ביום שלישי, 5 בדצמבר 2016, עלה במדור הברנז'ה המנוח של אתר "וואלה" מאמר דעה מאת עקיבא נוביק, אז הכתב הפרלמנטרי של חדשות 10. הכותרת, "האם המלחמה של נתניהו בתקשורת משרתת את בוחריו? לא ממש", הותירה מעט מאוד ספקות. תחתיה שטח נוביק את טיעוניו.
טלי ליפקין-שחק, גולן יוכפז, אסף ליברמן, עורכי חדשות 10, הם האנשים שפתחו לי את הדלת למקצוע, כתב נוביק. אף אחד מהם לא ליכודניק מוצהר. בלשכת ראש הממשלה, הוסיף וכתב, הקצו לי בשנה וחצי האחרונות פגישה אחת בלבד, "שרובה ככולה עברה עלי בהאזנה לגידופים כלפי 'ידיעות אחרונות' ורביב דרוקר". תפקידה של התקשורת לבקר את השלטון, הזכיר נוביק לנתניהו, וטען כי ראש הממשלה של מדינת ישראל כלל לא רוצה לקדם גיוון בתקשורת. מה שהוא מחפש, כתב נוביק, זה "תקשורת מפוחדת שנמנעת מלשאול אותו את השאלות הקשות".
נתניהו, בזמן אמת, קרא את הטור של נוביק ולא רווה נחת. אין צורך בניחוש מושכל. לפי פרקליטות המדינה, ביום הפרסום היה נתניהו מעורב בדרישה להצניע את הטור באתר. הדרישה, כך לפי הפרקליטות, הגיעה מיועצו של נתניהו ניר חפץ לבעל השליטה בחברת בזק ובאתר "וואלה", שאול אלוביץ', וטופלה במעורבות ישירה של אלוביץ' ואשתו איריס. השלושה, נתניהו ובני הזוג אלוביץ', נאשמים כיום בפלילים בפרשת השוחד המכונה "תיק 4000". חפץ הוא אחד מעדי המדינה נגדם.
טור הדעה שבו נטען שבנימין נתניהו נלחם בתקשורת ממניעים לא ראויים הוצנע כחלק מהמלחמה שאסר ראש הממשלה על התקשורת
"הדרישה נענתה", מצוין במסמך שהגישה השבוע פרקליטות המדינה לבית-המשפט המחוזי בירושלים. טור הדעה שבו נטען שנתניהו נלחם בתקשורת ממניעים לא ראויים הוצנע כחלק מהמלחמה שאסר ראש הממשלה על התקשורת. המניעים עומדים בימים אלה למבחן בית-המשפט.
נוביק המשיך לעבוד בחדשות 10, שהפכה ברבות הימים לחדשות 13, עד שבחודש יולי האחרון פוטר במסגרת מה שהוגדר לאחרונה, על-ידי אחד העיתונאים שפוטר יחד איתו, כ"טיהור". פיטוריו של נוביק, המזוהה עם הימין הדתי, לצד כמה עיתונאים המזוהים עם השמאל, עשויים היו ליצור רושם של מהלך קיצוצים ענייני, ללא הטיה פוליטית. אולם אם מה שנוביק כתב בדצמבר 2016 נכון, אם נתניהו לא באמת רוצה גיוון אלא רק תקשורת מפוחדת, הרי שפיטוריו לצד פיטורי עיתונאים ביקורתיים משמאל דוגמת ברק רביד וניר בכר, רק מבססים את הטענה כי נתניהו נלחם בתקשורת לא בשביל לקדם גיוון אלא כדי להכניעה, בלי קשר לעמדה הפוליטית של מבקריו.
מפת האינטרסים של נתניהו
הדרישה להצניע את המאמר של נוביק מוזכרת לקראת סופו של נספח שצורף השבוע לכתב האישום המתוקן נגד נתניהו. המסמך כולל 315 "אירועים" שאירעו בין ינואר 2013 לדצמבר 2016 שבהם לכאורה הועברה דרישה כזו או אחרת להתערבות בתוכן העיתונאי של "וואלה". הטור של נוביק עומד במרכז אירוע מס' 308, אחד האירועים האחרונים שמונה המסמך המשפטי.
זמן קצר לאחר הצנעת הטור של נוביק החלו לרחוש השמועות על התפוצצותה הקרבה של פרשה פלילית שבה מעורב פוליטיקאי בכיר ומו"ל בכיר לא פחות. נתניהו ובני הזוג אלוביץ' הורידו פרופיל. עוד שבועות בודדים יחלפו ויתברר שהפוליטיקאי הוא נתניהו – אך המו"ל הוא מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, והפרשה היא פרשת שוחד אחרת, פרשת "תיק 2000". את בני הזוג אלוביץ' זה כבר לא יציל מהעמדה לדין באשמת שוחד.
כשבית-המשפט המחוזי בירושלים קיבל את בקשת סנגורי נתניהו לתיקון כתב האישום ב"תיק 4000" הוא דרש מפרקליטי המדינה לפרט באילו מקרים עלו דרישות לשינוי הסיקור באתר "וואלה" לטובת האינטרסים של נתניהו, בכמה מהמקרים היה מעורב נתניהו עצמו, וכיצד נענתה הדרישה.
המסמך שניסחה הפרקליטות בתגובה כולל, אלו לצד אלו, עשרות בקשות לגיטימיות למראה, שכמותן נשלחות גם לכלי תקשורת שבעלי השליטה בהם לא מצפים לקבל תמורה בשווי מאות מיליוני שקלים – ולצדן עשרות בקשות חריגות בכל קנה מידה. אך מעבר לעדות הנרחבת על נסיונות ההשפעה המושחתים של נתניהו על העיתונות, תהא מידת פליליותם אשר תהא, המסמך משרטט את מפת האינטרסים של נתניהו באותן השנים.
את מרכז תשומת הלב במשפט נתניהו תתפוסנה ודאי הדרישות החריגות, אולם ראוי להדגיש כי גם הדרישות הלגיטימיות לכאורה, כמו הוספת תגובת ראש הממשלה לאייטם העוסק בו או הזמנה/הוראה לסיקור של אירוע בהשתתפותו, נראות פחות לגיטימיות מרגע שרואים מי עסק במימושן. הדרישה לא הגיעה מצוות הדוברות של נתניהו אל הכתב הרלבנטי, גם לא לעורך המדור או לעורך הראשי. הדרישות הלגיטימיות לכאורה הגיעו, פעם אחר פעם, מסביבתו של נתניהו היישר אל בעל השליטה בחברה האם, שאול אלוביץ', או אל מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה – או אל שניהם גם יחד. רק לאחר מכן שורשרו מטה, אל המערכת העיתונאית.
כמה מקרים של בקשות להוספת תגובה אתם מכירים שבהם מעורבים המו"ל והמנכ"ל של כלי התקשורת? בפרקליטות משוכנעים שיוכלו להוכיח 25 דרישות כאלה מנתניהו וסביבתו ל"וואלה" בשנים שבהן עוסק כתב האישום. מותר לנחש שהיו עוד מקרים שלגביהם אין די תיעוד. לכך צריך להוסיף כמובן את הצד השני של המשוואה: מה קיבל לכאורה אלוביץ' בתמורה לכך שהקדיש את זמנו כדי לדאוג לכך שתגובות של ראש הממשלה, למשל, יצורפו לידיעות על אודותיו.
היענות חריגה
הבדל נוסף בין התנהלות דוברותית רגילה לבין מה שהתרחש ב"וואלה" נמצא במה שמכונה "היענות חריגה". סעיף 11 במסמך, למשל, קובע כי ב-24 במרץ 2013 הגיעה "דרישה לפרסום דירוגה של שרה נתניהו במקום הראשון ברשימת 'פורבס' של הנשים החזקות בישראל, וכן דרישה שתיערך כתבה חיובית בעניין, שאליה יצורפו תמונות יפות של שרה נתניהו".
מותר להניח שהודעה לעיתונות על דירוגה של שרה נתניהו במגזין "פורבס" הופצה לשלל כלי תקשורת. ואכן, ידיעה על כך שהמהדורה המקומית של "פורבס" הכתירה את שרה נתניהו כאשה החזקה בישראל הופיעה, בין היתר, באתרי "דה-מרקר", "כלכליסט", "גלובס" וחדשות 12. אבל רק ב"וואלה" הופיעו עוד עשרות ידיעות אחרות, שונות, עם "תמונות יפות", על פעילותה הפילנתרופית של שרה נתניהו, ביקורי הנימוסין שערכה ומפגשיה עם ידוענים.
