ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חלמת להיות חבר מועצת הלאדינו ולא ידעת איך? מאגר חדש חושף כיצד מתבצעים מינויים ממשלתיים

מי ממנה את שדרת הניהול של מדינת ישראל? כמה מינויים עומדים לרשות כל שר, וכיצד הוא מחליט את מי למנות? מיפוי ראשון מסוגו מציע מבט מרוכז על סמכויות המינוי של שרים בישראל. בואו ללמוד מי יכול למנות אתכם לכהן במועצה הדתית בחיפה, במרכז להנצחת המורשת של ההתיישבות בגוש קטיף וברשות הלאומית לתרבות הלאדינו. יוצר המאגר טל אלוביץ': "פעמים רבות מדי אנו שומעים טיעונים על חוסר משילות. אלא שקשה לערוך השוואות ללא נתונים". האתגר: לחלץ את כלל הנתונים  

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ממשלת ישראל

טל אלוביץ', יועץ וחוקר מדיניות ציבורית (ולשעבר שדלן ויועץ פרלמנטרי), בנה מאגר מידע ראשון מסוגו, הממפה את המינויים אותם מבצעים השרים והממשלה בתאגידים סטטוטוריים (גוף שהוקם מתוקף חוק ונהנה מעצמאות כלשהי) וביחידות סמך (שלא בהכרח מוקמות מתוקף חוק וכפופות למשרד הממשלתי). המאגר, אם כי עדין חלקי בשלב זה, מהווה עדות מרשימה לפרויקט של עיתונות עצמאית.

שרת התרבות מירי רגב – עשרות מינויים

מטרת הפרויקט: למפות בפעם הראשונה את מוטת השליטה של חברי הממשלה בגופים ותאגידים שאינם חלק ישיר ממשרדם. במאגר ישנן 344 סמכויות מינוי של למעלה מ-500 תפקידים. לא כל התפקידים הם בשכר, אבל לכולם מתלווה יוקרה חברתית, השפעה, ולכל הפחות שורה חביבה בקו"ח. בד בבד, התפקיד מקנה השתתפות בתהליכי עיצוב מדיניות, קטנים או גדולים, וגישה ישירה אל מקבלי ההחלטות. מרכיב השכר חשוב כדי להשלים את ההבנה הציבורית אבל עצם מינוי האנשים לתפקידים הוא המהותי.

  • כך למשל, ניתן לראות שאת 23 חברי המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ממנה הממשלה על יסוד המלצת שרת התרבות. המינוי הוא ל-4 שנים ומחולק: מינוי אחד הינו לתפקיד היו"ר, 11 מינויים מוקצים על ידי השרה ל"בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה", ו-11 מינויים נוספים מוקדשים ל"מעורים בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה". המינויים נובעים מתוקף חוק התרבות והאמנות, סעיף 4.
  • שר הכלכלה יכול למנות 8 נציגי ציבור ל-3 שנים במועצה המייעצת לפי חוק הנפט. חשוב לציין כי לפי החוק עומדים לרשות השר 15 מינויים, אלא שאותו חוק חישק אותו: מינוי אחד למשל יוקדש לעובד אגף תקציבים במשרד האוצר, שניים לעובדי משרד האנרגיה וכן הלאה. רק 8 מהם סוג של מינוי פוליטי משום שכפי שרואים במאגר, הקריטריון היחיד לבחירתם הוא היותם: 'נציגי ציבור'.
  • לרשות שר התחבורה עומדים 11 מינויים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. עליהם להיות "נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות". ארבעה מתוכם לפחות צריכים להיות בעלי ידע וניסיון בתחום הכלכלה, ההנדסה או התכנון.
  • ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו 5 מינויים: שני נציגי ציבור ששר החינוך ממנה, שניים שהממשלה תמנה בהתייעצות עם מוסדות להשכלה גבוהה, ואחד בהחלטת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל באישור השר.
מתוך המאגר

כאמור, המאגר המרשים עדיין חלקי. אלוביץ' ישמח לסיוע כדי להשלים אותה כך שנוכל להרכיב תמונת מציאות שלמה. איזה שדות עוד יש להשלים?

  • חסרה כמות מינויים בגופים מסוימים – המאגר הנוכחי השאיר מקרים כאלה ממורקרים. לדוגמה: לא ברורה מוטת השליטה של שר החינוך במל"ג, כמה חברים בדיוק ממנה השר לשירותי דת במועצות הדתיות השונות (45% מחבריהן ממונים על-ידו), או כמה מעשרות חברי מועצת יד ושם ממנה שר החינוך.
  • מאייש המשרה – מי מחזיק כרגע בתפקיד?
  • שכר, גמול, החזר או התנדבות – מה מקנה התפקיד?

מפת שליטה

"המאגר הזה, גם בגרסתו המצומצמת כעת שמכילה 118 גופים ורשויות, מלמד את מפת שליטה של השרים על גופים המתקיימים סביבנו", אומר אלוביץ'. לדבריו, "פעמים רבות מדי אנו שומעים טיעונים על היעדר משילות, והשוואות מגוחכות לשיטות ממשל אחרות בהן יש מינויים חופשיים לרשות המבצעת, דוגמת ארה"ב. אלא שקשה לערוך השוואות אמיתיות ללא נתונים. לראשונה כעת יש מאגר שמציע מבט מרוכז על סמכויות המינוי של השרים בישראל".
 
טל אלוביץ'. צילום: רונן אקרמן
 
 

"לא לשלוח את הציבור להוציא נתונים מן הגורן ומן היקב"

 
חשוב להדגיש כי בנוסף על התאגידים הסטטוטוריים יש מינויים המתאפשרים בחברות ממשלתיות, וכן מינויי משרות אמון בלשכות השרים ומנכ"לי המשרדים. באשר לחברות הממשלתיות, אלוביץ' ריכז את כל החברות ברשימה אחת המורכבת מאיחוד רשימות רשם החברות, רשות החברות הממשלתיות ומאגרי חופש המידע. ככל הנראה, בתוך הדו"חות הכספיים של חלק מהחברות תמצאנה חברות בת נוספות שאינן מופיעות במאגר.
 

אלוביץ' ינסה לחלץ מהנציבות ומגורמים נוספים כמו מזכירות הממשלה את כל המינויים שנעשו על-ידי השרים או הממשלה בשנים 2015-2020 כדי להרחיב את המאגר וישמח לעזרה (tal@teca.co.il). "ראוי כי המדינה תעמיד לרשות הציבור את המידע בדבר המינויים השונים והמגוונים אותם עושה הממשלה", הוא אומר, "ולא לשלוח את הציבור להוציא נתונים מן הגורן ומן היקב".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,854 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק