כתב האישום נגד חיים כץ בחשד לשחיתות – יכול היה להימנע

שר נוסף, חיים כץ, מואשם כעת בעשיית רווח מהצד – במקרה שלו, באמצעות שימוש במידע פנים לצורך סחר בבורסה. לפי כתב האישום, כץ אפילו העביר חוק למען מרדכי בן ארי, האיש  שנתן לו את המידע הזה.

מפחיד? כן. מפתיע? לא.

מתוקף תפקידם, לח"כים רבים יש אפשרות לעצב את המשק בשלל כלים פרלמנטריים. לכן לא מעט מהם ייחשפו למידע בעל חשיבות מכרעת – אם זה בדרך לגיטימית, במסגרת משרדי הממשלה שמעוניינים לקדם רפורמות, או בדרך לגיטימית פחות – הדלפות של אנשי עסקים שרוצים לשנות את השוק לטובתם.
לאפשר לח"כים להשקיע בבורסה בסתר בזמן הזה זה כמו לתת לחתול לקבוע את מחיר השמנת. זו פרצה שקוראת לשחיתות.
ואני פה כדי להגיד לכם שאין סיכוי שהם לא ידעו על הפרצה הזו. אף לא אחד או אחת מהם – משמאל ומימין. איך אני יודע? נתחיל.

1. כתבתי על הנושא  ב"כלכליסט" ובבלוג שלי שוב ושוב עוד ב-2013.
2. בהמשך קידמתי ככתביסט (עיתונאי-אקטיביסט) הצעת חוק שמציעה לחשוף אילו מניות מחזיקים חברי הכנסת בוועדות הכלכליות. יצרנו את החוק הכי מעודן שיכול להיות: חשיפה רק של שמות המניות, בלי השווי שלהן, ושהחשיפה תתחיל רק מהקדנציה הבאה.
3. גם אחרי הגשת החוק המשכתי לסקר את הנושא, ובין היתר כתבתי על כך שחיים כץ הצביע נגד החוק הזה שהגיש אילן גלאון בהמלצתנו אף שהיה לכץ חופש הצבעה. והוא לא היה היחיד –  כך עשו גם כל הח"כים מהליכוד וגם יאיר לפיד, עפר שלח ואיילת שקד (אף שלא הייתה משמעת קואליציונית) – והצעת החוק נפלה.
4. חוץ מהסיקור הנרחב של הנושא בכל בימה אפשרית (לרבות ynet, לא בדיוק גוף תקשורת נסתר ואזוטרי), ניסיתי להציף את הנושא כששאלתי ח"כ-ח"כ בוועדות הכלכליות – באלו מניות אתם מחזיקים?
5. תיארתי את הפרצה הזו אפילו בספר הבדיוני "המשכן", שעלילתו מזכירה את הסיפור של כץ ברמה מפחידה. רוב הח"כים העידו בפניי שקראו את הספר, ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עשה לכבודו קבלת פנים בלשכתו.

לטובת אלו שלא אוהבים לקרוא

6. דיברתי על הנושא בסרטון שהגיע ל-743 אלף איש בפייסבוק ב-2015.

7. וכשהחוק עלה מחדש ב-2016 ושוב הקואליציה הפילה אותו, פרסמנו מפה אינטראקטיבית שפירטה איך הצביעו  כל ח"כ וח"כית בדיון על החוק הזה.
8. גם הצקתי על הנושא באופן אישי לדוד ביטן כשהיה יו"ר ועדת הכנסת. בכל פעם שראיתי אותו ואת יועצו לשעבר יוסי טאטיקה צועדים במסדרונות ניגשתי והצעתי שיקדם זאת. בכל פעם מחדש הוא אמר שזה רעיון טוב, אבל לא כרגע.

9. נושא המניות לא הפסיק להטריד אותי והזכרתי אותו באינספור ראיונות וטורי דעה ובהרצאות בכל הארץ. אפילו במדריך לח"כ המושחת שפרסמנו נכתב: "חצי שנה תעמוד לרשותכם לחסל את עסקיכם הקודמים. אבל אל דאגה – תוכלו להמשיך להחזיק עד 5% ממניותיה של חברה עסקית. גם תוכלו לסחור חופשית ומבלי לדווח לאיש – אף שתגלו לעיתים במשרדי הממשלה ובוועדות החסויות תוכניות סודיות שעשויות להשפיע על ערכה. כן, כן. אתם אשכרה יכולים ביד אחת להצביע לטובת רפורמה, וביד השנייה לקנות מניות של חברה שתושפע ממנה – באותו זמן".
10. וזה בדיוק מה שקרה.
כל השנים האלה, כל המילים וסוגי המדיה האלה – וכלום.

מי יודע אילו עוד מעללים נעשו בחסות הפירצה הזו, על חשבוננו כמובן.

החדשות הטובות הן שאחרי שהסיפור של חיים כץ התפוצץ, החבר'ה באופוזיציה הרימו ב-2018 סוף-סוף את הדגל

לפיד אמר ששגה. שקד נתנה הפעם אור ירוק. ביטן ואמסלם הודיעו שסחר בסתר בבורסה בשעה שאתה נבחר ציבור – זה באמת לא יעלה על הדעת, ונושא שלא קשור בכלל לימין-שמאל, ונרתמו…
לא, זה לא קרה.
שום דבר מאלו.
יש עתיד אמנם התעוררו ובסבב האחרון הצביעו בעד ההצעה – אבל רק כשכבר היו באופוזיציה ולא הייתה לזה משמעות. החבר'ה בקואליציה עדיין מעדיפים שתדברו על הניד של גנץ.
הפרצה עדיין פתוחה. ועכשיו יוגש כתב אישום על שחיתות שיכולה הייתה להימנע. אבל הם ידעו. כולם. כולן ידעו.

ולמי שלא הבין: לא אכפת לי מכץ. אכפת לי מניגודי עניינים שצווחים לכל עבר, שיצמיחו את הכצים הבאים.

וכולנו – כל מי שאיננו ח"כ – מפסידים מקיום הפרצה הזו, שמאפשרת לנבחרי הציבור לשרת קודם את עצמם.

אנחנו רוצים שהפירצה הזו תיסגר, ואם אפשר – בקדנציה הקרובה. ואנחנו נצליח. זה ייקח עוד שנה, או יותר  – אבל אנחנו רצים למרחקים ארוכים. וככל שיהיה לשקוף יותר מו"לים – נבחרי הציבור יפחדו יותר מהכתבות שלנו. ככל שיהיו יותר חברים ב"סיירת השקיפות" – נבחרי הציבור יוצפו ביותר הודעות זועמות כשיקבלו החלטות גרועות.
מאמינים לנו? הצטרפו עכשיו כדי שבפעם הבאה (או זו שאחריה) הכצים, האמסלמים והלפידים יקבלו את ההחלטה הנכונה בזמן אמת.

ועוד משהו: אם תרשו לי, לדעתי, זה אחד ההבדלים בין "שקוף" לתקשורת המסורתית. אנחנו לא מחכים למקרה חמור כמו כתב אישום, אלא מטרחנים על הבעיה לפני שהיא מגיעה לשיאה. תעזרו לנו?