רצף תמונות של שרה נתניהו מתוך אחד מדיווחי הרכילות על אודותיה ב"וואלה"
לפי המסמך של הפרקליטות, ב"וואלה" נענו לדרישות נתניהו ודיווחו כי אשת ראש הממשלה סייעה לילדים בדואים חולי סרטן; השתתפה באזכרה לאביה, שמואל בן-ארצי; הפגינה מהפך אופנתי; נפגשה עם ליאונרדו דיקפריו; ביקרה ביפן; גייסה תרומות לחיילי צה"ל; ביקרה בתערוכה על הדר גולדין; ביקרה בבית-ספר בלוד; נפגשה עם מייקל דגלאס; נפגשה עם מריה קארי (זוגתו של ג'יימס פאקר); חנכה מרכז הדרכה בתחנת כיבוי אש; צפתה בסרט על מבצע סבנה; השתתפה בטקס זיכרון; נפגשה שוב עם מריה קארי; מונתה לנשיאת כבוד של תוכנית לחיילים בודדים; אימצה כלבה; העניקה תרומה לחיילים בודדים; פתחה חוג תנ"ך; ביקרה במקלט לנשים מוכות; השתתפה בחתונה של אשה שאיבדה את בני משפחתה בפיגוע; ביקרה בבית-ספר יהודי בפריז; הדליקה נרות עם נשות הליכוד; הדליקה נרות עם ניצולי שואה; ביקרה פצועי תאונה; חגגה חתונת כסף; ביקרה עם ג'יל ביידן במיזם חברתי; ביקרה במכללה חרדית; העבירה תרומה לחיילים; נפגשה עם ניצולי שואה; חנכה מצפה על שם חלל צה"ל; נפגשה עם יתומי צה"ל; חגגה עצמאות; אירחה את נבחרת ההתעמלות; טיילה בצפון; ביקרה אצל משפחתו של החייל אורון שאול; השתתפה באירוע אופנה; ביקרה שוב בתערוכה על הדר גולדין; נפגשה עם מנהיגי מדינות מאפריקה; ביקרה בטקס מלכת היופי של ניצולות שואה; שוחחה עם מלאניה טראמפ; הודתה ללוחמי האש; נפגשה עם אשת נשיא אזרבייג'ן; והשתתפה באירוע הוקרה לכבאים. וזוהי רשימה חלקית בלבד.
התאווה לידיעות תדמית ודיווחי סרק לא היתה נחלתה הבלעדית של אשת ראש הממשלה. גם לגבי ראש הממשלה הועלו ונענו דרישות לפרסום ידיעות חיוביות. במקביל פורסמו ידיעות דומות על הבנים אבנר ויאיר נתניהו, ואפילו על כלבתם קאיה. אולם מספר הידיעות החיוביות על פועלה של שרה נתניהו המוזכרות במסמך הפרקליטות גדול יותר מכל אלה גם יחד.
להצניע, לדרדר, למחוק
לצד ההיענות החריגה לפרסום ידיעות חיוביות, המסמך של הפרקליטות כולל דוגמאות רבות למלאכת יחסי-ציבור מורכבת בהרבה: מניעת פרסומים שליליים, עריכתם ואף גניזתם לאחר הפרסום. הפרקליטות מתארת למעלה משלושים בקשות ל"דרדור" ידיעה, כלומר הצנעתה באמצעות הורדתה אל עבר חלק תחתון בדף הבית של האתר.
במקרים אחרים מתוארת דרישה ל"הסרת" ידיעה, אם כי מהדוגמאות שנותנת הפרקליטות נראה כי גם כאן הכוונה אינה להסיר את הידיעה כליל מ"וואלה", אלא רק מדף הבית ודפי המדורים השונים, כך שאי-אפשר יהיה להגיע אליה אלא באופן ישיר (בסעיף 211, לדוגמה, נכתב כי ידיעה על ביקורת נגד נתניהו, שלפיה עיוות את דברי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, "דורדרה עד להסרתה המלאה במעורבות בני הזוג אלוביץ'", אולם היא עדיין זמינה לקריאה באתר).
אך ישנם גם מקרים שבהם הסרת ידיעה הביאה למחיקתה ממש. בינואר 2014 פרסמה העיתונאית לילך ויסמן ב"גלובס" שנתניהו ניהל חשבון בנק באי ג'רזי, שנודע כמקלט מס. באתר "וואלה", שקיים שיתוף פעולה תוכני עם "גלובס", פרסמו את הידיעה ואף הפנו אליה מהחלק העליון של דף הבית, אך כעבור זמן קצר נעלמה ההפניה מראש דף הבית ו"דורדרה" הישר אל עומק מדור העסקים. עורך "וואלה" דאז, ינון מגל, נשאל על-ידי "העין השביעית" מדוע הוצנעה הידיעה כה מהר, ומסר בתגובה: "נתנו מקום לסקופ שאינו שלנו כפוֹלוֹ. אך גם נדיבותנו למתחרים אינה בלתי מוגבלת".
הפניה לדיווח ביקורתי על נתניהו בדף הבית של אתר "וואלה"
לפי המסמך של הפרקליטות, נדיבות העורך לא בהכרח שיחקה תפקיד. בהפרש של יומיים הגיעו ל"וואלה" שתי פניות, במעורבות של המו"ל אלוביץ', לגבי הדיווח על מקלט המס של נתניהו. ואכן, בדיקה עכשווית מלמדת כי לאחר שהידיעה, שפורסמה במקור באתר "וואלה" עם קרדיט ל"גלובס", דורדרה במורד דף הבית, היא בסופו של דבר נמחקה כליל. מי שינסה להגיע אליה היום יופנה אוטומטית לידיעה המקורית ב"גלובס".
לדברי הפרקליטות, נתניהו וסביבתו הצליחו למנוע או להצניע פרסומים רבים, בין היתר על חוסר הפופולריות של נתניהו בליכוד, על האפשרות שאבנר נתניהו יתגייס לגלי-צה"ל, על השיער של שרה נתניהו, על "ענייניו האישיים" של יאיר נתניהו (ככל הנראה הכוונה לידיעה על החברה הנורבגית שלו, שאינה יהודיה) ועל קשריו של יאיר נתניהו עם המיליארדר ג'יימס פאקר. במסמך מצוין גם מקרה אחד של דרישה להסיר פוסט מעמוד הפייסבוק של "וואלה". במקרה זה, כך נכתב, הדרישה באה מיאיר נתניהו, שהפך פעיל מאוד בהפניית דרישות לאתר החל מאמצע שנת 2018.
האויבים של משפחת נתניהו
קריאה במסמך של הפרקליטות מלמדת גם על מארג היריבים והאויבים של משפחת נתניהו באותה תקופה. ראש הממשלה ובני משפחתו פעלו באמצעות אתר "וואלה" נגד הפוליטיקאי הימני נפתלי בנט, כולל פרסום ידיעה על כך שהוא תומך בשמאל ושהשמאל תומך בו, ודיווח שלפיו אשתו עבדה במסעדה לא כשרה; נגד יאיר לפיד, כולל העלאת פרסום שלפיו בנו השתתף בדיוני קבינט הדיור ופרסום שלפיו הוא מנסה לגנוב קרדיט על הישג דיפלומטי; נגד אהוד ברק, כולל שליחת הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' לאולפן "וואלה" כדי להסביר שלברק יש אישיות נרקיסיסטית; ונגד שמעון פרס, כולל שלל ידיעות על הוצאותיו בבית הנשיא.
נושא ההוצאות של משפחת נתניהו שזור לאורך ולרוחב המסמך שהגישה הפרקליטות. נתניהו ומקורביו דרשו להסיר פרסום על מיטה בחצי מיליון שקל שנועדה לשימושו במהלך טיסותיו, להסיר פרסום על עלות גבוהה של מלון שבו יתאכסן בוורשה, להסיר ידיעות על הוצאות גבוהות של מעון ראש הממשלה ולהסיר קטע מידיעה על הבזבזנות המיוחסת לשרה נתניהו.
שרה נתניהו מגיעה לאולם בית-המשפט לדיון בתביעת מני נפתלי (צילום: יונתן זינדל)
לכך יש להוסיף שלל פרסומים בגנות מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, שחשף את ההתנהלות במעון: ההוצאות הכספיות המוגזמות והלא תקינות והיחס המתעמר של שרה נתניהו כלפי העובדים. דיווח על תלונה נגד נפתלי עלה ב"וואלה" לבקשת נתניהו, כמו גם דיווח על התבטאויות של בא-כוחה של משפחת נתניהו, עו"ד יוסי כהן, נגד נפתלי ודיווח על פנייה של חברות-כנסת ליועץ המשפטי לממשלה נגד נפתלי.
מנגד נגנזו והוצנעו ידיעות שהיו עשויות להציג את נפתלי באור חיובי. כתבת פרופיל שהכין יאיר אלטמן על נפתלי הוסרה יחד עם כל מגזין סוף השבוע של האתר, רק כדי שתוכל לחזור מאוחר יותר בנוסח מרוכך. גיא אליהו, עובד נוסף במעון שחשף בפומבי טענות כלפי שרה נתניהו, ספג פרסום על חובות הימורים. כשיגאל סרנה נתבע על ידי בני-הזוג נתניהו דווח על כך ב"וואלה", בהתאם לדרישת נתניהו. אך כשסרנה הגיש כתב הגנה נמנעה המערכת מלסקר את טענותיו, וזאת במעורבותם של בני הזוג אלוביץ'.
האבסורד משלים מעגל
מוטת הנושאים שהעסיקה את נתניהו וחלחלה אל מערכת "וואלה" היתה רחבה. בסעיף 146 למסמך של הפרקליטות נכתב על "שיפור הסיקור הנוגע למתווה הגז", ומצוין כי "שיפור הסיקור בוצע במעורבות הנאשם אלוביץ' וישועה". גם פרשת הצוללות מוזכרת. יום לאחר שרביב דרוקר חשף את הפרשה פורסם ב"וואלה" דיווח שלפיו המועצה לביטחון לאומי קבעה כי רכש הצוללות מגרמניה נעשה ללא השפעה חיצונית.
שמו של דרוקר מוזכר כמה וכמה פעמים במסמך של הפרקליטות. בין היתר הועלתה דרישה לפרסם ב"וואלה" פרטים על "קשר בין סטודנטית שפעלה לחשיפת הוצאות מעון ראש הממשלה לבין העיתונאי רביב דרוקר" (דרוקר עמד אז בראש התנועה לחופש המידע, שפעלה לחשיפת ההוצאות). נתניהו היה מעורב בדרישה לפרסם כתבת המשך לדיווח של אראל סג"ל בגנות דרוקר; כמה ימים לאחר מכן הופיע במדור הברנז'ה של "וואלה" אייטם תחת הכותרת "נתניהו שוב יוצא כשידו על העליונה". לפי הדיווח, סקר דעת קהל העניק לנתניהו אמינות גדולה, על חשבון דרוקר.
בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)
כפי שניתן לצפות במקרה של פוליטיקאי עם אובססיה לתקשורת, מדור הברנז'ה של "וואלה" עומד במרכזן של כמה דרישות נוספות מצד משפחת נתניהו המוזכרות במסמך הפרקליטות: הסרת פרסום על משרה חדשה שקיבלה מיכל גרייבסקי, יו"ר נענע10 דאז; דרישה לפרסום שמו של עיתונאי בגל"צ שהושעה בחשד להטרדה מינית (ולאחר שבדיקת העניין הסתיימה בלא כלום – דרישה לעכב פרסום על כך); ידיעה על פוסט של פרופ' רות גביזון בדבר הסיקור המוטה נגד שרה נתניהו; דרדור כתבה התוקפת את נתניהו בנוגע להצעת חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי, ועריכה של דיווח על סקר הנוגע לעמדות הציבור ביחס לתאגיד.
האבסורד השלים מעגל בסעיף 79 למסמך הפרקליטות, שם נכתב כי ב-6 בפברואר 2015 הועלו דרישות "להסרת כתבה שעסקה בכך שכתבה הנוגעת לשימוש שעשה הנאשם נתניהו במעמדו לקידום עסקיו של שלדון אדלסון, וכתבה הנוגעת להתנהלות מביכה של שרה נתניהו – הוסרו מאתרים שונים".
הכוונה, כך נראה, לפוסט מאת אורי משגב שהופיע יום קודם לכן ב"הארץ" תחת הכותרת "נתניהו ביקש מגורם בכיר מאוד בממשל היפני לדון עמו בזיכיון לקזינו של אדלסון". לפי הפרקליטות, "הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות חפץ לישועה. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ'. הדרישה נענתה".
רוח המפקד
אחד הפרטים המשמעותיים ביותר שעולים מהנספח שצירפה הפרקליטות לכתב האישום המתוקן לא מופיע במפורש באף סעיף, אלא עולה מקריאה בכלל הסעיפים גם יחד. מתוך 315 "אירועים" המוזכרים בנספח, בלמעלה מ-80 נעשה שינוי בסיקור של "וואלה" ללא אזכור כל דרישה מפורשת מכיוון נתניהו. החל בהסרת טורי דעה של אלדד יניב ומנחם בן, עבור בגניזת פרסום על מני נפתלי, הצנעת כתבה על כך ששרה נתניהו לקחה דמי פיקדון על מחזור בקבוקים, שינוי כותרת בסיקור של נסיעת נתניהו לארצות-הברית, פרסום ידיעה על ארוחת ערב של בני הזוג נתניהו אצל העיתונאי והסופר בני ציפר; מניעת פרסום על עימות בין שרה נתניהו והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, וכלה ב"עיכוב פרסום בנוגע לתחקיר העוסק בפרשת הצוללות, ובשלב מאוחר יותר הסרת כתבה שעלתה בעניין".
שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)
בחלק מהמקרים, יש להניח, היתה דרישה מצד נתניהו להתערבות בתכנים הללו, אלא שלדרישה אין זכר בחומר הראיות. נראה שישנם גם מקרים שבהם פעל המו"ל אלוביץ' כדי לרצות את נתניהו ובני משפחתו גם ללא כל דרישה מפורשת מצדם. "רוח המפקד", מונח שבדרך כלל נעשה בו שימוש בעולם התקשורת כדי לתאר כיצד עיתונאים פועלים כדי לשרת את האינטרסים של המו"ל גם בלי הוראה מפורשת, עולה ב"תיק 4000" לדרגה גבוהה יותר. כאן "רוח המפקד" היא של נתניהו, ומי שפועל על-פיה הוא המו"ל עצמו.
נקודת אור
סעיף 133 במסמך מציג נקודת אור. ב-20 במאי 2015 הגיעה "דרישה לפרסום על תלונה שהוגשה נגד מני נפתלי". לפי הפרקליטות, "הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות [איש העסקים זאב] רובינשטיין לנאשם אלוביץ' ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ'". אלא שבמקרה זה "הדרישה לא נענתה, לאחר שמערכת 'וואלה' לא מצאה אימות לידיעה".
המקרה הזה, שבו המערכת העיתונאית סירבה לדרישת הבעלים וההנהלה לפרסם ידיעה מכפישה שאין לה ביסוס, מצטרף לעדויות רבות של עובדי "וואלה" מאותה תקופה על המאבק היומיומי שניהלו כדי לשמור בכל זאת על עצמאות עיתונאית. זו גם הסיבה לכך שבסופו של דבר הסיקור של "וואלה" לא היה מוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו כמו באתר "ישראל היום", אלא מאוזן יחסית.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא דברים לפני פתיחת משפטו כשמאחוריו חברי-כנסת ושרים מהליכוד. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)
במהלך החודשים הקרובים צפויים סנגוריהם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ' להיכנס לפרטי הפרטים של כל אחד ואחד מה"אירועים" המצוינים במסמך. כבר כעת, במבט שטחי יחסית, ניתן למצוא מה שנראה כשגיאות עובדתיות. לפי המסמך, למשל, "דרישה לסקר את ביקורם של הנאשם נתניהו ורעייתו בתערוכה לזכרו של הדר גולדין ז"ל" הועברה בחודש מאי 2015, אך הביקור עצמו והדיווח על כך קרו רק באוגוסט אותה שנה.
באפריל 2016, למשל, הגיעה "דרישה לכך שבמסגרת פרסום כתבה על ביקור הנאשם נתניהו ורעייתו במימונה יצוין שהם התקבלו בחום והתלהבות. הדרישה של שרה נתניהו הועברה באמצעות חפץ לנאשם אלוביץ' ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות בני הזוג אלוביץ'. הדרישה נענתה". ואולם, בכתבה על ביקור בני הזוג נתניהו בחגיגות המימונה לא מוזכר כי התקבלו בחום והתלהבות.
גם אם יימצאו טעויות עובדתיות בסעיפים נוספים, וגם אם חלק מה"אירועים" יופרכו, הרושם המצטבר מהמסמך של הפרקליטות הוא שב"וואלה" של אותם הימים התקיימה שחיתות עיתונאית בהיקף נרחב. פעם אחר פעם שירת האתר את האינטרסים של המו"ל על חשבון האינטרס הציבורי. בית-המשפט יכריע האם מסכת האירועים עולה לכדי עבירה פלילית. עם זאת, כבר כעת ברור שיש בכך עבירה על כל סטנדרט מקצועי ואתי מקובל בענף העיתונות.
העמדתם של בני הזוג אלוביץ' לדין והרחקתם מקבוצת התקשורת שבתוכה פעל "וואלה" טיהרה באחת את המערכת מהשפעתם הרעה. יש לקוות שחשיפת אירועי אותם ימים בבית-המשפט תסייע למנוע מהתערבות מושחתת שכזו בעבודה העיתונאית מלהתרחש, כיום ובעתיד, בכלי תקשורת אחרים.
67104-01-20