טור דעה: זו השקופה בממשלות ישראל

אני רוצה שתדעו משהו. אני (תומר) תוקף את השלטון תכופות אבל זו השקופה בממשלות ישראל. אי פעם. שני שרים מתוכה חושפים בקביעות את יומנם. אי אפשר להפריז בחשיבות הדבר. אורי אריאל ואבי גבאי הפנימו בצורה העמוקה ביותר שהם עובדי ציבור. קודש הקודשים – הלו״ז היומי שלהם – בידיכם. מי זוכה לפגישה, כמות הזמן שהם מקדישים לכל נושא – פתוח לעין כל. זה יפיפה: הצצה בלייב לקרבי פעילות של אלו שהפקדנו בידיהם את הזכות החשובה מכולן – עיצוב המציאות שלנו. תעיפו מבט – אנשי עמותות, אחיו של כחלון, רבנים וראיונות, הכל מונח לפניכם.

וזה עוד כלום.

לראשונה אי פעם שלושה שרים בישראל לא מתביישים בהצבעותיהם. אפשר לראות – לא דרך הדלפות – אלא באינטרנט, למשל שאיילת שקד בעד סמכויות חיפוש לשוטרים. תסכימו איתה או לא – אבל תבינו: יריב לוין, אופיר אקוניס ושאר השרים שלא חושפים משקרים לכם מדי יום.

עזבו את השטויות שהם מלהגים בפייסבוק. את התכלס, ההצבעות שמעצבות את עתידנו – הם שומרים לעצמם. בניגוד להרמות היד המכורות מראש במליאה, בוועדות השרים אין משמעת קואליציונית. שם נחשפות נטיות ליבם האמיתיות. וזה הולך ומשתקף.

זו הכנסת השקופה אי פעם.

בנמצא חברת כנסת שחושפת את כל יומן הפגישות שלה מראש. מדי שבוע. זה אחת יותר מכל הכנסות הקודמות. גידול של מאה אחוז (אני משער שגידול מאפס לאחד נמדד אחרת, אבל עדיין). בשבוע הבא יצטרף ח״כ נוסף. אין לכם זמן לנבור ביומנים? זה בסדר. עצם הידיעה כי היומן שקוף מוביל את נבחרי הציבור לגוון את פגישותיהם ולשמוע דעות מכל הצדדים. האמת – זה די מוכח אצל אלו שכן חושפים, כמו מירב בן ארי.

לראשונה אי פעם הושק פיילוט לתיעוד הצבעות בוועדות המשכן (לא ועדות השרים). לא ייאמן אבל היום בפרוטוקול הוועדה מופיעה רק תוצאת ההצבעה. וכשתצאו מהוועדה תפתחו מטריה – אחרת תיפגעו ממבול הצעות חוק המוגשות מדי שבוע למיגור השחיתות. הן עדיין מיורטות, אבל בעתיד ההצעות יעברו. אחת אחת. אין אפשרות אחרת.

יש סוף סוף שיח בועט על הדרך בה נקבע שכרם

שרת המשפטים חילקה בשבוע שעבר לראשונה את ׳פרס השקיפות׳ – הייתם מאמינים? נמעני ומטיבי הכספים הקואליציוניים פורסמו – לראשונה – בחוצות העיר. חברי כנסת זורקים לבבות בעצמם בטוויטר לאנשים שהם לא מכירים. חלקם מגיב בפייסבוק. חצי מחברי ועדת הכספים חשפו עבורנו את המניות שלהם. כמחצית מהח״כים הסכימו לספר לנו כמה נכסים יש להם. חלק מהסכמי ניגודי העניינים יצאו לאור. פורסם תלוש שכר.

אלו השנים בהן הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות קשר עם הבוחר והממשלה את מאגר הפטורים ממכרז. עשור בו מתרחש תהליך מרשים להנגשת השאילתות וספר החוקים, עשור בו שרי אוצר פועלים להשקפת תקציב הביטחון. עשור בו השולות זקן למיניהן פוסעות לזרקורים ובידן מכשיר הקלטה

לא אתמם. העומד בראש המחנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך מלחמת חורמה ייצרית והזויה בכל הצעה לשקיפות עמוקה יותר. אבל הוא נועץ בוהן בסכר.

נכון, גם המאבק שלנו מתקדם עקב בצד אגודל, ההנגשה מקרטעת, והיקף נבחרי הציבור הבאמת שקופים, אלו שיגיבו מעבר ל׳אין תגובה׳ – מביך. יש גם לובי שחור, גזילת היתרי כניסה למשכן מכתבים, ואינספור, אבל באמת אינספור, חולות רעות בשיטה שלנו. ועדיין – איזה יופי.

אם זה עניין אתכם בטח תהנו גם מ:

איך הפוליטיקאים מבלבלים אתכם