בשיא גל החום, בלי מזגן: אחד מחמישה ישראלים מתמודד עם עוני אנרגטי 

תושבי עמק הירדן והסביבה קיבלו השבוע הודעה מבהילה ברשתות החברתיות: באיגוד ערים כנרת ביקשו מכולם להגן על מיכלי גז לבישול מקרינת שמש ישירה כדי למנוע פיצוץ, לצד שורה של אזהרות אחרות כמו להישאר בצל ולשמור היטב על הילדים בשל מזג האוויר. באזורים רבים בארץ הורגשו השבוע עומסי חום קיצוני, טמפרטורות חריגות ולחות גבוהה. גם משרד הבריאות הוציא אזהרה עם המלצה להימנע משהיה בחוץ ולהימצא במקומות ממוזגים. הטמפרטורות בעמק טיפסו לכמעט 45 מעלות, עומסי החום היו בלתי נסבלים. בתל אביב באותה העת נמדדו 70% לחות ובים המלח – 47.4 מעלות, המדידה השלישית הגבוהה ביותר מאז החלו המדידות באזור. לא מדובר בעוד קיץ מקומי, אלא במשבר האקלים, ויש לו השלכות חברתיות דרמטיות. 

בסיום גל החום, בשירות המטאורולוגי עדכנו כי השבוע מדינת ישראל חוותה את היום החם ביותר בישראל לשנת 2025. בעוד שרוב הציבור הישראלי מסוגל להפעיל מזגן, לשמור על הילדים ולהגן על בלוני הגז, מחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון בדק את היקף העוני האנרגטי בישראל, וגילה ממצאים מדאיגים – 20% חווים עוני אנרגטי בישראל, כך עולה מהנתונים שמתבססים על מידע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וסקרים.

"החיים בתנאים של חוסר ביטחון אנרגטי יכולים להיות כרוכים בחוויות שליליות שונות", כתבו עורכי המחקר ד"ר נעמה טשנר וד"ר סתיו שפירא מאוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף ד"ר דורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמימון משרד האנרגיה והתשתיות והביטוח הלאומי. בין היתר הן מצאו שהחוויות שקשורות בקושי לשלם חשבונות חשמל "כוללות תחושות של בושה, סטיגמות או אפליה". לשיטתם, מחיר המזגן גורר ויתור על צרכים בסיסיים כמו מזון או תרופות מרשם. 

מנתוני המחקר עולה כי בזמן גל חום קיצוני, 28.7% מהנשאלים כלל לא מדליקים מזגן בבית או מדליקים במידה מועטה, 15.6% יוצאים במידה רבה מהבית למבנה מסחרי או ציבורי מקורר, ו-22.5% מהמשיבים דיווחו כי הם "סובלים בשקט" בגל חום במידה בינונית, רבה ורבה מאוד.. עוד מצאו כי 13% דיווחו כי בבעלותם ציוד לקירור וחימום אך אין להם את האפשרות הכלכלית להפעיל אותו ו-6% מהנשאלים כלל אינם יכולים לרכוש מכשירי חימום או קירור בשל אילוצים כלכליים. 

ככל שמשבר האקלים יעמיק, כך תגדל ההתמודדות עם הצורך בביטחון אנרגטי לסוגי אוכלוסיה שונים, ופתרונות לאספקת חשמל ואמצעי קירור וחימום זמינים. האו"ם מעריך כי ברחבי העולם ישנם כ-760 מיליון אנשים שאין להם כלל גישה לתשתיות חשמל. באירופה לבדה ההערכות שמרניות מדברות על 50 מיליון איש שחווים עוני אנרגטי. בין היתר, המחקר עמד על שיטות המדידה. "בנינו מדד שמסתמך על מדדים מוכרים ממדינות אחרות, שבודק מה שיעור העניים אנרגטית במדינה", הסבירה טשנר, חוקרת מדיניות אנרגיה באוניברסיטת בן גוריון, בשיחה עימה. 

חישוב עוני אנרגטי במונחים הקלאסים מתייחס למשוואה פשוטה – האם חשבון החשמל עולה על 10% מההכנסה הפנויה למשק הבית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי כי 13% ממשקי הבית בישראל סובלים מעוני אנרגטי נכון לשנת 2021 כלומר -368 אלף בתים. אלא שמדובר במדד פשטני והנתונים חמורים הרבה יותר. "אם 10% מהכנסה הפנויה, לאחר דיור, משכנתא והלוואות הולכת על הוצאות אנרגיה, אתה נחשב לעני לפי מדד זה", הסבירה. "אלא שהמדד לא תופס את המורכבות של עוני אנרגטי, שבא לידי ביטוי גם בהימנעות מצריכה". 

עורכי המחקר מצאו כי המשוואה מתעלמת מציבור גדול שכלל לא משתמש באמצעי קירור וחימום בשל קושי כלכלי, חיסכון וסיבות אחרות וזה אינו מגולם במשוואה. "הסתמכנו על הוצאות והכנסות של עשרות אלפי משקי בית בישראל והשורה התחתונה היא שכ-20% ממשקי הבית בישראל חווים עוני אנרגטי, אם בשימוש באנרגיה ביחס להכנסות פנויות, ואם בצורה של עוני סמוי, שמשמעותו הימנעות מצריכה", סיכמה. 

עוד ממצאי הסקר המדאיגים 4% חוו ניתוק חשמל בשל חוב שלא שולם ומספר זהה של אנשים קיבלו מכתב התראה על ניתוק. רק מחציתם פנו לחברת החשמל לקבל סיוע. 93% מהנשאלים ציינו כי מקור האנרגיה העיקרי שלהם הוא חיבור ישיר לרשת החשמל הארצית, 5% דיווחו על חיבורים עקיפים דרך לקוח אחר, והשאר, 2% משתמשים באמצעים חלופיים כמו פאנלים סולארים, סוללות וגנרטורים. 

"נחשפנו לנושא דרך קולגות באירופה, שם בחנו את משבר האקלים דרך היבטים של קור ותמותה עודפת בחורף בגלי קור". לדברי טשנר, באנגליה למשל, קשישים ומשפחות בעוני מתקשות לעמוד בתשלומי הוצאות האנרגיה כדי לחמם את הבית. "היה לנו ברור שבארץ נושא הקור פחות אקוטי, למרות שאנחנו רואים בסקרים שישראלים מדווחים שקשה להם גם בקור", שיתפה. "אבל היה ברור שמבחינה בריאותית ולאור שינויי האקלים, חשוב לבחון את הנושא של עוני אנרגטי בהיבטי חום". עוד סיפרה כי בשנים האחרונות מדינות ים תיכוניות כמו ספרד, פורטוגל ויוון מפתחות כלים יעודיים למיפוי אוכלוסיות שפגיעות לחום. "הן חוות יותר ויותר את ההתמודדות האקלימית הזו והמציאו כלים מותאמים, למשל יש באירופה 'אדוויזורי האב', מקום שמרכז המון מידע ומחקרים בנושא ומיצר בעצמו מחקרים".