כך תבחרו ראש עיר

בעשור האחרון הורשעו כ-40 נבחרי ציבור מהרשויות המקומיות. כמחצית מהעבירות עירבו שוחד סביב מיזמי תכנון ובנייה. חדרה למשל, שבה ביקרתי כחלק ננסע להגברת השקיפות, טובעת בפרשות ופרשיות מאז 1998. והממשלה? לא עושה כמעט דבר בנידון. כן, יש אפס גדול ושמן של פעילות רשמית למניעת שחיתות עתידית. זה כמו שאחרי 40 רעידות אדמה רצופות נחליט בכל הכוח "לקוות לטוב", נמשיך כרגיל. שבמקום לבחון מה גורם לרעידות ובמקום לחזק תשתיות – פשוט נקווה שיהיה בסדר.
לכן יצאנו למסע בקרוואן שקיפות (גימיק שמושך לא מעט תושבים אדישים) לשלל רשויות לקראת הבחירות. אנו משכנעים בכל רשות מועמדים מקומיים לאמץ וולנטארית כללי שקיפות, שיקשו על הפרשה הבאה מבכלל להיוולד. אנחנו יושבים עם ראש העיר, ועם כל מתחרה, ולו בעל הסיכויים הקלושים ביותר. ולפעמים זה מצליח. אבל למען האמת – זה הדבר הכי מטורלל: שאנחנו מחליפים את הממשלה. כללי השקיפות שאנו מלמדים ודוחפים בכל הרשויות, אמורים בכלל להיות חוזר מחייב של משרד הפנים. אלא שבמשרד הפנים – שבראשו עומד השר שבעבר ישב במאסר אריה דרעי – טוענים ששקיפות היא "יותר מדי ביורוקרטיה" (אף שמדובר בהנגשת מידע שקיים, אך מוצנע במחשבי הגזבר והיועץ המשפטי).

אז מה הסיכוי שתבחרו מועמד "נקי"? תמיד יש סיכוי שתהמרו על הסוס טהור המידות ותכניסו למועצה נבחר ציבור יחיד סגולה, אבל ברוב המקרים אנו מצביעים לבני אנוש, ואלו ימצאו את העובדה שהם חולשים בצורה כמעט דיקטטורית על תקציבים ותהליכי קבלת החלטות בסביבה נטולת שומרי סף חזקים – מפתה לעשיית "שטויות".
שטויות שאת המחיר שלהן כולנו משלמים.
וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. הבחירות ברשויות מתקיימות עוד רגע. והמתמודדים כיום קשובים מאי פעם. לכן זו הזדמנות לקדם בעצמנו שקיפות ברשות שלנו. פשוט נשאל את המועמדים שלוש שאלות פשוטות, שיכולות לשנות את כללי המשחק. הנה השאלות לחוגי בית וארועים מוניצפאליים שייתנו בכל מועמד סימנים:

1. האם המועמד מסכים לחשוף את ההלוואות שקיבל?
מועמדים אמנם מדווחים על הלוואות למבקר מדינה, אך הן נשארות בעלטת המחשב שלו. שבעוד שתרומות למועמדים מתפרסמות לכול, ההלוואות לא. והסיבה, אל תצחקו, לשמור על פרטיות המלווים, אף שמדובר במתן הטבה כלכלית לאדם שמעצב את המציאות של אנשים רבים.
בימים אלו ח"כ מיקי זוהר מנסה להחדיר את אור השמש גם לסוגיית ההלוואות ולהפכן לפומביות, אך זה ייקח שנים. ראשי ערים עתידיים מקבלים בימים אלו הלוואות נוחות מבעלי אינטרסים, כמו כרישי נדל"ן, ולבוחרים אין מושג. לכן בקשו מהמועמד לראות את רשימת ההלוואות, שגם כך הוא כבר העביר אותה למבקר.

2. דרשו מהמועמד להתחייב לחשוף את היומן ואת הזיקות שלו.
שקיפות בפגישות ובזיקות כלכליות שיכולות לעורר ניגודי עניינים יגבירו את אמון הציבור ויגנו על הפוליטיקאי עצמו מלקדם מהלכים בעיתיים. מה זה זיקות כלכליות? אינטרסים שעלולים לעוות את תהליך קבלת ההחלטות, כמו החזקת קרקעות או מניות בחברות. זה בסדר שישנם ניגודי עניינים קיימים, זה לא בסדר שהם לא מפורסמים בפומבי. הבטחה לגלות אותם ואת יומן פגישות תלויה רק בפוליטיקאי – ותסייע לו לעבוד למען הציבור הרחב במקום למען עצמו והעסקנים.

3. בקשו מהמועמד להתחייב לפרסם את רשימת הספקים של העירייה.
רק כך הציבור יוכל באמת למנוע שחיתות ולראות מה נרכש מכספו, ממי ומדוע. אם מדובר בראש עיר מכהן – תתבעו לדעת מדוע איננו מפרסם כבר את רשימת הספקים. אין תירוצים – אלו כספי ציבור ולא מעט רשויות כבר נוהגות כך ומסנדלות את עצמן מלהעביר כספים למקורבים, או לרכוש שירותים בסכומים מופרזים.
אז שוב: חשיפת הלוואות שקיבל, פרסום יומן וזיקות כלכליות, ומתן פומבי לרכישות העיריה – אלו שלושת הדברים שאתם צריכים להתעקש מול מועמד. כל מועמד. רק כך תוודאו שמי שיהיה בראש סדק העדיפויות בקדנציה הבאה יהיה אתם – ולא העסקן התורן.