משחק הבחירות של שקוף: מי המועמדים שהכי קרובים לך?

| יעל פינקלשטיין, אסף נתיב |

לקראת הבחירות פנינו לעוקבי ועוקבות שקוף בשאלה: מה אתם הייתם רוצים לשאול את המועמדים לכנסת? קיבלנו מאות שאלות נהדרות בתחומי שקיפות, מנהל תקין ודמוקרטיה – וסיננו את אלה הנפוצות ביותר לשמונה שאלות נבחרות.

בשבועות האחרונים שלחנו את השאלות למרבית המועמדים והמועמדות לכנסת – 51 מהם (נכון לרגע זה) בחרו לענות לשאלותינו. ועכשיו תורכם לבדוק: מי המועמד שהכי דומה לכם בעמדותיו!

איך אספנו תשובות?

פנינו למרבית המועמדים והמועמדות לכנסת באמצעים שונים, לעיתים ישירות ולעיתים דרך הדובר או היועץ. כאמור, 52 מהם ענו לשאלותינו. עם זאת, מועמדי מפלגות העבודה ומרצ הביעו נכונה גבוהה יותר להשתתף, בעוד שאלה מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין הגיבו במשורה. המפלגה היחידה שסירבה באופן גורף לענות לשאלותינו, בלא יוצא מן הכלל: הימין החדש. כמו כן, לצערנו ועל אף ניסיונות מאומצים – לא הצלחנו להגיע לחברי בל"ד ולקבל את תשובותיהם.

מה אפשר לצפות מהכנסת הבאה?

*מכאן והילך הניסוח הוא בלשון זכר, אך מתייחס לכל המינים

בהתבסס על התשובות שקיבלנו, יש בסיס להאמין שהכנסת הבאה תהיה שקופה יותר!

מבחינת שכר חברי הכנסת: כיום, הח"כים הם שקובעים את השכר של עצמם. אמנם קיימת ועדה עצמאית המייעצת – אך ההחלטה הסופית נותרה בידי חברי הכנסת.  94% מהמשיבים לשאלון תומכים בהקמת ועדה שתקבע באופן עצמאי את שכר הח"כים. להסכמה הזו שותפים מכל קצוות הקשת הפוליטית: החל מאיתמר בן גביר דרך צחי הנגבי, אבי גבאי, עופר כסיף ואיימן עודה.

נושא נוסף בו הסכימו המועמדים באופן גורף, (92%) היא השקפת ההצבעות והפרוטוקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה. ועדה זו הופכת את הכנסת שלנו לתיאטרון – במקום שההחלטות על הצבעות יתקבלו על ידי חברי הכנסת, הוועדה קובעת בפועל מה יקרה במשכן באמצעות הטלת משמעת קואליציונית. יתרה מכך – הליך קבלת ההחלטות בוועדה – מהדיונים ועד ההצבעות – לא שקופות לציבור, ואפילו לא לחברי הכנסת.

השאלה הבאה עסקה ביומני חברי הכנסת. חשוב להדגיש: חשיפת יומן היא דרך מצוינת בעבור הח"כים להראות לציבור, שמשלם את משכורתם, שהם עובדים בשבילו. וגם חשוב לומר: אנו תמיד מדגישים כי בשלושה מקרים אין צורך להכליל את פירוט הפגישות ביומן השקוף: אירועים ופגישות אישיות (אלא אם הפגישות הללו מובילות לניגוד אינטרסים, כי החבר הכי טוב שלך הוא טייקון גז), מקרי רווחה (מספיק לרשום בכותרת "מקרה רווחה") ופגישות פוליטיות רגישות, שהן כורח המציאות. וגם כאן הייתה הסכמה רחבה: 94% שהתחייבו לחשוף את יומנם בתנאים הללו לעומת 6% שהודיעו כי לא יעשו כן / נמנעו מלענות על התשובה.

איפה הפערים הגדולים?

בשאלה "במצב דמיוני שבו חס וחלילה יוגש נגדך כתב אישום – האם בכוונתך להתפטר מתפקידך?" ראינו פערים מעניינים. ראשית, 6 מהמועמדים בחרו שלא לענות על השאלה כלל – ביניהם סגן השר יעקב ליצמן, הנמצא בחקירת משטרה בימים אלה, וכן סתיו שפיר ואבי גבאי (העבודה), שטענו כי מדובר במצב בלתי סביר לחלוטין לגביהם.

בשאלה זו נתקלנו גם בהבדל מגדרי מעניין. המועמדות לכנסת שהשיבו התחלקו לשתיים: כמעט מחציתן הודיעו שיתפטרו לאחר המלצת המשטרה על כתב אישום וכמעט מחציתן לאחר הגשת החלטת פרקליטות על כתב אישום אך לפני שימוע. יוצאת דופן היא ח"כ שרן השכל שהודיעה שתתפטר לאחר שימוע (והוסיפה בהערה: "בעיניי ראוי להתפטר בכפוף לפרטי המקרה ורק כאשר היועמ"ש מגיש את כתב האישום לבית המשפט, וזאת כאשר מדובר בעבירה חמורה").

בקרב המועמדים לכנסת, ראינו הבדלים גדולים יותר: 35% יתפטרו עם המלצת המשטרה, 21% לאחר הגשת כתב אישום, 26% לאחר השימוע ו-18% (!) הודיעו שיתפטרו רק לאחר פסק דין חלוט (בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, מיקי זוהר, גלעד אלפר, משה אבוטבול וצחי הנגבי שהעיר: "החוק בעניין זה מאוזן וראוי: שר מתפטר מיידית מהממשלה. ח"כ מתפטר משנמצא כי נפל קלון בהתנהלותו").

לסיום גם נציין כי 60% מהמועמדים והמועמדות תומכים בלגליזציה של קנאביס, בעוד ש-38% תומכים אך ורק בהקלות לקנאביס רפואי – ביניהם סגן שר הבריאות ליצמן. רק מועמד אחד השיב שהוא תומך במצב הקיים: ח"כ יעקב מרגי.