית: מי אישרר את החסינות של חיים כץ במליאת הכנסת?

נתחיל בח"כים שמסרבים לספר היכן הם היו: 

משה יעלון (כחול לבן): לא ענה.

ווליד טאהא, מטנס שחאדה, סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) – לא ענו.

סתיו שפיר (המחנה הדמוקרטי): לא ענתה. שהתה בחו"ל

נזכיר כי מדובר בעובדי ציבור. אנחנו הבוסים שלהם. הם חייבים לתת דין וחשבון, במיוחד במקרה כזה; מדובר באחת מההצבעות הבודדות בשנה החולפת (מלבד זאת הם דאגו להעלות לעצמם את תקציב התעמולה).

ואלו הח"כים שכן מוכנים לתת הסבר לציבור:

אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר): לא ענתה. ולאחר פרסום הכתבה מסרה ששהתה עם בנה בבי"ח.

ע'דיר מריח' (כחול לבן): "הייתי בכנס לביטחון לאומי במינכן שתואם לפני פיזור הכנסת".

יואל רזבוזוב (כחול לבן): היה לדבריו חולה בבית עם שפעת.

מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) מסר שהעדיף להימנע ולכן נעדר בהצבעה: "בוועדת הכנסת נמנעתי בהצבעה על החסינות המהותית, והצבעתי נגד בקשתו של חיים כץ בשני הסעיפים שקשורים ליועמ״ש. ההיעדרות תואמת העמדה שלי בקשר לחסינות מהותית. השאלה של מתן חסינות וגם פסילת מועמדים ורשימות זאת שאלה משפטים שראוי שבית משפט או ועדה ציבורית יכריעו בה, ולא פוליטיקאים ערב מערכת בחירות. למעשה ההצבעה בוועדה ובמליאה הייתה פוליטית".

היבא יזבק (הרשימה המשותפת) – "חברת הכנסת יזבק היתה באירועי בחירות של הרשימה המשותפת. אירועים אלה נקבעו מראש ולא ניתן היה לבטלם". בדקנו בעמוד הפייסבוק של יזבק, האירוע היחידי שמצאנו היה ביפו ונראה שהתקיים בשעות הערב.

https://www.facebook.com/YazbakHeba/photos/a.296950121215388/488069395436792/?type=3&theater

מוטי יוגב (ימינה) הח"כ היחיד מהגוש שתומך בנתניהו סיפר לנו, למה למרות שהופעלו עליו לחצים, בחר שלא להגיע להצבעה: "במשך שבע שנים בהם כיהנתי בארבע כנסות ובמאמצים חברתיים שונים בהם ניסיתי לבוא עם חיים כץ כשר, הוא לא התייחס אפילו. תוך טיעונים שאנחנו משקרים. ולכן בחרתי שלא לתת יד לדבר כזה ורק לייחל לחפותו".

זה לא מתפקידנו לשאול למה ח"כים לא באים לעבודה. המידע הזה אמור להיות שקוף, למעט מקרים רגישים.

אם היועמ"ש יתעקש – כץ יאלץ לבקש חסינות פעם נוספת

החסינות של כץ פגה בבחירות, ואם יתעקש היועמ"ש הוא יכול לאלץ את כץ לבקש חסינות כעת פעם נוספת. בנוסף, החסינות כפופה לביקורת שיפוטית של בג"ץ.