
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
השר איתמר בן-גביר ומפלגתו, "עוצמה יהודית", ישלמו 28 אלף שקל בגין ניצול לרעה של משאב ציבורי לצורך תעמולת בחירות אסורה – כך קבע השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ההחלטה ניתנה בעקבות סרטון קידום עצמי של בן-גביר שצולם במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים, שנסגר עקב המלחמה אך נפתח למענו בהוראת שר הביטחון, ישראל כץ.
הסרטון עלה לרשת לפני כשבועיים, זמן קצר אחרי החלטה קודמת שהורתה לבן-גביר למחוק מהרשת סרטוני תעמולה ולכסות את הוצאות ההליך – מהלך ברור של קריאת תיגר על ועדת הבחירות המרכזית והשופט סולברג.
בווידיאו נשמע קול בלתי מזוהה שמבקש מבן-גביר להתייחס לשמועות איראניות על כך שהוא מת, והשר משיב: "אני מת – להוציא מחבלים להורג". ברקע נראה גרדום עם חבל תלייה, ממוצגי המוזיאון, שמנוהל על ידי משרד הביטחון. השבוע, בשיתוף פעולה עם הליכוד, מפלגתו של בן-גביר העבירה סופית חוק שיאפשר להטיל עונש מוות על מחבלים לא-יהודים.
בן-גביר, עבריין מורשע שמכהן החל מ-2023 כשר המופקד על משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, מוביל בשנים האחרונות תהליך מואץ של פוליטיזציה בשני הגופים הללו. לצד התערבות בלתי חוקית במינויים ובחקירות, השר גם משתמש במערכת האכיפה לצורך קידום עצמי.
לסרטון שצולם במוזיאון אסירי המחתרות קדמו סרטוני תעמולה שצולמו בסירה משטרתית, בבית כלא ובלשכתו, בהשתתפות בני משפחות שכולות, קציני משטרה ואנשי שב"ס. "כל אדם שמציל אדם אחד מישראל הציל עולם ומלואו – ואתה מציל פה מאות ואלפים", החניף לו אב שכול באחד הסרטונים. החוק בישראל מגביל במפורש שימוש בצה"ל, בכוחות הביטחון ובנפגעי פעולות איבה לתעמולת בחירות.

השופט סולברג כבר קיבל שתי עתירות בנושא שהגיש עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, אך פעל באיטיות והטיל על בן-גביר לשלם סכומים נמוכים שהפכו את הפרת החוק לכדאית מבחינתו: עבור חמישה סרטוני תעמולה אסורים נדרש השר לשלם רק 15 אלף שקל במצטבר – סכום שחלקו שולם לכיסו של עו"ד בן-מאיר וחלקו נועד לכיסוי הוצאות המשפט של נציגי המדינה.
כעת, במענה לעתירה השלישית, החמיר סולברג את הסנקציה: הוא הורה על מחיקה מיידית של הסרטון כבר ביום הגשת העתירה, ואתמול (31.3) הטיל על בן-גביר לשלם הוצאות גבוהות מבעבר. עו"ד בן-מאיר יקבל 8,000 שקל, ועוד 20 אלף שקל ישולמו לכיסוי הוצאות המשפט של היועצת המשפטית לממשלה, המשרד לביטחון לאומי ויחידת המוזיאונים במשרד הביטחון, שנדרשו להגיב לעתירה. סולברג קבע כי חצי מהסכום יגיע מכיסו הפרטי של בן-גביר, ואת היתר תשלם "עוצמה יהודית".
נציגי המדינה תמכו בעמדה של בן-מאיר שלפיה מדובר בתעמולת בחירות אסורה. השר בן-גביר, מנגד, טען שהסרטון הוא תגובה לתעמולה איראנית כוזבת – מסר לאומי של שר וחבר קבינט מדיני-בטחוני בשעת מלחמה. עורך הדין שייצג אותו ואת מפלגתו הוא דוד פטר, שמרבה לייצג את הממשלה בעתירות שבהן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מסרבת לעשות זאת.
השופט סולברג, כאמור, דחה את טענות השר באופן גורף. הוא ציין שבן-גביר "ניצל את משרתו" כדי לקבל מלשכת שר הביטחון גישה למוזיאון הסגור, ובכך ביצע שימוש אסור במשאב של המדינה שאינו זמין לפוליטיקאים מהמחנה היריב.
חלק נכבד מההחלטה מוקדש להסבר של סולברג בנוגע לסיבות שהובילו אותו להורות על מחיקת הסרטון באופן מיידי, בלי להמתין לתגובת בן-גביר והמדינה ובלי לדרוש מהעותר לפנות אליהם קודם לשם מיצוי הליכים. מדובר, לדבריו, בהתאמה של הפיקוח לעידן התעמולה המקוונת, שמתבססת על פרסומים שנועדו לחולל אפקט מהיר, בתוך כמה שעות או לכל היותר ימים אחדים. הסרתם כעבור שבועות, כפי שקרה בעקבות העתירות הקודמות, תהיה מהלך כמעט חסר משמעות.
לעיון בהחלטת יו"ר הוועדה סולברג
לעיון בעתירה של עו"ד שחר בן-מאיר
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק