בחסות המשבר בקואליציה, הממשלה דורסת את הכנסת על חשבון זכויות האזרח

הממשלה אישרה אמש (רביעי) במשאל טלפוני את הארכת התקנות לשעת חירום בנושא מערך הסייבר, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ וחוות דעתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. התקנות הוארכו במשאל טלפוני של השרים ולא בחקיקה ממשלתית דרך הצבעה בכנסת נוכח המשבר בקואליציה והחשש מכך שלא יהיה לכך רוב בכנסת.

בחודש האחרון הושלמה במשרד המשפטים העבודה על כתיבת החקיקה הרגילה שעברה לפני שבוע בקריאה ראשונה בכנסת. אך בשל עצירת החקיקה, עקב חרמות מצד הסיעות החרדיות, פג האישור להפעיל את ההגנה החריגה.

תקנות החירום אושרו לפני חודש ברקע המלחמה עם איראן, והן למעשה מעניקות סמכות למערך הסייבר לדרוש מידע או מסמכים מחברות אם יש חשד לתקיפת סייבר. מאז תחילת המלחמה עשתה הממשלה שימוש בסמכויות המוקנות לה בחוק יסוד: הממשלה במצב חירום והתקינה מספר תקנות שעת חירום, שהן במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת אבל מותקנות ללא אישור של הכנסת.

בשל כך, תקנות שעת חירום עלולות להיות אמצעי מסוכן לשלטון החוק ולזכויות האדם. בעקבות הסרת הבלמים הרגילים הכרוכים בחקיקה רגילה, קיים יש חשש שבשל מצב החירום או בשל שיקולים לא ענייניים, תפגע הממשלה יתר על המידה בזכויות האדם. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, תקנות שעת חירום פוגעות בשני עקרונות בסיסיים של המשטר הדמוקרטי: בעקרון הפרדת הרשויות, שכן הסמכות לחוקק חוקים נתונה לרשות המחוקקת, ובעקרון שלטון החוק, הקובע שהסדרים ראשוניים חייבים להיקבע בחקיקה ראשית.

לאחר אישור התקנות שלחה היועמ"שית מכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולפיו "הממשלה לא יכולה לחוקק תקנות שעת חירום בשל אילוצים פוליטיים ולעקוף את הרשות המחוקקת – הכנסת". לדבריה, מדובר ב"הליך פגום", שכן "היעדר היתכנות פוליטית קואליציונית, והחלטה של הכנסת שלא לקדם חקיקה בעניין מסוים, אינה מהווה בסיס חוקי לשימוש בכלי החריג ביותר של התקנת תקנות שעת חירום, תוך עקיפת סמכויותיה של הכנסת, בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות".

במכתבו ליעומ"שית ציין מזכיר הממשלה פוקס כי לפי חוות דעתו של ראש מנהלת הסייבר הלאומי, יש לפעול באופן דחוף לחידוש התקנות. היועמ"שית הדגישה שאם אכן יש צורך ביטחוני חיוני בקידום החקיקה, על הממשלה לפנות בהקדם לכנסת על מנת שזו תשלים בהדרם את הליך החקיקה הנדרש. "אנו עומדים לרשות הממשלה בכל דבר לצורך זה", כתבה.